אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אשקר מרקט נ' בנק לאומי

אשקר מרקט נ' בנק לאומי

תאריך פרסום : 29/09/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום צפת
26421-01-10
20/09/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
אשקר מרקט בע"מ
הנתבע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. סח'ניני אנאל
3. חביבאלב ארג'ואן
4. חורי רנא

פסק-דין

פסק דין נגד הנתבע מס' 1

1.התובעת העבירה לעובדיה משכורות חודש ספטמבר 2008 ישירות לחשבונותיהם בבנקים. כשהתברר לה כי העבירה משכורות אף לשלוש עובדות-לשעבר, שכבר לא נימנו על עובדיה בחודש ספטמבר, היא פנתה לסניף הבנק בו מצויים חשבונותיהן ודרשה השבת הכספים שהופקדו בטעות. הבנק היתנה את השבת הכספים בהסכמה מפורשת בכתב של שלוש העובדות-לשעבר. משלא מולאה דרישתו, סירב הבנק להשיב את הכספים. התביעה נשוא פסק דין זה היא תביעת ההשבה נגד הבנק, והיא מעוררת סוגיות של עשיית עושר ולא במשפט, חובות בנק כלפי לקוחותיו וחובותיו כלפי צד שלישי שאינו לקוחו.

תשתית עובדתית

2.התובעת, שבבעלותה רשת מזון בת ארבעה סניפים, נהגה לשלם לעובדיה את משכורותיהם מדי 15 לכל חודש קלנדרי באמצעות מרכז סליקה בנקאי ישירות אל חשבונותיהם בבנקים. ביום 15.10.2008 הועבר על-ידי התובעת מחשבונה בבנק דיסקונט סך כולל 8,501 ₪ לשלושה חשבונות של הנתבעות מס' 4-2 (להלן: המוטבות) בסניף נצרת של הנתבע מס' 1 (להלן: הבנק או בנק לאומי). העברת הכספים לחשבונותיהם של כלל עובדי התובעת במועד זה נועדה להוות תשלום משכורות חודש ספטמבר 2008, אולם עקב טעות של רואה-החשבון של התובעת שודר קובץ המשכורות של חודש מרץ 2008 לתשלום במס"ב דרך בנק מרכנתיל-דיסקונט. כתוצאה מכך, זוכו בבנק לאומי חשבונות המוטבות, שנימנו בעבר על עובדיה של התובעת, אולם בחודש ספטמבר 2008 כבר לא הועסקו על-ידה ולא היו זכאיות לקבלת כספים כלשהם.

משהתגלתה הטעות, פנתה התובעת לבנק לאומי בדרישה להשבת הכספים, אולם נענתה כי ללא הסכמה בכתב של המוטבות לא יוחזרו הכספים שהופקדו בחשבונותיהן.

3.התובעת הגישה תביעתה נגד הבנק והמוטבות. ביום 2.4.2012 ניתן על-ידי השופט נדל פסק דין נגד המוטבות, ובו הן חוייבו לשלם לבנק 8,501 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק וכן הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין. במאמר מוסגר יוער כי בסיכומיו בכתב, שהוגשו ביום 28.5.2013, ציין בא-כוח התובעת כי למרות פסק הדין נגד המוטבות טרם עלה בידה לגבות מהן סכומי כסף כלשהם. לאחר שהוגשו תצהירי עדויות ראשיות, הודיעו באי-כוח התובעת והבנק בדיון ביום 24.4.20013 על הסכמתם כי ההכרעה בתביעה תינתן על בסיס החומר המצוי בתיק ולאחר שיגישו סיכומים בכתב. בהתאם, הגישו באי-כוח צדדים אלו את כתבי סיכומיהם.

מחלוקת עובדתית

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי הבנק התנה הסכמתו להחזרת הכספים לתובעת בהסכמת המוטבות, אולם בין הצדדים התגלעה מחלוקת עובדתית בשאלת עצם מתן ההסכמות על-ידי המוטבות והבאת הסכמות אלו לידיעת הבנק.

5.בכתב התביעה צויין כי המוטבות נתנו "הסכמה עקרונית" להחזרת הכספים שקיבלו בטעות. מנהל התובעת טען בתצהירו כי עובד בנק לאומי הודה כי הנתבעת מס' 2 נתנה הסכמתה בכתב להחזרת הכספים לתובעת, אולם הבנק סירב להחזירם מאחר וחשבונה עמד ביתרת חובה; כי אותו עובד הודה כי נתבעת מס' 3 אישרה טלפונית הסכמתה להחזרה, אולם חשבונה הועבר לסניף אחר בבנק לאומי; וכי למרות אישורה הטלפוני של הנתבעת מס' 4 - סירב הבנק להחזיר הכספים מאחר ואף חשבונה עמד ביתרת חובה. לתצהירו הוא צרף מסמך הנחזה להיות חתום על-ידי הנתבעת מס' 2 ובו הבעת הסכמה להחזרת הכספים.

6.עובד הבנק הכחיש בתצהירו את גרסת מנהל התובעת, לפיה הוא בישר לו כי חלק מהמוטבות הביעו הסכמה להחזרת הכספים, וטען כי הסכמות כאלו לא ניתנו לו; הוא ציין כי המסמך בכתב ובו הסכמה של הנתבעת מס' 2 להחזרת הכספים (והנושא חתימה שאינה זהה לחתימה של נתבעת זו במסמכי הבנק) מעולם לא הוצג לעיונו, וכי דבר קיומו לא נזכר אף בכתב התביעה, ולראשונה הוא הובא לידיעת הבנק עם הגשתו כנספח לתצהיר מנהל התובעת. בתצהירו לא נכללה התייחסות כלשהי למצב חשבונותיהן של המוטבות בשום שלב.

עשיית עושר ולא במשפט

7.התובעת טענה כי הסירוב של הבנק להשיב את הכספים מנוגד לחובת ההשבה הקבועה בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר ולא במשפט), ואילו הבנק טען כי לא הוכחו כלפיו יסודותיה של עילה זו.

מלשון סעיף 1 עולה כי על מנת שתחול חובת ההשבה, על התובעת מכוח עילה זו להוכיח קיום שלושה תנאים מצטברים: התעשרות (קבלת נכס לידי הבנק), על חשבון רעהו (התובעת) ושלא על-פי זכות שבדין (ע"א 760/77 בן עמי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לג(3) 567, 577 (1979)). המלומד דניאל פרידמן, בספרו דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך שני 809-808 (מהדורה שניה, 1998) (להלן: פרידמן) דן בבסיס הרעיוני להשבה, וסבור למעשה כי קיים תנאי רביעי. הוא קובע כי אף על פי שסעיף 1 אינו מתייחס במפורש לסוגיה של פגם ברצון של המשלם, הרי יסוד זה הינו דרוש - בנוסף ליסוד של העדר זכות אצל המקבל לקבלת טובת ההנאה שהוענקה לו - על מנת שתקום זכות להשבה. טעות מובאת על-ידו כדוגמא לפגם ברצון של המשלם, ומנותחת בהרחבה (עמ' 824-815, שם). יודגש כי על פי הפסיקה אין ברשלנות המשלם, שגרמה לטעות, כדי לשלול את זכותו להשבה (עמ' 823-822 שם; ע"א 292/68 יפת נ' איסטווד, פ"ד כג(1) 604, 613 (1969)).

בענייננו, אין הצדדים חלוקים באשר להתקיימות מרבית התנאים. התנאי היחידי אשר לגביו קיימת מחלוקת בין הצדדים הינו התנאי הראשון. לדעת בא-כוח הבנק, הרי ברי כי הבנק לא קיבל כל כספים, וכי המוטבות הן שקיבלו את הכספים ישירות לחשבונותיהן. להלן אבחן טענה זו – תחילה אתייחס לפסק הדין אליו הפנתה התובעת, ולאחר מכן אסקור את ההלכה לגבי מהות חשבון עובר ושב, ואבחן את משמעות הביטוי "מי שקיבל ... נכס" (סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט).

8.התובעת ביקשה להסתמך על שנקבע בת"א (שלום ת"א) 35210/03 ח.ג.י.י. שיווק מוצרי בניה בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.2.2005) (להלן: עניין שיווק מוצרי בניה), שם חייב בית המשפט את הבנק הנתבע להשיב לתובעת כספים שהופקדו על-ידה בטעות בחשבון של אחד מלקוחותיו, תוך הסתמכות על עילת עשיית עושר ולא במשפט. אולם עובדות אותו מקרה שונות מהפרשה שבפנינו - שם אותו לקוח אישר כי מדובר בכספים שהועברו לחשבונו בטעות, ולמרות זאת מאן הבנק להשיב את הכספים בנימוקים שונים – נטען כי מדובר בלקוח הנמצא בטיפול משפטי ומכאן שאין נפקות להסכמתו, כי לבנק זכות קיזוז מכוח הסכם ומכוח הדין וכי מרגע שהופקדו הכספים בחשבון הלקוח הם איבדו את ישותם העצמאית והפכו להיות חלק מיתרת החשבון הכללית. לעומת זאת, במקרה שבפנינו הבנק חזר והודיע על הסכמתו להחזיר את הכספים, ובלבד שתינתן הסכמה מפורשת של המוטבות. לבא-כוח הבנק בעניין שיווק מוצרי בניה ולבא-כוח הבנק במקרה בו עסקינן השקפות מנוגדות בשאלה: מי קיבל את הכספים שהופקדו בטעות בחשבון הבנק.

9.כדי להתחקות אחר התשובה לשאלה: מי "קיבל" את הכספים שהופקדו בטעות בחשבון, יש לחזור על עיקרי ההלכה באשר לטיבו של חשבון עובר ושב בבנק. בית המשפט העליון פסק לא אחת כי היחסים בין בנק לבין לקוח הינם יחסי לווה ומלווה, על-פיהם יתרת זכותו של הלקוח על-פי החשבון בבנק היא בגדר הלוואה שהלווה לבנק, והבנק חייב לשלמה לפי דרישה, ואילו כאשר חשבון הלקוח הינו ביתרת חובה, מתהפכות היוצרות - הבנק הוא המלווה והלקוח הוא הלווה. (ע"א 251/62 א.מ. ניו רוטרדם נ' אניספלד, פ"ד יז 72, 77 (1963)) (להלן: עניין ניו רוטרדם)). בע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לז(2) 673 (1983) (להלן: הלכת אלתית) חזר בית המשפט על שנפסק בעניין ניו רוטרדם, והדגיש כי כשמתנהל חשבון עובר ושב, הרי כל סכום הנכנס לחשבון מאבד את "ישותו המיוחדת" ומתמזג עם הסכום שבחשבון, אין לו עוד קיום עצמאי ואין הוא בר-תביעה. לפיכך, כל עוד החשבון הוא בחובה, אין ללקוח זכות לקבלת כסף כלשהו מהבנק, וממילא אין עומדת לזכותו כל יתרת זכות כסף אותה יוכל נושה של הלקוח (שהינו "חליפו" של הלקוח) לעקל.

"מי שקיבל נכס"

10.לאור האמור בהלכת אלתית, ובהנחה שהלווה הוא אשר קיבל את כספים ומחזיק בהם (או בחלקם) כל עוד ההלוואה קיימת, ניתן לזהות את המחזיק בכספים בחשבון בנק תוך אבחנה בין מצב בו חשבון הלקוח הינו ביתרת זכות לבין מצב בו החשבון הוא ביתרת חובה:

יתרת זכות בחשבון = הלווה הוא הבנק; כשמופקד כסף בחשבון - הבנק קיבל כסף;

יתרת חובה בחשבון = הלווה הוא הלקוח; כשמופקד כסף בחשבון - הלקוח קיבל כספים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ