אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארד נ' זובידאת ואח'

ארד נ' זובידאת ואח'

תאריך פרסום : 20/02/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום קריות
23345-08-09
16/02/2010
בפני השופט:
ערן נווה

- נגד -
התובע:
1. בועז יהודה ארד
2. אבו רוקן זייד

הנתבע:
1. מוחמד זובידאת
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
3. יונס נג'לא
4. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

מהו שכר הטירחה הראוי לשמאי רכב, כאשר הוא עורך דו"ח נזקי רכוש לרכב?

באיזה כלים ייבחן שכר הטירחה לאחר הכנת דו"ח השמאי העורך נזקי רכוש לרכב, זהו הנושא העומד בבסיס פס"ד זה. מדובר בשתי תביעות שעניינן הפרש שכ"ט שמאי, אשר לא שולם בתביעת צד ג' ע"י הראל חב' לביטוח. האם ראוי שכ"ט שמאי ייבחן לאור התעריף הנמוך יותר בעליל, המשולם ע"י חב' הביטוח במסגרת השימוש בשירותיו של השמאי "כשמאי בית", דהיינו שמאי הנותן חוו"ד במסגרת הסכם גלובלי עם חב' הביטוח והאם שכר הטירחה הוא נגזרת בהכרח של החלטת המבוטח האם להפעיל את הביטוח שלו (שאז שכר הטירחה יהיה נמוך ובמסגרת ההסדר של השמאי עם חב' הראל) או כתביעת צד ג', שאז שכ"ט השמאי יינתן במסגרת פרטית כחוות דעת פרטית וגובה שכה"ט יהיה מן הסתם גבוה יותר.

אלה הם חלק מן השאלות כאמור שבהם יעסוק פס"ד זה.

בתביעה מס' 5237-10-09 בעניין אבו רוקן זייד (להלן: "אבו רוקן"), מדובר בהפחתה כספית בשיעור של 126 ₪, דהיינו השמאי דן פרימן ביקש שכ"ט בשיעור של 676 ₪. חב' הראל אישרה סך של 550 ₪.

בתביעה מס' 23345-08-09 בעניין בועז יהודה ארד (להלן: "ארד") מדובר בהפחתה כספית של 645 ₪, כאשר השמאי דן פרימן ביקש שכ"ט בשיעור של 1,645 ₪ וחב' הראל אישרה סך של 1,000 ₪ בלבד.

למרות ששני התיקים עוסקים בדיוק באותה סוגייה, ולכן אוחדו לדיון אחד, בדעתי להעיר הערה מקדמית: הבאת תיק לפתחו של בימ"ש על קיזוז 126 ₪ משכ"ט שמאי, נראה בעיני, בכל הכבוד, דבר שראוי שיישקל בשנית ע"י הנתבעת. שמאי ערך דו"ח פרטי, הנתבעת לא חלקה על הדו"ח והעמידה את הרכב לבדיקה ע"י שמאי אחר, היא אף השתמשה לאור טיעוני התובע וסיכומיו בחווה"ד הזאת בתביעת שיבוב, כך שאין כל עוררין על הדו"ח.

השמאי, בעדותו הקצרה בביהמ"ש הסביר, כי הנזק היה בעוספייה, דבר המחייב אותו לנסוע למקום ממקום משרדו באיזור מפרץ חיפה. הוא היה פעמיים במוסך והנזק היה בשיעור של כ- 4,500 ₪. הפחתה של 126 ₪ משכר טירחתו, בשים לב לפעולות שבוצעו, נראית לא במקום ודינה להידחות.

עסקינן במשפט האזרחי ולא במשפט הפלילי, כך שלא ניתן לראות בתביעה בבחינת "זוטי דברים", אך במאמר מוסגר אציין שאילו היה הדבר אפשרי, כך הייתי רואה את העניין. כמובן שלאור עמדת הנתבעת לא נשאר לתובע אלא להגיש את התביעה, תביעה שאם היא כבר מוגשת, יש לנהל אותה להערכתי על בסיס טיעונים ולא על שמיעה כלשהי של ראיות, שכן מדובר ממילא עפ"י הנתבעת עצמה, בשיקול דעת של ביהמ"ש לגבי סבירות ההפחתה.

זאת ועוד, הרצון של הנתבעת הוא להכפיף את השמאי לשכר טירחה נמוך יותר, על בסיס טענה שכשמאי הסדר או "שמאי בית" היה משולם לו שכ"ט נמוך יותר ב- 126 ₪ לערך. עניין זה כבר עלה בפסיקה ונדחה. ראה בר"ע 3395/08 מיכאל ברית נ' מנורה בו פסקה כב' השופטת ווסרקרוג בעמ' 2 סעיף 4 לפסק דינה: "אין מניעה כי חברת הביטוח תודיע מראש למבוטחיה כי עליהם לפנות לשמאים מטעמה, וכי שכר השמאות יוגבל. משלא עשתה כן, אין בקיומו של הסדר השמאים, כדי ללמד על שכר שמאות חריג; העובדה שניתן היה לשלם שכ"ט נמוך מזה ששולם, אילו נתנה חוות הדעת כחלק מהסדר עם חברות הביטוח, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי מדובר בשכר טרחה חריג, ועל הטוען לשכר חריג להצביע על טווח גובה השכר הנתבע על ידי שמאים, וכי השכר הספציפי גבוה באופן משמעותי מהמדרג הגבוה האמור; אדם שניזוק והוא מבוטח זכאי לקבל את כול נזקיו לרבות ההוצאות שהוציא לצורך הוכחת תביעתו, גם אם טרם ננקט הליך משפטי. סיום הליך לפני משפט אינו מחייב כי הניזוק יישא, ולו בחלק מזערי של נזקיו".

ההגיון הצרוף מלמד, כי מאחורי נכונותו של השמאי לקבל בהכרח שכ"ט נמוך יותר, שעה שהוא מקבל נפח עבודה גדול יותר מחברות הביטוח וחי ממנו. השמאי הסביר זאת יפה בעדותו בביהמ"ש בעמ' 5 שורות 25-26: "זה דבר ידוע ששמאים מתלוננים על קיפוח בשכר הטירחה שמקבלים מחברות הביטוח. יכול להיות בחברת ביטוח נזק של 2,000 ₪ והעבודה פחות זמן. הכל תלוי בהיקף העבודה. כשמדובר במאה תיקים אתה מתפשר ויורד במחיר".

נדמה לי שהרעיון מאחורי עדותו של השמאי הינה חוק "הממוצעים הגדולים", דהיינו, כאשר אתה נדרש לבצע 100-150 חוות דעת שמאיות בחודש עבור חברת ביטוח, ממוצע שכה"ט ביחס לחוו"ד עולה בהרבה על הסכום ששולם בגין חוו"ד אחת בפועל, שכן נפח העבודה בין תיק לתיק משתנה ולכן יהיו תיקים קטנים, שהשקעה עליהם תהיה שולית ויהיה תיק גדול יותר שההשקעה עליו תהיה גדולה יותר, ובסופו של דבר המספרים מתאזנים ומתקזזים. אגב, אני לא רואה שוני בין עורכי דין העובדים מצד אחד עם חב' ביטוח על בסיס העברת תיקים קבועה ואז שכה"ט המשולם להם נמוך בהכרח, לעומת מצב בו הפנייה אליהם נעשית בצורה פרטית ועל בסיס שכ"ט ספציפי, שאז שכה"ט, למרות שמדובר באותו תיק, שונה לחלוטין ובד"כ גבוה יותר.

הנתבעת טענה שמדובר בתיקים שהיא מבקשת לנהל ולקבל פס"ד ברמה העקרונית.

ניהול תיק ברמה העקרונית, מחייב שמיעת ראיות בדרך הרגילה ולא בדרך של ק.מ., שבמהלכו נשמע השמאי כבתיק זה.

בין שלל טענותיה, כולל ברמת הניתוח של סוגיות הנוגעות לדיני הנזיקין (נזקי רכוש לרכב) צרפה הנתבעת דו"ח או חוו"ד של מומחה כלכלי, עליו שמה את יהבה. דו"ח זה מבטא לטענתה את שכה"ט הראוי בגין עבודת השמאי, תוך הפרדה כמתחייב מתוך תקנות הנחיית משרד האוצר אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון (ואתייחס לעניין זה בהמשך) בין מרכיב ההוצאות שנגרם לשמאי הרכב ובין שכר טירחתו.

חוו"ד זו, כעולה מתוך סיכומי ב"כ הנתבעת, שכללה אלפי שמאויות, אשר בוצעו בפיזור משרדי שמאים ובמסגרתה נקבע בין השאר, כי חוו"ד שמאית ממוצעת היא חוו"ד של הכנסה למשרד שמאים בסך כולל של 413 ש"ח, כאשר הסכום מחולק לשני פרמטרים: פרמטר אחד הינו 229 ש"ח בגין החזר הוצאות, לרבות הוצאות נסיעה. וסכום של 184 ₪ בגין שכר הטירחה עבור חוו"ד השמאי.

הפועל היוצא אפוא, ששכ"ט של שמאי המבצע שמאות לרכב בדו"ח שהוא דו"ח לא מורכב, דהיינו ממוצע, עומד על 184 ₪ + מע"מ.

אני תמה ראשית, אם ב"כ הנתבעת 2 היה מסכים לקבל שכ"ט שכזה בגין עבודתו.

הסכום, בכל הכבוד, נראה על פניו מופרך ובלתי ראוי.

מן הראוי היה שעורך חוו"ד שכזו, אילו מבקשים להגיש את הדו"ח כדו"ח שיש להכשירו ולקבלו כנתון נכון, יתייצב בביהמ"ש, ייחקר נגדית ויסביר כיצד ואיך הגיע לתוצאה האמורה, שנראית לפחות על פניו בלתי סבירה. עיינתי בדו"ח ואני סבור, כי ישנן שאלות שראוי היה נותן הדו"ח להיחקר עליו, כך למשל, לפחות על פניו, יש סתירה בין הטבלה אליה התייחס ב"כ הנתבעת בטיעוניו לבין עניינים נוספים העולים בדו"ח, דוגמאת אלה שיצויינו להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ