אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארקין תקשורת בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים

ארקין תקשורת בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים

תאריך פרסום : 30/05/2018 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
1525-17
28/05/2018
בפני הרכב השופטים:
1. נ' הנדל
2. ג' קרא
3. י' וילנר


- נגד -
המערערת:
ארקין תקשורת בע"מ
עו"ד ליאור נוימן
עו"ד זאב אוסלקה
המשיב:
פקיד שומה למפעלים גדולים
עו"ד עמנואל לינדר
פסק דין

 

השופט נ' הנדל:

 

           נישום נוטל הלוואה על מנת לרכוש מניות. המניות מניבות לנישום הכנסה מדיבידנד, ובסוף התקופה נמכרות ברווח. כיצד יוכרו הוצאות מימון כגון ריבית בגין ההלוואה, ביחס להכנסות מדיבידנד ורווח ההון – האם בחלוקה לפי שנות מס; כמכלול באופן מצטבר; או כחלק מעלות המניות – זוהי השאלה שבמוקד ערעור זה.

 

  1. מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"מ 33215-11-12, כבוד השופט מ' אלטוביה), בגדרו נדחה ערעור המערערת על שומות שהוציא המשיב בעניינה.

          

           המערערת הינה חברת השקעות, אשר החזיקה בכ-10% מהון המניות המונפק של חברת אפ.סב.אר החזקות בע"מ, שהינה חברה שקופה לצרכי מס בהתאם לאישור רשות המיסים, ובכ-20% מזכויות ההצבעה של החברה. מאחר שחברת אפ.סב.אר הינה שקופה לצרכי מס, הצדדים התעלמו מקיומה לצורך קביעת השומות והערעור עליהן, וכך נעשה גם בערעור זה. המערערת רכשה בשנת 2005 כ-30% ממניותיה של חברת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: בזק), הרשומה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 2008 רכשה המערערת מניות נוספות של בזק בשיעור של כ-10%. בשנים 2009-2007 קיבלה המערערת דיבידנדים בגין אחזקתה במניות בזק, ובשנים 2010-2009 קיבלה תמורה ממכירת המניות בעסקאות נפרדות. בכל אחת מהשנים 2010-2007 הוציאה המערערת הוצאות מימון בגין ההלוואה ששימשה לרכישת מניות בזק.

 

           המערערת לא ניכתה את הוצאות המימון כל שנה, אלא היוונה אותן לעלות רכישת המניות, כך שיתרת המחיר המקורי במכירה גדלה, וכפועל יוצא מכך קטן רווח ההון החייב במס בשנים 2010-2009. כמו כן בדוחותיה החשיבה המערערת חלק מתמורת מכירת המניות בשנת 2010 כדיבידנד, והקטינה את תמורת המכירה בסכום זה.

 

           המשיב לא קיבל את דיווחיה של המערערת. גישתו של המשיב בנוגע לניכוי הוצאות המימון הייתה שניתן לנכותן רק באופן שוטף, דהיינו שבכל שנה ניתן לנכות את הוצאות המימון של אותה שנה אל מול ההכנסה מדיבידנד באותה שנה. את הוצאות המימון שהוצאו בשנים 2010-2009, בהן בוצעה גם מכירת מניות, ניתן לגישת המשיב לנכות לפנים משורת הדין גם מרווחי ההון מהמכירה לפי הוראות סעיף 18(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), זאת על דרך של היוון לעלות הרכישה. המשיב גם דחה את גישת המערערת לפיה ניתן להכיר בחלק מתמורת מכירת המניות כדיבידנד, ואף קבע כי לא היו בבזק רווחים ראויים לחלוקה לפי סעיף 94ב לפקודה.

 

           בית המשפט המחוזי אימץ את גישת המשיב, ודחה את טענותיה החלופיות של המערערת לייחוס ההוצאות למחיר המקורי של רכישת המניות, ולניכוי הוצאות המימון באופן יחסי, ולא שנתי, באופן שכונה על ידה "יחס התמורות המצטבר". בדומה נדחתה גם טענתה של המערערת לפיה יש לבחון חלק מהתמורה בגין המכירה כדיבידנד שחולק, וכן נדחתה הטענה החלופית בדבר הפחתת סכום רווחים ראויים לחלוקה. קביעותיו אלה של בית המשפט המחוזי התבססו על פסקי הדין בפרשות בראון-פישמן וז'ורבין שפורסמו תוך כדי ניהול ההליך קמא (ע"א 3892/13 בראון-פישמן תקשורת בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים (8.6.2015) (להלן: בראון-פישמן); ע"א 7566/13 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' ז'ורבין (22.6.2015)).

 

  1. בערעור שלפנינו מעלה המערערת שתי טענות חלופיות. ראשית, נטען כי יש לעיין מחדש בהלכת כלל, ולקבוע בהתאם כי ניתן להוון את מלוא הוצאות המימון לעלות המניות (ע"א 635/68 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' כלל חברה להשקעות בישראל בע"מ, פ"ד כג(1) 548 (1969) (להלן: כלל)). נטען בהקשר זה שדיבידנד בין חברות אינו בגדר הכנסה פטורה, אלא הוא כלל אינו חלק מבסיס המס, ועל כן לא חלה עליו הוראת סעיף 18(ג) לפקודה בעניין הכנסה מועדפת. שנית, ולחלופין, נטען כי הפרשנות הראויה לסעיף 18(ג) היא שיש להכיר בהוצאות המימון לפי "יחס התמורות המצטבר" כך שחלק מההוצאות ינוכו אל מול ההכנסה מדיבידנד, וחלק ינוכה אל מול התמורה ממכירת המניות, שלא על בסיס שנתי אלא על בסיס מצטבר. בנוגע לטענה זו הדגישה המערערת את הצורך לבצע ייחוס הוגן ואמיתי של הוצאות המימון כנגד ההכנסות שהופקו באמצעות ההלוואה, ואת העובדה שבעת עריכת השומות כבר היו ידועים לשני הצדדים כל הנתונים הדרושים לצורך עריכת השומה בשיטה זו. במישור אחר טענה המערערת כי יש להכיר בדיבידנד שחילקה בזק לאחר מכירת המניות, כאילו חולק לפני המכירה, כך שהסכום שחולק לא ייחשב במסגרת התמורה שקיבלה המערערת ממכירת המניות. לגישתה, כבר טרם המכירה היא קיבלה את הזכות לקבלת דיבידנד, ופרשנות תכליתית מצדיקה את ניכוי זכות זו מתמורת המכירה.

          

דיון והכרעה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ