ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
3042-08
20/12/2009
|
בפני השופט:
איטה קציר
|
- נגד - |
התובע:
אשכנזי דוד
|
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף חיפה
|
פסק-דין |
פסק דין
1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21/8/08 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה החל מיום 6/5/06 (להלן: ההחלטה).
2. תמצית טענות המערער:
2.1 טעתה הוועדה משניכתה אחוזי נכות בגין מצב קודם, מבלי לנמק קביעתה ולבססה על חומר
רפואי, המלמד שטרם לתאונה לא סבל המערער ממגבלות בתנועות בגבו התחתון.
קביעת הוועדה לעניין מצב קודם סותרת קביעת רופא תעסוקתי, אשר קבע כי המערער ביצע עבודתו כאיש אחזקה במשך 20 שנה ללא הגבלה.
2.2 הוועדה קבעה למערער 0% נכות בתחולה מיום 6/5/06, אולם המערער לא
נבדק משך קרוב לשנתיים ולא ברור מהיכן גבשה הוועדה עמדתה בנוגע למצבו, כאשר הוועדה אף נמנעה מקביעת נכויות זמניות וזאת למרות מסמכים רפואיים רבים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, צילומים, חופשת מחלה ומעקב אורטופדי.
2.3 המערער לא הוזהר לפני שהופחתה נכותו.
3. תמצית טענות המשיב:
3.1 בעניין ניכוי מצב קודם – הוועדה מציינת כי כבר בצילומי רנטגן מיום 30/4/06,מספר ימים לאחר התאונה, נמצא, בין השאר עדות לשחיקה ניוונית בחוליות עמוד שידרה גבי ומותני וכן היצרות מרווחים בין חוליות. עוד כותבת הוועדה כי בכרטיס הרפואי ממאי 2004 מצוין כי מתלונן על כאבי גב תחתון, כאבים שחוזרים מדי שנים. תלונה דומה מצויה גם בחודש אפריל 2005. כל אלה לפני התאונה. גם בסעיף המסקנות מצינת הוועדה כי בשנת 2002 מצויה בתיק הרפואי תלונה של כאבי גב, עם הקרנה לצד שמאל ובפברואר 2005 מצוינת אבחנה של כאבי גב, עם הגבלה באזור גב תחתון.
3.2 אחוזי הנכות הרלוונטיים לפגיעה בגב מדברים על הגבלה בתנועות, ובמקרה זה קיימים ממצאים מוכחים על הגבלה בתנועות ואף ממצאים נוירולוגים של הקרנה לרגל, ולכן ממצאים הקיימים, לגבי המצב הקודם, הם רלוונטיים לגבי הנכות הנטענת כעת ואין צורך בממצא רדיולוגי, דווקא, כדי להראות מצב קודם.
3.3 הוועדה רשאית להסתמך על התיעוד הרפואי ועל הניסיון והידע הרפואי שלה, כדי לקבוע קיומו של מצב קודם, שהצדיק נכות גם לפני הקביעה וכך עשתה במקרה זה ולכן אין פגם בניכוי מצב קודם בפרוטוקול זה.
מכיוון שהוועדה קבעה כי יש לייחס את מצבו הרפואי של המערער למצב קודם, הרי שאין פגם בכך שלא קבעה גם נכות ממועד הפגיעה ועד למועד התכנסות הוועדה.
מלבד ההתייחסות למצב קודם, הוועדה קובעת כי למעשה הנפגע כלל לא סובל מנכות והבדיקה המפורטת בסעיף 21 לפרוטוקול לא מצביעה על ליקוי כלשהו.
3.4 לעניין חובת האזהרה – אציין כי לא היה מקום להזהיר את הנפגע, שעה שהוועדה מדרג ראשון קבעה אף היא 0% נכות. עוד יצוין כי בניגוד למה שנטען, היתה רק ועדה קודמת אחת בתיק זה, היא הוועדה מיום 19/2/08.
3.5 לעניין מועד התחולה – הוועדה מציינת בסיום סעיף 23 כי למרות שהיה במעקב אורטופדי, לפי דבריו, לא ביצע שום בירור ולכן, בהתייחס לבדיקה הגופנית בוועדה ולעצם העובדה כי לא הזדקק לשום בירור במהלך השנים, קובעת הוועדה את נכותו החל מיום 6/5/06. העובדה כי קיים מכתב אחד מרופא תעסוקה לא מלמדת על קיומו של בירור רפואי אורטופדי או על חובתה של הוועדה לקבוע נכות לתקופה שמאז הקביעה ו/או לקבוע נכות לתקופה זו.
3.6 התאונה אירעה ביום 21/4/06 ולנפגע שולמו דמי פגיעה לתקופה שבסמוך לפגיעה. המסמכים הרפואיים שצורפו לתיק מעידים על פיזיותרפיה, אך אינם מעידים על בירור בסמוך לפגיעה ולכן קביעת הוועדה, כי הנפגע לא עבר בירור רפואי במהלך תקופה ארוכה זו, די בה כדי להוות הנמקה ראויה לעניין קביעת דרגת נכות ממועד סיום תשלום דמי פגיעה ועד למועד התכנסות הוועדה.