אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אשריאן ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח'

אשריאן ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
18235-12-10
27/01/2011
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
1. אליאור אשריאן
2. רונן אורנשטיין
3. תומר בן דור
4. טל פומרנץ -לביא
5. אבי נסימי
6. הילה מדינה - קליין
7. רונית איסייב - רבינוביץ
8. נורית בוכניק
9. תומר בן פרייז

הנתבע:
1. לשכת עורכי הדין בישראל
2. ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין

פסק-דין

פסק דין

1. העותרים, תשעה במספר, נגשו לבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין בישראל (משיבה 1), אשר נערכה ביום 1.11.2010. הם לא עמדו במבחן, שכן לא השיגו ציון של 65% כנדרש. הציון של כולם עומד על 64%.

הסעד המבוקש בעתירה הוא כי בית המשפט יורה על פסילתן של שאלות 2, 21, 30, 32, 52, 76, 86 ו-100 (כמספרן בטופס של גרסה 1 לבחינה).

על פי הטענה, שאלה 30 אינה נכללת בחומר למבחן, ולפיכך לא הייתה ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין (משיבה 2) מוסמכת לכלול שאלה זו בבחינה. יתר השאלות, כך על פי הטענה, פסולות מן הטעם שחרגו ממתחם הסבירות, כפי שיפורט בהמשך.

2. אפתח בכך שאזכיר, כי הלכה מושרשת היטב היא, שבכל הנוגע לביקורת על אופן הפעלת שיקול הדעת של ועדת הבחינות, להבדיל מחריגה מסמכות, מתחם ההתערבות השיפוטית הינו צר ביותר. בית המשפט ינקוט זהירות וריסון עצמי, ולא ישים עצמו בנעליה של הוועדה, אשר בראשה עומד שופט, והמורכבת מאנשי מקצוע, ובכללם שופטים, עורכי דין מן השירות הציבורי ועורכי דין מן המגזר הפרטי. על היקף התערבות בית המשפט בהחלטותיה של ועדת הבחינות אמר בית המשפט העליון, בפסק הדין המנחה בבג"צ 7505/98 קורינאלדי נ' לשכת עורכי הדין בישראל (פ"ד נג(1) 153) את הדברים הבאים:

"בית משפט זה אינו יושב כוועדת ערעורים על הגוף שהוסמך על-פי חוק לדון בבחינות מקצועיות, ואינו מוכן להחליט, במקומו של הגוף המוסמך, מה התשובות הנכונות ואם הנבחן הצליח בבחינה. כך בתחום הרפואה ובתחום מקצועות אחרים שבהם אין בידי בית המשפט ידע מקצועי. הכלל הוא שבית המשפט אינו נוטה להתערב בשיקול הדעת של מי שהוסמך לבחון את הכשירות המקצועית, אלא אם הוכח לו כי שיקול הדעת לוקה בפגם של שיקולים זרים או בפגם אחר מן הפגמים שיש בהם כדי לפסול שיקול דעת מינהלי ... זה הכלל גם בתחום המשפטים, ואין בכך כדי לשנות שבתחום זה מצוי בידי בית המשפט ידע מקצועי. כך במיוחד כאשר הסמכות לבחור את השאלות בבחינה, לקבוע מה התשובות הנכונות לשאלות אלה, ולהחליט מי עמד בבחינה, הופקדה על ידי החוק בידי גוף בעל כשירות מקצועית גבוהה, כמו הוועדה הבוחנת" (שם, בעמ' 166).

על פי עמדה זו, נפסק פעם אחר פעם, כי בית המשפט לא ישים עצמו כ"גוף ערעורי" על ועדת הבחינות (בג"צ 10937/03 לוין נ' לשכת עורכי הדין בישראל; בג"צ 4904/04 ותד נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד נח(5) 473). עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר, כי במקרים חריגים ונדירים, "תהא התערבות גם בעניין נכונות השאלות כדי למנוע עיוות דין ולשם עשיית צדק" (בג"צ 4904/04 לעיל). כך מנחים עצמם בתי המשפט לעניינים מנהליים, לאחר שהסמכות לדון בעתירות הנוגעות לבחינות הסמכה מקצועיות, הועברה אליהם (עת"מ (י-ם) 1743/09 אוריון נ' הרשות לניירות ערך; עת"מ (י-ם) צדוק יהודה נ' הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל). ככל שבתי המשפט בחנו את השאלות והתשובות לגופן, היה זה, למשל, כאשר בקשו להסיר כל אבק חשש שמא נפל פגם קיצוני המחייב את התערבות בית המשפט (עת"מ (י-ם) 611/06 לוטן נ' לשכת עורכי הדין).

3. לעומת זאת, כאשר עומדת על הפרק טענה לפיה חרגה הוועדה מסמכותה ושאלה שאלה בתחום שאינו נכלל ברשימת נושאי הבחינה המפורטים בתקנה 18 לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי הבחינות בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים), תשכ"ג-1965 (להלן: תקנות סדרי הבחינות), הרי שהתערבותו של בית המשפט מובנת מאליה. זו הטענה המופנית כלפי שאלה 30, ולפיכך אפתח בהתייחסות אליה.

שאלה 30 – האמנם חריגה מסמכות

4. זה נוסח השאלה:

אליהו ז"ל נפטר. הוא הותיר אחריו צוואה בכתב, בה ציווה את רכושו לשלושת ילדיו בחלקים שווים ולא ציווה דבר לאשתו. העיזבון כולל את דירת המגורים שלו ושל אשתו בתל-אביב. ילדי המנוח המתגוררים בירושלים, הגישו לרשם לענייני ירושה בירושלים בקשה לקיום הצוואה. האלמנה הגישה לרשם התנגדות לבקשה.

כיצד על הרשם לפעול?

א. הרשם יעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב.

ב. הרשם יעביר את הבקשה לרשם לענייני ירושה בתל-אביב.

ג. הרשם ידון בבקשה ויכריע בה.

ד. הרשם יעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים

אין חולק, כי התשובה הנכונה היא א', על פי הוראת סעיף 67א(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. 70% מן הנבחנים, ובכללם עותרים 2, 3, 5, 6 ו-9 השיבו נכונה על שאלה זו.

5. אלא שטענת העותרים היא, כי הנושא בו עוסקת השאלה אינו נכלל ברשימת נושאי הבחינה. על פי הטענה, עניינה של השאלה בסמכותו של הרשם לענייני ירושה, ומאחר שענייני ירושה בכלל וסמכויות הרשם לענייני ירושה בפרט, אינם נכללים בתקנה 18 הנ"ל, לא רשאית הייתה הוועדה לכלול את השאלה בטופס הבחינה, גם אם חוק הירושה היה ברשימת החיקוקים שהיה על הנבחנים להכיר. בטענה זו נסמכת העתירה על פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 10455/02 אמיר ואח' נ' לשכת עורכי הדין ואח'.

עמדת המשיבות היא, כי שאלה זו עוסקת בגבול שבין סמכות הרשם לענייני ירושה לבין סמכות בית המשפט לענייני משפחה, ולפיכך עוסקת השאלה ב"סמכויות בתי המשפט", נושא המופיע בהוראת תקנה 18(2) לתקנות סדרי הבחינות. סעיף 67א(א) לחוק הירושה קובע כי התנגדות לבקשה לקיום צוואה מצויה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, רוצה לומר, המדובר בהוראת חוק הקובעת את סמכותו של בית המשפט, וחוק זה היה ברשימת החיקוקים שידיעתם נדרשת לצורך הבחינות.

6. הדין עם המשיבות. הוראת סעיף 67א(א) לחוק הירושה קובעת, כאמור, את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בהתנגדויות לקיום צוואה או לבקשה למתן צו ירושה. נושא השאלה שבמחלוקת אינו ענייני ירושה, כי אם סמכותו של בית המשפט, במובחן מסמכות הרשם לענייני ירושה. מאחר והוראת החוק נכללה בחומר הנדרש, הרי שרשאית הייתה הוועדה לשאול שאלה שעניינה סמכות בית המשפט, אשר התשובה לה נלמדת מן החוק האמור. איני סבורה כי יש בפסק הדין בבג"צ 10455/02 לעיל, עליו נסמכים העותרים, כדי לסייע להם. באותה פרשה, נשאלה שאלה לגבי עריכת חיפוש פנימי בגופו של קטין, תוך שוועדת הבחינות נסמכת על הוראת תקנה 18(3) כנוסחה אז, ולפיה "סדרי הדין במשפטים פליליים ואזרחיים, לרבות הליכי ביניים...", נכללים ברשימת הנושאים עליהם ישאלו הנבחנים. בית המשפט העליון קבע, כי חיפוש בגופו של קטין אינו בבחינת "סדרי דין במשפטים פליליים", שכן אמירה זו מכוונת, במפורש, לסדר הדין הנוגע למשפט עצמו. בנסיבות אלה, אכן לא הייתה רלבנטיות לעובדה שהחוק העוסק בסמכויות החיפוש נכלל ברשימת החיקוקים שפורסמו לקראת הבחינה, שכן רשימת הנושאים לגביהם ניתן לשאול קבועה בתקנה 18 ואין לחרוג ממנה. ואילו בענייננו, משהגעתי למסקנה כי השאלה שבמחלוקת עניינה ב"סמכויות בתי המשפט", הרי ששאלה בנושא זה, הנשענת על הוראת חוק אותה היה על הנבחנים להכיר, הינה שאלה המצויה במסגרת סמכותה של הוועדה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ