אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אשר נ' כהן ו תביעה שכנ'

אשר נ' כהן ו תביעה שכנ'

תאריך פרסום : 23/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
28094-11-09
13/01/2010
בפני השופט:
עמית פרייז

- נגד -
התובע:
שגב אשר
הנתבע:
נאוה כהן
פסק-דין

פסק דין

ביום 6/4/09 התובע הגיש כתב תביעה בו הוא תובע לחייב את נתבעת לשלם לו סך של 5,500 ₪. ביום 4/5/09 הנתבעת הגישה כתב הגנה, וביום 15/7/09 היא הגישה תביעה שכנ' בו היא תובעת לחייב את התובע לשלם לה סך של 15,000 ₪. יצויין שעוד ב-27/5/09 ביקשה הנתבעת להגיש את כתב התביעה שכנגד.

בדיון שהתקיים בפניי הודיעו שני הצדדים לבית המשפט כי הם מסתפקים באמור בכתבי טענותיהם, אינם מעוניינים להעיד, ואינם מעוניינים להציג שאלות זה לזה. לשאלתי הוסיפה הנתבעת מספר מועט של מילים.

עיון בכתב התביעה מגלה כי יסודו של זה בגרירת רכבה של הנתבעת למוסך ותיקונו שם, הכל במימון התובע. התובע טוען כי עלות התיקון במוסך היתה 4,922 ₪, ועלות שתי גרירות למוסך היתה 360 ₪ (180 עבור כל גרירה).

התובע הציג אסמכתא מהמוסך בדבר עלות התיקון (מיום 12/10/08), כאשר ביחס לגרירה, לא פירט מדוע הרכב נגרר פעמיים, כאשר הציג חשבונית אחת בסך 180 ₪ מטעם הגרר, ולצד זאת שתי המחאות לפקודת הגרר ע"ס 180 ₪ כל אחת. בנוסף, לא פירט כיצד חישב את סכום תביעתו, שהינו גבוה מסכום הוצאות התיקון והגרירות כנטען.

בכתב ההגנה, הנתבעת לא חלקה על כך שהתובע ארגן את גרירת הרכב ותיקונו במוסך, אם כי לא מאשרת שדובר בשתי גרירות. יתר על כן, היא למעשה אינה חולקת על כך שהיתה חייבת לתובע חוב עבור אלה, ואף מוסיפה כי עשתה ניסיונות מספר לשלם לו את החוב, ולו בשני תשלומים. היא סיימה את דבריה באמירה "סביר להניח שתביעה זו לא היתה מגיעה לאולם בית המשפט אם לתובע לא היה רצון להתנכל לי והיה מיישב את דעתו על תשלום החוב...".

בכתב התביעה שכנגד, אף ציינה הנתבעת שדובר בשתי גרירות (אחת לבית התובע, כיוון שהמוסך היה סגור, והשניה מהבית למוסך). היא שבה ואישרה שהתובע נשא בעלויות התיקון והגרירה. לצד זאת העלתה טענות שונות כנגד התובע, אך מבלי לפרט כל עילה לתביעת הנגד שהגישה.

בדיון בבית המשפט, אך ורק לשאלתי, מסרה דבר מה לגופה של התביעה- שבזמנו רצתה לשלם אך הדבר היה מתוך פחד והיום אינה מוכנה לשלם.

במצב דברים זה, ישנה בין הצדדים הסכמה בכתבי הטענות כי התובע מימן גרירה כפולה (שנתחייבה מכורח המציאות) ותיקון לרכבה של הנתבעת. אף ברור כי הנתבעת לא העלתה כל טענה של ממש מדוע אין היא מחוייבת בהחזר הוצאות הגרירות והתיקון לתובע. לא זו אף זו, מתיאור הדברים על ידה עולה כי הנתבעת אף היתה מוכנה לשלם את החוב לתובע עוד טרם הגשת התביעה, משמע אף לגרסתה, היא לא כפרה בקיומו של החוב באותה עת. טענתה בדבר פחד שהניע אותה לרצות לשלם את החוב לא באה בכתב ההגנה, לא בוססה בעדות במהלך הדיון, ואף עלתה בדיון רק לשאלתי. משכך, אין בטענה זו ממש.

משכך, אין לי אלא לקבוע כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות שתי הגרירות והתיקון. לאור האסמכתאות שצירף, מדובר בסך של 5,282 ₪. הפרש בין סכום זה לסך הנקוב בתביעה (5,500 ₪) לא פורט ולא הוכח, ועל כן אין לקבל את התביעה לתשלום הפרש זה.

התלבטתי אם לאור גרסת הנתבעת בדבר נכונותה לשלם את החוב בסמוך להיווצרותו, יש מקום לקבוע הפרשי הצמדה וריבית עוד מעת יצירת חוב. דא עקא שהתובע לא מאשר גרסה זו אף לא ברמז, וטוען נחרצות בכתב התביעה כי נתקל בסירוב מצד הנתבעת לשלם לו את חובו. טענה זו של הנתבעת בדבר נכונות תשלום החוב, היא טענה שהנטל להוכיחה מוטל עליה, בדומה למצב בטענת "חביתי אך פרעתי". משכך, ומשלא עשתה הנתבעת דבר כדי להוכיח טענתה, הרי שגם אם הגרסאות היו שוות במהימנותן, לא היה בכך בכדי להועיל לנתבעת. קל וחומר הם פני הדברים משגרסת הנתבעת הינה גרסה תמוהה- מדוע שהתובע יסרב בתוקף לקבל את תשלום החוב, אף לא חלקו, וייאלץ עצמו לכתת את רגליו לבית המשפט ולהמתין עוד זמן רב לפרעון החוב? משכך, אין כל סיבה שלא לקבוע הפרשי הצמדה וריבית מעת יצירת החוב.

באשר לתביעה שכנגד, הרי שזו עוד יותר תמוהה. זו לא הוגשה בצמוד לכתב ההגנה אלא זמן לאחריה (וההצהרה עליה אף היא היתה שלא בצמידות לכתב ההגנה אלא כשלושה שבועות לאחר מכן). משכך, ולאור ההודאה בכתב ההגנה בדבר קיומו של החוב, נראה שדובר בסך הכל בניסיון לשפר את כתב ההגנה, וגם זאת לא נעשה בצורה מוצלחת למדי. בנוסף, למרות קביעת סכום מכובד של 15,000 ₪, לא כלל כתב התביעה שכנגד כל עילת תביעה לסכום זה ואף לא לחלק מזערי הימנו. לא נעשה אף כל ניסיון לשפר את העניין באמצעות טיעון מפורט וסדור בדיון, שהרי שני הצדדים מילאו פיהם מים. משכך, אין לי אלא לדחות את התביעה שכנגד.

באשר להוצאות המשפט, הרי משלא קיבלתי את גרסת הנתבעת כי ניסתה למנוע את המשפט באמצעות תשלום החוב בזמן אמת, אין לקבוע כי דובר בתביעה מיותרת. משכך, ומשהחלטתי לקבל את התביעה, הרי שיש לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות התובע. אני אומד הוצאות אלה, בשים לב לתשלום האגרה, הגעה לבית המשפט להגשת התביעה, וכן לדיון, ב-350 ₪.

סוף דבר, אני מקבל את עיקרה של התביעה, ודוחה לחלוטין את התביעה שכנגד. משכך הריני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,282 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 12/10/08 ועד ליום התשלום בפועל, ובנוסף מחייב אותה לשלם לו הוצאות משפט בסך 350 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ז טבת תש"ע, 13 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ