אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארנסטוף ואח' נ' אוחנה ואח'

ארנסטוף ואח' נ' אוחנה ואח'

תאריך פרסום : 05/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
3750-06
01/01/2012
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
1. משה ארנסטוף
2. שרה ארנסטוף
3. יעקב ראובן ארנסטוף
4. מעטי ארנסטוף

הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

1. התובעים הם ארבעה בני משפחה. התובע 1 הוא האב. התובעת 2 היא האם. התובעים 3 – 4 הם ילדיהם. התביעה מופנית נגד מדינת ישראל (משטרת ישראל) (להלן גם – הנתבעת). עניינה של התביעה בטענות לביצוע חיפוש שלא כדין בבית התובעים, ובהמשך לכך לעיכוב ומעצר שלא כדין של התובעים 3 – 4, ולתקיפתם שלא כדין בהמשך. אדון בחלקיה השונים של התביעה עתה.

החיפוש

2. לטענת התובעים, ביום 5.12.04 בשעה 5:15 פתחו שוטרים את דלת ביתם של התובעים בישוב תקוע. הם נכנסו לבית בלא שבידם צו חיפוש כדין. השוטרים צילמו במקום למרות מחאות התובעים במישור העובדתי, טענה זו קיבלה ביטוי ברור בתצהירים מטעם התובעים. היא לא נשללה באופן ברור בראיות הנתבעת. השוטר, מר מרדכי אוחנה (להלן - מר אוחנה), אשר לא לקח חלק בחיפוש בתוך הבית, ושהה בעת החיפוש סמוך לו, טען בתצהירו כי הדבר לא זכור לו, ולהערכתו לא ייתכן, שכן השוטרים שהשתתפו בחיפוש הוקפצו מבתיהם (בפיסקה 26 לתצהירו). העד אינו יכול לשלול את הדבר מתוך זכרונו. הערכתו בהקשר זה אינה חורגת מעדות סברה. בנסיבות אלה, אני מקבל את טענות התובעים בנקודה זו. . אחד מהם תפס פריטים השייכים לתובעת 4, ובכלל זה טלפון נייד. יוער, כי התובעת 4 היתה קטינה כבת 16 במועדים הרלוונטיים לתיק זה. נתפסו פריטים שונים בחדרה, אותם אפרט בהמשך. נטען כי תובע 3 נעצר חרף העובדה שהיה מרותק לכסא גלגלים, לאחר שרגלו נשברה מן החומר עולה כי תובע 4 הצליח לנייד עצמו בהמשך לתחנת המשטרה ובה, אף שנעזר בקביים בלבד, ולא בכיסא גלגלים. יש, אפוא, מימד של הגזמה בטענה כי היה מרותק לכסא גלגלים באותה עת. עם זאת אין חולק כי היה מגובס ברגלו. יש יסוד מוצק להניח כי הדבר הגביל, באופן משמעותי, את ניידותו. . בהמשך, לאחר שקיבלו צו חיפוש, תפסו השוטרים מחשב ומדפסת השייכים לחברה עבורה עובד התובע 1. המחשב נתפס למרות מחאות תובעת 2 כי המחשב שייך לעבודה של התובע 1.

במישור העובדתי, טענה זו קיבלה ביטוי ברור בתצהירים מטעם התובעים. היא לא נשללה באופן ברור בראיות הנתבעת. השוטר, מר מרדכי אוחנה (להלן - מר אוחנה), אשר לא לקח חלק בחיפוש בתוך הבית, ושהה בעת החיפוש סמוך לו, טען בתצהירו כי הדבר לא זכור לו, ולהערכתו לא ייתכן, שכן השוטרים שהשתתפו בחיפוש הוקפצו מבתיהם (בפיסקה 26 לתצהירו). העד אינו יכול לשלול את הדבר מתוך זכרונו. הערכתו בהקשר זה אינה חורגת מעדות סברה. בנסיבות אלה, אני מקבל את טענות התובעים בנקודה זו.

מן החומר עולה כי תובע 4 הצליח לנייד עצמו בהמשך לתחנת המשטרה ובה, אף שנעזר בקביים בלבד, ולא בכיסא גלגלים. יש, אפוא, מימד של הגזמה בטענה כי היה מרותק לכסא גלגלים באותה עת. עם זאת אין חולק כי היה מגובס ברגלו. יש יסוד מוצק להניח כי הדבר הגביל, באופן משמעותי, את ניידותו.

3. (א) יש ממש בטענות התובעים בדבר ביצוע חיפוש בביתם במועד האמור, בלא צו חיפוש. ברקע נמצאת השתלשלות העניינים הבאה. ביום 5.12.04, סמוך לשעה 03:20 לפנות בוקר, נזרקה אבן גדולה לסלון ביתו של רב היישוב תקוע, הרב מנחם פרומן (להלן – הרב פרומן). על האבן היה כיתוב בו הוגדר הרב פרומן כבוגד, ונכלל איום כי "האבן הבאה בראש". בנו של הרב, מר יהוישיב פרומן (להלן – המודיע), התקשר למשטרה, ודיווח על האירוע (ראו תצהיר השוטר, מר מרדכי אוחנה (להלן – מר אוחנה)), בפיסקה 4).

(ב) אשר לאירועי הלילה נשוא ההליך שבפניי, מסר המודיע, בהודעה שנגבתה ביום 5.12.04 שעה 7:15 ואילך, כי בשעה 01:00 לפנות בוקר נודע לו כי ברחבי היישוב נתלו מודעות הקוראות להטיל על אביו חרם המודיע לא היה עד במשפט. הדברים אינם קבילים, אפוא, להוכחת אמיתותם. עם זאת, הם רלוונטיים, להצגת התמונה שהיתה בפניי השוטרים בנקודות הזמן הרלוונטיות להליך זה. . במודעות נטען כי הרב פרומן מסייע לטרור. המודיע איתר 5 מודעות כאמור. הוא תלש אותן בעזרת אחיו. הוא מסר מודעה אחת לשוטרים שהגיעו לביתו. הוא מתאר כי בסביבות השעה 03:15 שמע חבטה חזקה בקומה התחתונה, וזמן קצר אחרי כן קול ניפוץ נוסף מאותו מקום. הוא ראה חפץ עף דרך החלון לתוך הסלון. הוא יצא מיד החוצה וראה דמות נמלטת של בחורה עם חצאית לבנה במרחק של כ – 20 מטרים ממנו.

המודיע לא היה עד במשפט. הדברים אינם קבילים, אפוא, להוכחת אמיתותם. עם זאת, הם רלוונטיים, להצגת התמונה שהיתה בפניי השוטרים בנקודות הזמן הרלוונטיות להליך זה.

(ג) המודיע תיאר בהודעתו כי חזר הביתה, ביקש מאימו להתקשר למשטרה, ויצא החוצה לכיוון הבריחה המשוער של הדמות, בית התובעים. כשהגיע לקרבת הבית, שנמצא כ – 300 מטר מביתו, זיהה את הבחורה עם החצאית הלבנה, כשהיא מגיעה לפתח בית התובעים, ומחכה בכניסה. הוא זיהה את התובע 3 מציץ אליו מן הקומה העליונה. אחרי כמה שניות הנערה הבחינה בו ונכנסה לתוך הבית. המודיע מתאר כי רץ לצד השני של הבית, וראה את התובעת 4 בחוץ. היא נכנסה לתוך בית התובעים. בהמשך חזר הביתה, ומצא את האבן בתוך הבית.

4. קדמו לאירוע זה מקרים בהם נכתבו כתובות נאצה נגד הרב, ונתקבלו איומים טלפוניים בביתו בשעות הלילה (בפיסקה 5 לתצהיר האמור). בהקשר זה המודיע מסר בהודעתו כי ביום 27.11.04 רוססו בגרפיטי הקירות החיצוניים של הבית בכתובות נאצה והסתה נגד הרב פרומן, בנוסח של "עונש מוות לבוגדים", "פרומן שווה בוגד" ועוד (עמוד 1 להודעתו). על רקע זה אף היה מספר הטלפון של השוטר בחזקתו של המודיע, על מנת שניתן יהיה לדווח לו ולהזעיקו במקרה הצורך (פיסקה 5 לתצהיר מר אוחנה). המודיע מסר גם כי באותו לילה התקבלו בביתו שיחות טלפון מאיימות בנוסח של "אנחנו נטפל בך" ו"כל כלב יבוא יומו".

5. בהמשך למתואר לעיל לגבי ליל האירוע, המודיע הוביל את מר אוחנה לבית התובעים, שכן ראה את הדמויות החשודות ביידוי האבן נמלטות לבית האמור (בפיסקה 6 לתצהיר מר אוחנה). מר אוחנה הצהיר, כי המודיע אמר לו באופן ודאי כי אחת החשודות נכנסה לתוך הבית, וחשודה נוספת הגיעה אחריו ונכנסה לבית (שם). לדברי מר אוחנה, המודיע זיהה את אחת החשודות כבת למשפחת התובעים (בפיסקה 7 לתצהיר האמור).

6. התובעים מעלים ספק בנכונות התיאור שניתן על ידי מר אוחנה לגבי השלב האמור. לטענתם, יש אי התאמה בין דו"ח הפעולה של מר אוחנה ותצהירו, ובין הודעת המודיע. בהודעת המודיע נכתב כי השוטרים הגיעו בסמוך לשעה 4:10. לפני כן, לא נזכר כי מי מהשוטרים הגיע למקום. מר אוחנה, לעומת זאת, דיווח והצהיר כי הגיע למקום כמה דקות לאחר הקריאה של המודיע, היינו בסביבות השעה 3:30. מר אוחנה לא נחקר בהליך שבפניי על עניין זה. הוא רשם את מהלך הדברים סמוך להתרחשותם, בזמן אמת. אי ההתייחסות של המודיע, אשר לא היה עד בפניי, אינה מלמדת בהכרח כי מר אוחנה לא הגיע למקום כפי שתיאר. נוכח כל האמור, אני מקבל את גירסת מר אוחנה, כי הגיע למקום מספר דקות לאחר הקריאה הטלפונית של המודיע.

7. מר אוחנה הצהיר, כי בהמשך צפה לעבר הבית. הוא הבחין בתנועה ערה בתוכו (בפיסקה 9 לתצהירו). הוא הבחין בתובע 3 ובשתי בנות בקומה הראשונה (שם). לדבריו, התובע 3 התנייד בחופשיות ללא עגלה וללא מקלות (פרוטוקול, עמוד 20). בסביבות השעה 3:50 הגיע צעיר נוסף לבית (בפיסקה 11 לתצהיר). השתלשלות העניינים האמורה מתוארת לא רק בתצהיר ובעדות, אלא גם בדו"ח פעולה שנרשם על ידי מר אוחנה באותו יום (נספח 1 לתצהירו). עוד יוער, כי מן הכיוון בו בוצעה התצפית נמצא חלון הזזה גדול, אשר איפשר את התצפית שנעשתה ממרחק של 10 – 15 מטרים (עדות מר אוחנה, בעמוד 21).

8. מר אוחנה העיד, כי בסביבות השעה 05:00, נכנס הכוח המשטרתי לתוך הבית (בפיסקה 12). הכוח כלל מספר שוטרים (בפיסקה 13 לתצהירו). מר אוחנה עצמו לא נכנס לתוך הבית בעת החיפוש (עדותו, עמוד 19).

9. עצם הכניסה והחיפוש בביתם של התובעים במועד האמור אינו שנוי במחלוקת. לא שנוי במחלוקת גם, כי לשוטרים שביצעו את החיפוש לא היה צו חיפוש. ממכלול העדויות עולה גם, כי התובעים דרשו כי השוטרים יראו להם צו חיפוש, ונענו כי אין צורך בצו כאמור.

10. נקודת המוצא לבחינת חוקיותו של החיפוש מצויה בהוראת סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש] התשכ"ט – 1969 (להלן – פקודת המעצר והחיפוש). סעיף זה קובע, כי

"שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם

(1)יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ