אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אשדנות חברה לנכסים ולבניין בע"מ נ' ערב יהודה ואח'

אשדנות חברה לנכסים ולבניין בע"מ נ' ערב יהודה ואח'

תאריך פרסום : 25/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א, ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
16987-08,11222-08
24/05/2010
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
אשדנות חברה לנכסים ולבניין בע"מ
הנתבע:
1. ערב יהודה
2. טוליפ גלרי בע"מ
3. פאני ערב
4. הכשרת היישוב חב' לביטוח בע"מ
5. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו הוא בקשה לפסילתי מלדון בתובענות המאוחדות, שהוגשה ביום 7.4.2010 על-ידי בא-כוחה של אשדנות חברה לנכסים ובניין בע"מ, היא התובעת בת"א 16987/08 והמשיבה 1 בבש"א 11222/08 (להלן – המבקשת). המשיבים 3-1 לא הגיבו לבקשה, ואילו המשיבים 6-5 מתנגדים לבקשה (ראו: תגובת עו"ד אריה כרמלי, בא-כוחה של המבקשת (הכשרת הישוב) בבש"א 11222/08, וכן תגובתו של עו"ד יוסף בן-דור, בא-כוחו של המשיב 4 בבש"א זו). ביום 23.5.2010 הוגשה על-ידי בא-כוחה של המבקשת בקשה למתן החלטה בבקשת הפסלות. מכאן ההחלטה.

2.קודם שאדרש לבקשה יוער כי הטעם לעיכוב במתן ההחלטה נבע מכך שמאז שהוגשה הבקשה (ביום 7.4.2010), הוגשו בתיק הנדון כעשר בקשות, תגובות והודעות. אינדיקציה להגשת כל אחת מהן הופיעה במערכת "נט המשפט" עם הגשתה או סמוך להגשתה, מבלי שהיה ידוע לי מה תוכנן. על תוכנן למדתי רק לאחר שנסרקו, לעתים לאלתר, לעתים רק כעבור מספר ימים, או כעבור מספר ימים רב. כך למשל, בקשת הפסילה לא נסרקה, אלא רק סמוך ליום 3.5.2010 (המועד שבו ניתנה על-ידי החלטה המעבירה את הבקשה לתגובת הצדדים), וגם זאת לאחר שביקשתי לבדוק איזה מסמך הוגש ולא נסרק. כך גם הבקשה מיום 23.5.2010 נסרקה לבקשתי היום, 24.5.2010, מאחר שלא רציתי להוסיף ולדחות את מתן ההחלטה. כך נמצא שכל אימת שביקשתי ליתן את ההחלטה בבקשה, הופיע במערכת "נט המשפט" מסמך חדש בתיק הנדון. מבלי שיכולתי לדעת במה מדובר ואם הוא אכן קשור בבקשה הנדונה, סברתי שלא יהיה זה נכון ליתן החלטה.

3.באשר לבקשה לגופה הרי שדינה להידחות משורה של טעמים, שהעיקריים שבהם הם שניים:

האחד, מטעמים שלא הובהרו בבקשה, בונה בא-כוחה של המבקשת תילי תילים של מגדלים על צמד מילים ("עזות מצח"), שנאמר בנסיבות מיוחדות הקשורות בתיק אחר, שבעלי הדין בו אינם קשורים בתיק הנדון (התיק האחר, עניינו עבירה לפי חוק מבנים מסוכנים, שהתנהל בפניי בבית המשפט לעניינים מקומיים באווירה טעונה על רקע סכסוכי שכנים מרים בין בעלי הדין, דיירי הבניין הרלוונטי, בינם לבין עצמם מבלי שבית המשפט היה צד לכך, ואיני רואה צורך להידרש לדברים מעבר לכך). אמירת אותו צמד מילים כשלעצמה אינה מקימה עילת פסלות. אך אפילו אמרנו כי הייתה מקימה עילת פסלות בתיק האחר – ולא אמרנו כן – אזי אין חולק כי אינה רלוונטית לתיק הנדון, וכי אף אינה מקימה עילת פסלות בתיק התיק הנדון, שעניינו סכסוך אחר בין צדדים אחרים.

השני, עילת פסלות יש להעלות בהזדמנות הראשונה. משלא נעשה הדבר, לא ניתן עוד להעלות את טענת הפסלות.

מבלי לעסוק בעובדות שעניינן אותו הליך, אין חולק כי בא-כוחה של המבקשת לא סבר כי היה באופן התנהלותי בתיק האחר כדי להצדיק את פסילתי, שהרי פסילתי לא התבקשה באותו הליך. כך, הוא גם לא סבר שהיה באותה התנהלות כדי להביא לפסילתי מלדון בתיק הנדון, שהרי אילו סבר כן, היה מבקש את פסילתי בהזדמנות הראשונה, אשר קמה לו בדיון הראשון שהתקיים בתיק הנדון בפני, עוד ביום 18.3.2010.

בהקשר זה יוער כי "עילת הפסלות" הנטענת, מתייחסת לאמירה שניתנה בהחלטת ביניים, עוד קודם לגזר הדין שניתן עוד ביום 15.9.2009 ולפיכך גם אין רלוונטיות למועד מתן פסק הדין בערעור (ראו: ת"פ (עמ"ק ירושלים) 7384/08 מדינת ישראל נ' אברהם פריד ואח' (15.9.2009); ע"פ (מחוזי ירושלים) 4922/09 טמיר תמרה ואח' נ' מדינת ישראל (28.3.2009)).

נמצא אפוא, כי מדובר בטענה שבכל מקרה אינה מקימה עילת פסלות. עניינה באמירה שנראה כי אינה מקימה עילת פסלות, אשר נאמרה בהליך אחר שהתברר בין צדדים אחרים. בהליך האחר לא התבקשתי לפסול את עצמי משמיעתו, ובתיק הנדון גם לא התבקשה פסלות בשל אותה עילה בהזדמנות הראשונה. לפיכך כאמור, דינה של הבקשה לפסול אותי משמיעת התובענות להידחות.

4.בנוסף לאמור, ויכול שלמעלה מן הצורך, ראיתי לנכון להעיר שלוש הערות בעניין בקשת הפסלות ובעניין ההשלמה לבקשה שהוגשה ביום 9.5.2010.

הערה ראשונה, בסעיף 3 של בקשת הפסלות נאמר "אמנם בתיק האמור [הכוונה לעמ"ק ירושלים 7384/08 הנזכר] הופיע עו"ד יהונתן פודים, כבא כוחן של הנאשמות הנ"ל, אך ברור שמדובר היה אך בטעות בזיהוי, כפי שנטען בערעור שהוגש".

יוער כי הערכאה הדיונית אינה רואה את הודעת הערעור, כך שלא ידוע לי מה נטען או מה לא נטען בהודעת הערעור. עוד יוער כי לא ברור למה כיוון בא-כוחן של המבקשות באומרו "טעות בזיהוי". מכאן שאף איני יכולה להידרש לטענה או אל המסמך שאליו היא מפנה.

הערה שנייה, בבקשה למתן החלטה שהוגשה אתמול (23.5.2010), נטען כי לאור לשונו של סעיף 77א(ב) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, על בית המשפט להחליט בבקשת פסלות "לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת". בנסיבות אלו, לא ברור מדוע לא הוגשה הבקשה למתן החלטה קודם לכן, ומדוע חרף הגשת בקשת הפסלות ביום 7.4.2010 על-ידי בא-כוחה של המבקשת, הוגשה מטעמה בקשה למתן צו בעניין מסמכים ביום 29.4.2010. מההחלטות שניתנו בעקבותיה (ראו החלטות מיום 29.4.2010 ומיום 6.5.2010), אף עולה שהמבקשת פעלה על-פי אותן החלטות שניתנו כאמור, בעניין אותה בקשה שהוגשה על-ידה, לאחר שביקשה את פסילתי משמיעת התובענות.

הערה שלישית, הגם שאין לדברים כל רלוונטיות, ראיתי לנכון להעמיד עובדות על דיוקן. כך בייחוד לאור ההשלמה לבקשת הפסלות שהגישה המבקשת ביום 9.5.2010, שבה ביקש בא-כוחה להוסיף על בקשת הפסלות.

ראוי כי כל המבקש להסתמך על החלטות ועל פסקי-דין – תהא מטרת הסתמכותו עליהן אשר תהא – יכיר את עובדות המקרים. מכל מקום, אלו הן עיקרי העובדות הרלוונטיות כהווייתן ביחס לכל אחד משלושת ההליכים שהוזכרו:

(1)ע"פ 1481/10 דוד ארבץ נ' עיריית ירושלים. בהכרעת דין שניתנה על ידי בבית המשפט לעניינים מקומיים, הורשע המערער בעבירה של חניה על מדרכה. זאת על יסוד תשובתו לאישום, תמונות שהגיש הוא עצמו, שבהן נראתה העבירה באופן חד-משמעי, בבהירות רבה, ובמלואה, וכן תמונות שהגישה המאשימה בהסכמת הנאשם. כל אלו הצביעו באופן חד משמעי על כך שהעבירה נעברה ושבניגוד לנטען, דובר במדרכה "רגילה" שלא יכולה להיות שטח פרטי כלשהו (כפי שטען בערעור). הטענה שהורשע מבלי שהובאו ראיות חסרת כל יסוד או בסיס ולא היו דברים מעולם. ככל שכך נטען בפני נשיאת בית המשפט העליון, בערעור על דחיית בקשת פסלות, שהעילה הנטענת הייתה החזרת העניין לדיון חוזר בפני אותו מותב (בפניי), הרי שלמרבה הצער, נראה כי נשיאת בית המשפט העליון הוטעתה. כך גם על-ידי המערער עצמו, ואף על-ידי אמירה לא מדוייקת (אם לא מעבר לכך), בפסק-דינו בן מספר השורות של בית המשפט המחוזי, שבו כלל לא נדונו העובדות או הראיות שעל-יסודן הורשע המערער לראשונה. מפסק-דינה של כבוד הנשיאה עולה גם, שהפרוטוקולים של ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים לא הובאו בפניה, ושהערעור נדחה מבלי שהתבקשה תגובת המשיבה. מכל מקום, הערעור על בקשת הפסלות נדחה, והיה כבר זה לאחר הדיון החוזר בעניינו של המערער, שבו הורשע בשנית וכך גם נגזר דינו בשנית, על סמך אותן ראיות חד-משמעיות (ראו את פירוט השתלשלות הדברים, לרבות דיון בפסק-דינו בן מספר השורות של בית המשפט המחוזי, בעמ"ק 6420/09 מדינת ישראל נ' דוד ארבץ (מיום 21.2.2010)).

(2)ע"פ (מחוזי ירושלים) 5113/10 דניאל בן אלי נ' מדינת ישראל (5.1.2010). ערעור זה ניתן ביחס להחלטה שניתנה שש שנים לאחר גזר הדין, ולא הייתה זו הרשעה ללא שמיעת ראיות, כנטען. עם כל הכבוד לנטען בבקשה הנדונה, ועל ההסתמכות על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, הרי שבאותו פסק-דין, שלא דן בשאלות שעלו בו לגופן, נפלו טעויות משפטיות ועובדתיות. בעיקר בעניין הסמכות להידרש לאותו הליך, הצורך בקיום דיון במעמד הצדדים ובאשר לצורך בשמיעת ראיות באותו הליך. מסיבה זו, בעקבות ההחלטה החוזרת, שבה נדונו כל אלו בהרחבה רבה, ושבה הוחלט כבראשונה, המליץ בית המשפט המחוזי למערער לחזור בו מערעורו השני, וכך היה (ראו בהרחבה: ת"פ (עמ"ק ירושלים) 8493/03 מדינת ישראל נ' דניאל בן-אלי מיום 21.1.2010 – פורסם במאגרי המידע המשפטיים ובאתר בתי המשפט).

(3)לבסוף, ת"פ (עמ"ק ירושלים) 7384/08 מדינת ישראל נ' אברהם פריד ואח' (15.9.2009); ע"פ (מחוזי ירושלים) 4922/09 טמיר תמרה, אברהם פריד ואח' נ' מדינת ישראל (28.3.2009)), שעליו נסמכו טענות המבקשת בבקשה הנדונה מלכתחילה. כפי שפורט בהרחבה בגזר הדין, כל הנאשמים הודו בכל יסודותיה העובדתיים של העבירה שבה הואשמו (עבירה לפי סעיפים 5(א) ו-12 בחוק עזר לירושלים (מבנים מסוכנים), התשמ"א-1980, שעניינה אי ביצוע עבודות או נקיטת אמצעים להסרת סכנה במבנה, כמפורט בדרישה בהתאם להוראת סעיף 3(א) בחוק זה). אני סברתי, ועודני סבורה, שסכסוכים אזרחיים בין שכנים, שבעטיים לא בוצעו העבודות להסרת הסכנה במבנה, אינם נימוק המקים הגנה מן הצדק, אפילו יוכחו אותם סכסוכים מרים בין אותם שכנים-נאשמים, וכי על סכסוכים אלו להתברר בהליך אזרחי נפרד. מטעם זה אכן לא אפשרתי הבאת ראיות בעניין זה. בית המשפט המחוזי שדן בערעור, סבר אחרת, ולכן הוחזר התיק לשמיעת ראיות בעניין זה בלבד. רק בשל מעברי מבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים אל בית משפט השלום בירושלים, הועבר התיק לשמיעת הראיות בעניין זה בפני שופט אחר.

5.מכל מקום, מן הטעמים שעליהם עמדתי קודם לכן, הבקשה לפסילתי משמיעת התובענות המאוחדות הנדונות נדחית.

ישיבת קדם המשפט תתקיים במועד שנקבע (5.7.2010).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ