אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארנרייך נ' גנץ

ארנרייך נ' גנץ

תאריך פרסום : 06/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
33732-03-11
06/07/2011
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
אסף ארנרייך
הנתבע:
אביעד גנץ
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעת התובע כנגד הנתבע לקבלת פיצויים עקב תקיפת התובע לטענתו, על ידי הנתבע.

טענות התובע

התובע טוען, כי ביום 25.02.11, ולאחר שסיים משחק כדורגל, יצא למנוחה והתיישב על הספסל ביציע המגרש וצפה במשחק השני שהתקיים, משחק בו השתתף הנתבע. במהלך משחק זה, הנתבע טען כי נעברה כלפיו עבירה פיסית ("פאול") והתפתח וויכוח בינו לבין שחקן הקבוצה היריבה. התובע התערב ואמר לנתבע שלא נעברה כל עבירה כלפיו. מייד, הנתבע פנה לתובע ואמר לו "סתום את הפה ואל תתערב, אני אשבור לך את הראש". התובע השיב לנתבע: "ואללה, זה מה שתעשה, תשבור לי את הראש?", הנתבע השיב בחזרה: "אתה רוצה לראות?" ואז התובע השיב באדישות: "כן, בוא תשבור". כעבור שתי שניות, ובהיות התובע על הספסל, הנתבע רץ לעבר התובע במהירות ובעט בו במלוא העוצמה ברגלו הימנית ישר לכיוון הצלעות השמאליות (להלן: "האירוע").

למחרת יום האירוע התובע פנה לטיפול ולטענתו, מאז האירוע הוא סובל מכאבים בצלעות המלווים אותו עד היום, מחמירים בזמן נשימה עמוקה, ומגבילים את תפקודו, לרבות בפעילותו הספורטיבית.

טענות הנתבע

הנתבע כפר בתקיפה המיוחסת לו על ידי התובע וטען בכתב הגנתו ובעדותו בפניי כדלקמן: במשחק הראשון התובע שיחק בקבוצה היריבה לקבוצת הנתבע. במהלך אותו משחק, התובע והנתבע נתקלו אחד בחזהו של השני וכנראה שכאבי החזה שהתלונן עליהם מקורם בהיתקלות זו. מאותו רגע, הופיע אי שקט אצל התובע שהתבטא בהקנטות והערות כלפי הנתבע. אך, הנתבע ניסה להתעלם מהתנהגותו של התובע וניסה ליהנות מהמשחק. בשלב מאוחר יותר, במהלך המשחק השני שהתובע לא השתתף בו, נעשתה כלפי הנתבע עבירה ולכן הוא דרש את הכדור לקבוצתו ואז התובע התערב ואף תקף את הנתבע בצורה מעליבה ובוטה. בעקבות התערבות זו, הנתבע פנה לתובע ואמר לו: "אני עם רמת אדרנלין גבוהה מהמשחק ושמוטב שלא יתערב". התובע לא הפסיק להעליב את הנתבע ולתקוף אותו מילולית, ואז הנתבע התקרב למקום מושבו של התובע. התובע ניסה להתרומם לכיוון הנתבע ומשזה האחרון חש מאוים ומתוך אינסטינקט והגנה עצמית ניסה להדוף את התובע בעזרת הרגל, אך שחקנים אחרים, וביניהם ד"ר פסקין, הפרידו בין הצדדים ומנעו כל מגע ביניהם. לאחר סיום אירוע זה, הנתבע נשאר במגרש והמשיך לשחק ולא נראה כי סבל מכאבים או מפגיעה כלשהי. גם בהמשך התובע המשיך להקניט את הנתבע ואיים כי יפעיל אלימות פיזית נגדו והבהיר לו שאילולא היה חברו של אחיו הבכור, היה מפעיל את "טכניקות קרב המגע" שלמד בשירותו הצבאי.

דיון והכרעה

בדיון שהתקיים בפניי שמעתי הן את התובע והן את הנתבע אשר חזרו על כל מה שנטען בכתבי טענותיהם כמפורט לעיל.

מטעם הנתבע העיד עד נוסף, ד"ר פסקין, ועל פי עדותו לא הייתה תקיפה והוא הצליח להגיע ולהפריד בין הצדדים. התובע המשיך לאחר מכן לשחק למשך כשעה במגרש ולא היה מגע כלשהו בינו לבין הנתבע.

ממכלול הראיות שהובאו בפניי, ברי כי בין הצדדים התפתחו חילופי דברים וויכוחים שעלו לטונים גבוהים. ממכלול הראיות עולה עוד, כי לתובע היה חלק בלתי מבוטל בהתפתחותם של אותם חילופי דברים. וודוק: אין בכך כדי להצדיק תקיפת התובע על ידי הנתבע. אך, הדברים נאמרים לצורך השלמת התמונה כפי שהשתקפה בפניי ממכלול הראיות, וגם לצורך קביעת קיומו או העדר קיומו של אשם תורם מצד התובע, ככל שיתברר כי התובע הותקף פיסית על ידי הנתבע.

האם הוויכוח בין הצדדים התפתח לכדי אלימות פיסית מצד הנתבע כלפי התובע, או שמא התערבותם של שחקנים אחרים שהפרידו בין הצדדים, מנעה את ההתפתחות כאמור?

התובע העיד כי הנתבע בעט בו ברגלו הימנית בעוצמה. כנגד עדותו זו של התובע עומדת עדותו של הנתבע לפיה, הוא כן ניסה לבעוט בתובע ברגלו הימנית, אך הוא לא נגע בתובע. עדותו של הנתבע נתמכה בעדותו של ד"ר פסקין. לא זו אף זו: בעוד שהתובע טוען כי הנתבע פגע בו ברגלו הימנית בעוצמה, הרי שבתיעוד הרפואי שצורף לכתב תביעתו של התובע, צוין במפורש שלא נמצאו סימני חבלה כלשהם.

התובע הגיש תלונה במשטרה, אך התיק במשטרה נסגר ולא הובאו בפניי ממצאים כלשהם מתיק המשטרה שניתן היה ללמוד מהם על נסיבות האירוע.

חלק מהשחקנים הם חברים של התובע (ראו: עמ' לפרוטוקול, שורות 24-25). חרף זאת, התובע לא מצא לנכון לזמן ולו עד אחד נוסף לתמיכה בגרסתו. מחדל זה פועל לרעתו של התובע.

לאור האמור לעיל דומה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח תביעתו לפי רמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי (מאזן ההסתברויות) ודין התביעה להידחות.

למעלה מן הצורך, וגם אם אתעלם מכך שלעדותו של התובע אין כל תימוכין, וגם אם אתעלם מעדותו של ד"ר פסקין התומכת בעדותו של הנתבע, ואתמקד אך ורק בעדויותיהם של בעלי הדין עצמם, עדיין לא יהא מנוס מדחיית התביעה, שכן בהינתן מצב משוער כאמור, ניתן לומר ולכל היותר, כי עדותו של התובע שקולה כנגד עדותו של הנתבע.

לאור האמור לעיל הנני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות, איני עושה צו להוצאות כלשהן.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"א, 06 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ