אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אשכנזי ואח' נ' שאול אשכנזי ואח'

אשכנזי ואח' נ' שאול אשכנזי ואח'

תאריך פרסום : 02/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
65509-07
02/08/2011
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
1. אסתר אשכנזי
2. בתיה רימון

הנתבע:
1. אשכנזי שאול
2. אשכנזי רונן

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד. מדובר בסכסוך בין בעלים משותפים של בניין, שהנם גם קרובי משפחה. לכל צד טענות כרימון כנגד הצד השני. התובעות עותרות לחייב את הנתבעים לשלם להם סכום של 350,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מניהול כושל של הנתבעים את הבניין במשך שנים ועקב דחיקת רגליהן מכל אפשרות לנהל את הבניין בעצמן או במשותף עמם. כמו כן, עותרות התובעות לצו מניעה קבוע שימנע מהנתבעים לעסוק בניהול הבניין. הנתבעים מנגד עותרים לחייב את התובעות בדמי ניהול ראויים, בסך של 138,826 ₪, בגין העבודה הרבה שהשקיעו במשך השנים בניהול הבניין.

רקע עובדתי

מדובר בבנין בן 3 קומות, הממוקם ברח' בן יהודה בתל-אביב, הכולל קומת קרקע, קומה א' וקומה ב'. הבניין היה בבעלות זאב סלוין ז"ל, אשר נפטר ביום 29.1.99. הבניין עבר לפי צוואתו לבעלות שלושת בני דודיו (דוד אשכנזי-35%, משה אשכנזי-35% ובתיה רימון (התובעת 2 בתיק דנא)-30%). לאחר פטירתו של דוד אשכנזי ז"ל בשנת 1999, עבר חלקו בחלקים שווים לשני בניו, הם הנתבעים בתיק דנא. לאחר פטירתו של משה אשכנזי ז"ל בשנת 2000, עבר חלקו לאלמנתו, התובעת 1 בתיק דנא. כך, בזמנים הרלוונטיים לתביעות, ולמן שנת 2000 לערך, התובעות היו בעלות 65% מהבניין והנתבעים בעלי 35% ממנו.

למן שנת 2000 לערך ניהלו הנתבעים ובעיקר הנתבע 1 את הבניין. התובעות טוענות כי הדבר נעשה ללא הסכמתן ותוך דחיקת רגליהן מניהול הבניין. הנתבעים טוענים כי הדבר נעשה בהסכמתן, שניתנה הן במפורש והן בהתנהגות. למן שנת 2005 לערך, נכנס לתמונת הניהול חתנה של התובעת 1 (רונן אליהו). הבניין נוהל איכשהו במשותף על ידי אליהו והנתבע 1 עד חודש מאי 2006 לערך, אז נכנס לתמונה גם בנה של התובעת 2 (בועז רימון). למן אותו מועד, עלו יחסי הצדדים על שרטון וכל ניסיון להגיע להבנות בקשר לניהול הבניין עלה בתוהו, עד שהוגשה בחודש נובמבר 2007 התביעה דנא.

במקביל לתביעה, הגישו התובעות בקשה לצו מניעה זמני, שבין היתר, יאסור על הנתבעים לנהל את הבניין. בהעדר הסכמות בין הצדדים לעניין זה, מינה בית המשפט (כב' סגנית הנשיאה השופטת זהבה אגי, שדנה בהליך הזמני), ביום 18.3.08, את עו"ד שחר גל-סטפנסקי, כמנהלת הנכס. לאחר כחצי שנה, ביום 1.11.08, שיחרר בית המשפט את מנהלת הנכס מתפקידה וזאת לבקשתה עקב חוסר שיתוף פעולה עמה.

דיון

טענת התובעות בדבר דחיקת רגליהן מניהול הנכס/צו המניעה הקבוע

אופי היחסים שבין הצדדים ביחס לניהול הנכס משליך על האחריות שיש להטיל על מי שניהל את הנכס. כך למשל, אין להשוות אחריות של מנהל חיצוני שנשכר לביצוע עבודת הניהול בתמורה, למצב ששרר במקרה דנא, ניהול שנעשה על ידי אחד השותפים, ללא קבלת תמורה כלשהי ולמעשה, כפי שעוד יפורט בהמשך ולפי ההתרשמות שלי מחומר הראיות, מתוך התנדבות, בהסכמת התובעות ולכל הפחות ללא התנגדות ממשית מצידן וכתוצאה מהסכמה בהתנהגות או בשתיקה.

אמנם, הנתבע 1 נושא באחריות מסוימת לתוצאות הניהול גם בנסיבות שכאלה, אולם מדובר באחריות מופחתת ושונה במהותה ובהיקפה, בשל אופי היחסים האמורים והנסיבות שהובילו לביצוע התפקיד מצד הנתבע 1. יש גבול עד כמה ניתן בנסיבות כאלה, להחזיק את הנתבע 1 כאחראי משפטית לפצות את התובעות בגין כל פעולה ופעולה שלו במסגרת הניהול של הבניין. כפי שעוד יפורט בהמשך פסק הדין, הרי שדין התביעה להידחות מטעמים רבים נוספים שאינם קשורים כלל לשאלה האם הנתבע 1 ניהל בגפו את הבניין ומנע מהתובעות לעשות כן. לפיכך, גם לו הייתי מחזיק בנתבע 1 כאחראי בלעדי לניהול הבניין וברמת אחריות שכזו המוטלת על מנהל בשכר, דינה של התביעה דחייה.

מכל מקום, התמונה שמתקבלת מחומר הראיות שונה מזו שצוירה על ידי התובעות. טענת התובעות כי הנתבע 1 דחק את רגליהן ולא התיר להן דריסת רגל בניהול הבניין, לא הוכחה ואינה משכנעת בעיני. גם לא שוכנעתי כי הנתבע 1 פעל תמיד בקשר לניהול הבניין בגפו.

לפי עדות התובעת 1, התובעת 2 הייתה מעורבת בניהול הבניין ולפי גרסתה אף "...עשתה את כל העבודה..." (פר' 7.10.10, עמ' 17, ש' 31). התובעת 1 טענה כי הניהול בוצע על ידי הנתבע 1 והתובעת 2 יחד ואישרה כי היא ידעה על הכל משיחות טלפון עם התובעת 2 (שם, עמ' 17, ש' 23 – 24). התובעת 1 אישרה כי היא לה הייתה מעורבת פיזית, אבל עודכנה ותיארה מצב שבו התובעת 2 מעורבת בהחלט בניהול (שם, ש' 25 – 32).

מנגד, עדותה של התובעת 2 הייתה מבולבלת ולא קוהרנטית. אמנם, מודע אני לכך שמדובר באישה מבוגרת (בשנות השמונים לחייה בעת מתן עדותה לפני), אולם אין בכך לאיין את ההתרשמות שלי הנ"ל מעדותה. עדותה לגבי המעורבות שלה בניהול הבניין הייתה סותרת. מחד, טענה כי לא יכלה לעשות דבר (עמ' 12, ש' 7) וכי הנתבע 1 עשה על דעת עצמו ולא שיתף אותה בשום דבר (שם, ש' 24, 25). מנגד העידה כי גם היא טיפלה בבניין (שם, עמ' 30) וכי פנתה אל הדיירים להעלאת דמי השכירות המוגנים (עמ', 8, ש' 1 – 3). התובעת 1 אף העידה כי התובעת 2 אמרה לה שהיא מודעת להסכמי השכירות שנחתמים וכי הכל בסדר (עמ' 20, ש' 19, 20). בין היתר על רקע העדויות הנ"ל, עדותה של התובעת 2 שלפיה הנתבע 1 גירש אותה ממעמד חתימת אחד מהסכמי השכירות תוך הטחת כינויי גנאי כלפיה, לא הוכחה לפני ולא מצאתי נימוק שיאפשר לי לקבל את גרסת התובעת 2 דווקא בנקודה זו במקום את גרסת הנתבע 1.

לא הוכח לפני כי התובעות העמידו דרישה או פנייה ממשית בפני הנתבע 1 בקשר עם ניהול הבניין. התובעות לא צירפו ולו מכתב אחד שנשלח אל הנתבע 1 במשך כל השנים ובו בקשה או דרישה מצידן לנהל את הבניין במקומו או איתו או טרוניה כלפי הנתבע 1 על אופן הניהול שלו את העניינים. למעשה, התובעות לא צירפו מכתב אחד אל הנתבע 1 בתקופה האמורה בנושא כלשהו. כל הטענות של התובעות בדבר רצונן לנהל את הבניין ודחיקת רגליהן מניהול הבניין נטענו בצורה כללית וסתמית בתצהיריהן ללא ראיה ממשית מעבר לכך.

בחקירת התובעת 1, עת נשאלה האם שלחה מכתב אחד לנתבע 1 משנת 1999 עד 2006 ענתה: "לא ידוע לי. לא טיפלתי בכלל בזה". כמו כן, מחקירתה עלה כי היא לא הייתה מעורבת בניהול באותה תקופה עקב מחלה ואי התעניינות בנושא מסיבותיה (כך למשל בפר' יום 7.10.11 עמ' 18, ש' 3 – 5: "בכרטיס עדכן היית משתמשת? לא בתיה הייתה מראה לי. לא התעניינתי בזה. נכנס הכל לבנק. לא עניין אותי. בייתי עם העניינים שלי"; שם, עמ' 17 ש' 30 – 32- "בתיה הייתה מקבלת שיקים ומפקידה ושאול היה מקבל שיקים ומפקיד? או היא או הוא. הוא אף פעם לא היה לו זמן, בתיה עשתה את כל העבודה, איפה שהיה צריך לרוץ לעיריה וכו' בתיה הייתה רצה. אני לא עשיתי זאת, לא יכלתי, הייתי חולה").

זאת ועוד: יש לזכור כי התביעה וחלק נכבד מסעדיה מתייחסים לתקופה שלמן שנת 2005 ואילך שבה כבר היו מעורבות התובעות בניהול הבניין גם לפי גרסתן באמצעות נציגיהן, חתנה של התובעת 1, מר רונן אליהו ובנה של התובעת 2, מר בועז רימון.

סיכומה של נקודה זו – כי לא שוכנעתי בטענת התובעות כי לא היה בידיהן באופן מוחלט לנהל את ענייני הבניין לבדן או יחד עם הנתבע 1 ומכל מקום לא מצאתי כאמור ראיה לכך שהן דרשו זאת בצורה ממשית מהנתבע 1 בטרם כניסת נציגיהן האמורים לעניינים.

נוכח האמור לעיל, אין מקום להעניק לתובעות את הסעד המבוקש של צו מניעה שיימנע מהנתבעים לנהל את הנכס. נושא הניהול ויחסי השותפים מוסדרים בחוק ומשלא הוכח כי הנתבעים הפרו הסכם או דין כלשהו בכל הנוגע לניהול הנכס, אין מקום ליתן את הצו המבוקש אך ורק בשל העובדה שהתובעות הנן בעלות רב החלקים בנכס.

כעת לדיון בסעדי התביעה הכספית כסדרם.

אי עדכון דמי שכירות מוגנים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ