אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אר אפ רוטשילד אל אל סי נ' בת-אסתר יזמות עסקית וניהול בע"מ ואח'

אר אפ רוטשילד אל אל סי נ' בת-אסתר יזמות עסקית וניהול בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 18/03/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
30823-08-12
27/02/2013
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
אר אפ רוטשילד אל אל סי
הנתבע:
1. בת-אסתר יזמות עסקית וניהול בע"מ
2. מיכאל אפק

החלטה

העניין שבפני, בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה ביום 22.10.2012.

התובענה, תובענה כספית ע"ס 1,239,984 ₪ ונוגעת להסכם שכירות בקשר לנכס מקרקעין מסחרי המצוי בעיר הרצליה.

כתב התביעה נמסר לנתבעים, על פי הנטען על ידי התובעת, ביום 13.9.2012, ובהתאם נתבקש מתן פסק דין בהיעדר הגנה, ביום 22.10.2012. פסק הדין ניתן באותו מועד.

ביום 24.11.2012 הוגשה על ידי הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהיעדר הגנה. על פי הנטען בבקשה, עקב קריסת עסקיה של הנתבעת 1, ניחתו על הנתבע 2 כתבי טענות רבים, ובמסגרת זאת סבר הנתבע 2, בטעות, כי מסמכים אשר הומצאו במסגרת הליך זה, נוגעים להליך אחר שבין הצדדים, הנוגע לפינוי המושכר.

לגופו של עניין, טוען הנתבע 2 כי יש לנתבעים טענות הגנה טובות בפני התובענה, וזאת ממספר טעמים: ראשית, טוענים הנתבעים, כי הנתבעת 1 הוחלפה בידי שוכר חלופי, ולפיכך דרישת תשלום בנוגע למלוא תקופת השכירות (10 שנים) אינה ראויה או נכונה בהקשר זה (טענה זאת שלובה עם טענה נוספת, בכל הנוגע לאי קיום חובת הקטנת הנזק אשר היתה מוטלת על התובעת, לטענתם). שנית, טוענים הנתבעים, כי אחד הרכיבים הנכללים בתביעה, אין הם חבים בתשלום עבורו (נשיאה בהוצאות הקשורות למיזוג האוויר). שלישית, טוענים הנתבעים, כי התובעת מצניעה את העובדה כי המושכר נמכר לצד ג' – ולעמדתם של הנתבעים תביעתה של התובעת אינה מוצדקת, כאשר דורשת היא תשלום עבור דמי שכירות אשר ממילא לא היתה מקבלת לאור מכירת המושכר לצד ג'. רביעית, טוענים הנתבעים, כי קמה להם זכות קיזוז מכל סך אשר ייתבע מהם, בגין השקעות אשר בוצעו על ידם במושכר. חמישית, טוענים הנתבעים, כי לכל היות, זכאית התובעת לפיצוי המוסכם המפורט בהסכם שבין הצדדים, ולא למלוא התמורה החוזית בגין 10 שנות שכירות.

התובעת השיבה לבקשה, ולגישתה יש לדחות את הבקשה לביטול פסק דין, או לכל הפחות, ליתן פסק דין חלקי המחיל על הנתבעים שיעור ניכר הנוגע לדמי השכירות למלוא תקופת השכירות, וניהול ההליך לגבי יתרת רכיבי התובענה.

הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.

בנסיבותיו של מקרה זה, אף הנתבעים אינם טוענים לפגם בהליך ההמצאה, אלא לשגגה אצל הנתבע מס' 2, אשר לאור "מבול" התובענות אשר קיבל, שגה והביא למצב אשר אירע.

להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו.

במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.

אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על הנתבע לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.

לאחר בחינת טענות ההגנה, כמפורט לעיל, סבורני כי הנתבעים הראו הגנה אפשרית, כנגד מרביתה הכמעט מוחלטת של התובענה. איני רואה הצדקה להותיר פסק דין בשיעור ניכר, תוך חסימה מוחלטת של העלאת טענות הנתבעים, אשר חלקן אפשריות וראויות. הרף המוצב בהקשר זה מול הנתבע, אינו גבוה וניכר, ודי בהעלאת טענות הגנה הראויות בירור, כדי להצדיק ביטול פסק הדין – על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבקשה אשר הוגשה טרם חלוף 30 ימים מהמצאת פסק הדין לידי הנתבעים.

אני מורה לפיכך על ביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 22.10.2012.

הואיל והנתבעים מודים בשגגה אשר אירעה בעניינם, ולמעשה מאלצים הם את התובעת לנהל ההליך מראשיתו, מן הראוי לחייב הנתבעים בהוצאות התובעת. הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת בסך 4,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום ותשלומם יהווה תנאי לדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, ככל שתוגש.

בקשה למתן רשות להתגונן תוגש בתוך 30 ימים מהיום – אליה יצורף אישור ביצוע התשלום על פי החלטתי זאת. ככל שלא יצורף אישור כאמור, פסק הדין יושב על כנו.

ת.פ. ליום 2.4.2013.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ג, 27 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ