ארגואני נ' סלקום ישראל בע"מ

החלטה

1.לפני בקשה לפטור מאגרת בית משפט. לטענת המבקשת הינה חסרת יכולת כלכלית לשאת בתשלום אגרת בית משפט ומתקיימת מקצבת נכות כללית בדרגת אי כושר מלא מטעם המוסד לביטוח לאומי בסך 3,900 ₪. המבקשת צירפה אישור התומך בטענתה.

2.המשיבות לא הביעו עמדה עניינית לבקשה והותירו ההכרעה בעניין זה לשיקול דעת בית משפט.

3.סעיף 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007, קובע, כי בבוא בית משפט לדון בבקשה לפטור מאגרה עליו לבחון שני תנאים מצטברים: האחד, יכולת כלכלית של המבקש, עליו להוכיח, כי הינו חסר יכולת כלכלית. השני, בחינת סיכויי ההליך ויעילות משפטית על ידי מניעת הליכי סרק, שכן לציבור יש עניין שהמבקש לא ינצל לרעה את הבקשה לפטור מאגרה על ידי טענות שווא בדבר העדר יכולת. בקשה כזו מהווה, למעשה, שימוש לרעה בהליכי משפט.

4.לאחר שבחנתי הבקשה על נספחיה, במתכונתה, אל מול המבחנים הנ"ל לא שוכנעתי, כי המבקשת עומדת בשני המבחנים הנ"ל במצטבר. ראשית, המבקשת לא פרסה את התמונה הכלכלית המלאה כך, לא פירטה בבקשתה אודות מצבה המשפחתי, דירת מגוריה, קרובי משפחה מדרגה ראשונה הדרים עימה והעובדים לפרנסתם וכו'. כמו כן, מעיון בכתב התביעה לא ברורה עילת התביעה וכיצד חושב היקפה הכספי. המבקשת שכרה שירותי עורכת דין ולא ברור כיצד ידה משגת לתשלום עבור שירותי עורכת דין שעה שהינה טוענת, כי ידה אינה משגת לתשלום האגרה. בנוסף, בנסיבות אלה, לא ברור אף מדוע המבקשת לא הגישה תביעתה במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות ואם לא די בכך, המבקשת מציינת בכתב תביעתה, כי המשיבה 1 פתחה נגדה תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא ואולם, לא ברור האם המבקשת הגישה התנגדות ומה עלה בגורלה ומדוע קיים צורך בניהול הליך מקביל נוסף.

5. סוף דבר- הבקשה, איפוא, נדחית.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.