אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארק אקסטרים אלקטרוניים בע"מ ואח' נ' DHL ישראל בע"מ ואח'

ארק אקסטרים אלקטרוניים בע"מ ואח' נ' DHL ישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 06/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22018-01-13
29/10/2013
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
1. ארק אקסטרים אלקטרוניקה בע"מ
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

הנתבע:
1. די. אייץ. אל. ישראל בע"מ (ניתן פס"ד)
2. ממן מסופי מטען וניטול בע"מ
3. DHL International (UK) Ltd. (ניתן פס"ד)
4. אלון גל (ניתן פס"ד)

פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה כספית, בגלגולה השני כנגד הנתבעת 2, כשסכום התביעה עומד נכון ליום 19.5.13, על סך של 141,853 ₪, בגין נזק שנגרם לתובעות עקב מטען שאוחסן במחסני הנתבעות 1 ו- 2 ואשר נגנב על ידי הנתבע 4, שעבד בזמנו אצל הנתבעת 1.

רקע

בשני מועדים שונים בשנת 2000, הגיעו לידי הנתבעת 1, באמצעות תובלה אווירית של הנתבעת 3, שני משלוחים נפרדים של סחורה שהוזמנה על ידי התובעת 1. המשלוחים נמסרו על ידי נתבעת 1 לאחסנה במחסני הנתבעת 2. לאחר שהסתבר כי הסחורה אבדה או נגנבה, הגישו התובעות בשנת 2001, את תביעתן בתיק דנא (שמספרו אז היה 19308/01), כנגד הנתבעים, לקבלת פיצוי בגין נזקיהם (התובעת 2 בגין סכומים ששילמה כמבטחת לתובעת 1 עבור אחד המשלוחים והתובעת 1 בגין נזקיה היא בגין המשלוח השני, שלא קיבלה עליו כל שיפוי). הנתבעות 1 ו-3 הגישו הודעת צד ג' כנגד הנתבע 4.

בירור ההליך התעכב זמן רב עקב הליך פלילי שהתנהל בזמנו כנגד הנתבע 4 בגין המקרה נשוא התביעה. בסופו של דבר ולאחר שהנתבע 4 הורשע בגניבת אחד המשלוחים ומשהפך פסק הדין לחלוט, התבררה התביעה וניתן ביום 28.6.10, פסק דינו של בית משפט זה (כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי).

לפי פסק הדין, חויב הנתבע 4 לשלם לתובעות את מלוא סכום התביעה. בכל הנוגע לנתבעות 1 – 3, בית המשפט קבע כי כולן נחשבות כמוביל אווירי כמשמעותו של מושג זה באמנה לאיחוד כללים בדבר תובלה אווירית בין-לאומית באוויר ("אמנת ורשה"). בהתאם לכך, ועל רקע האחריות הכמעט מוחלטת לפי האמנה, אולם גם על רקע מגבלת האחריות הקבועה באמנה, חייב בית המשפט את הנתבעות 1 – 3 בסכום זניח של מאות דולרים לכל אחת מהתובעות. הודעת צד ג' של הנתבעות 1 ו-3 כנגד הנתבע 4 התקבלה במלואה.

על פסק הדין הוגשו שלושה ערעורים. ערעור הנתבעות 1 ו-3 נדחה והוא ממילא אינו רלוונטי לענייננו. ערעור הנתבעת 2, שלפיו לא היה מקום כלל לחייב אותה בסכום כלשהו, לאור חיובו של הנתבע 4, נדחה. ערעור התובעות לפיו לא היה מקום לראות בנתבעת 2 כמוביל אווירי שהאמנה חלה עליו, התקבל, תוך כך שבית המשפט קובע (ס' 29 לפסק הדין), כי מאחר ובית משפט השלום לא הכריע בשאלת האחריות של הנתבעת 2 כשומרת שכר או לפי דיני הנזיקין, יש מקום להחזיר את התיק לערכאה הדיונית לצורך הכרעה בעניין זה.

לאחר שהתיק חזר לבית משפט זה (בפני כב' השופט בן חיים), הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו ההכרעה תינתן על יסוד החומר שנמצא בתיק ועל יסוד סיכומים בכתב. המותב הקודם אישר את ההסדר. לאחר מכן התיק עבר אליי, לפי הוראות כב' סגנית הנשיאה.

דיון

טענות הצדדים

טענת התובעות בתמצית הנה כי הנתבעת 2 הנה שומרת שכר וכי הוכח בעדויות של נציגי הנתבעת 1 כי המטען היה שמור בחזקתה. בנסיבות אלה, ומשלא הביאה הנתבעת 2 עדים מטעמה בגלגול הראשון של התביעה, לא עלה בידיה להוכיח כי אובדן הנכס נגרם מסיבות שלא היה עליה לחזותן מראש ולא הייתה יכולה למנוע תוצאתן (כנדרש לפי סעיף 2(ב) לחוק השומרים, התשכ"ז-1967). כמו כן נטען כי חל הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ההופך את נטל הראיה ואילו הנתבעת 2 לא הוכיח כי לא התרשלה בכל הנוגע לאובדן הסחורה בשל גניבתו.

הנתבעת 2 מנגד טוענת כי בית המשפט בגלגול הראשון של התיק, קבע כי הנתבע 4, הוא והוא בלבד, אחראי למקרה, כך שערעור התובעות הוגש בחוסר תם לב. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי קיבל מסקנה זו כמובן מאליו. לפיכך, טוענת הנתבעת 2, כי לא היה כל מקום להחזיר את התיק לבית משפט זה.

מעבר לכך, טוענת הנתבעת 2 כי אין לה כל אחריות לפי דיני השומרים או מבחינה נזיקית, שכן הנתבעת 1 הייתה השומרת האמיתית וכי הסחורה הייתה בעת גניבתה בחזקת הנתבעת 1 ולא בידיה היא. עוד נטען כי הנתבעת 2 הייתה לכל היותר מחזיק שלא מרצונה וגם מסיבה זו אין לייחס לה אחריות לפי דיני השומרים. לחילופין, נטען כי לא הוכח כל פגם בשמירה של הנתבעת 2 על הסחורה, בפרט כשהגנב היה עובד הנתבעת 1, שפעל בצורה מתוחכמת ובאופן שלא ניתן היה למנוע זאת. הנתבעת 2 מוסיפה כי חיוב ביחד ולחוד כפוף לכך שייקבע כי הנתבעת 2 ביצעה עוולה גם היא ומשלא כך פני הדברים, דין התביעה להידחות.

הכרעה

לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את התביעה במלואה כנגד הנתבעת 2 ולחייב אותה לשלם לתובעות את מלוא יתרת הסכום המוסכם של התביעה.

טענת הנתבעת 2 שלפיה בערכאה הראשונה נקבע כי הנתבע 4, הוא והוא בלבד אחראי למקרה, דינה להידחות מכל וכל. אין זכר לקביעה כזו בפסק הדין. בית המשפט חייב את הנתבע 4 ובמקביל מצא לנכון לחייב את הנתבעות 1 – 3 לפי אמנת ורשה. כפי שבית המשפט המחוזי קבע (בסעיף 29 לפסק דינו), בית המשפט השלום לא ערך כל דיון בשאלת האחריות של הנתבעות 1 – 3 לפי דיני השומרים או פקודת הנזיקין. כיצד ניתן אם כן לומר כי נקבע שהנתבע 4 הנו האחראי הבלעדי?!

אם לא די בכך, הנתבעת 2 גם מטעה, ממש כך, עת טוענת היא כי בית המשפט המחוזי קיבל קביעה זו (שהנתבע 4 אחראי בלעדי), "כמובן מאליו". אין כל זכר בפסק הדין לקביעה כזו. הסעיף בפסק הדין שהנתבעת 2 מפנה אליו בהקשר זה, אינו קובע זאת (כל שנקבע בסעיף זה הנו כי פסק הדין הפלילי כנגד הנתבע 4 הנו חלוט, משמחק ערעורו על פסק זה).

העיקר - עצם העובדה שערכאת הערעור קבעה כי בית המשפט לא הכריע בשאלת האחריות של הנתבעת 2 לפי דיני השומרים ופקודת הנזיקין והחזיר את התיק לערכאה הדיונית לשם הכרעה בכך, הרי היא הנותנת כי בית המשפט המחוזי לא סבר כי הנתבע 4 הנו אחראי בלעדי או כי כך נקבע בערכאה הדיונית.

מכאן שיש לדון בשאלת האחריות לגופה והיא – האם יש לראות בנתבעת 2 כאחראית לאובדן המטען אשר הוכח כי נגנב על ידי הנתבע 4. בעניין זה, שוכנעתי כי יש לקבל את טיעוני התובעות ולדחות את טיעוני הנתבעת 2.

התובעות טוענות בסיכומיהן כי הנתבעת 2 מקבלת שכר עבור השירותים שהיא נותנת וביניהם אחסנה ושמירה (ס' 18 לסיכומים). התובעות גם הפנו לפסיקה שקבעה זאת (ס' 19 לסיכומיהן). טענה זו לא הוכחשה על ידי הנתבעת 2. על כן, יש לקבוע כי הנתבעת 2 הנה שומרת שכר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ