אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארבע שנות מאסר בפועל בגין עבירה על החוק למניעת הסתננות

ארבע שנות מאסר בפועל בגין עבירה על החוק למניעת הסתננות

תאריך פרסום : 09/07/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
71494-06,71610-06
25/06/2007
בפני השופט:
1. ז' המר סג"נ - אב"ד
2. י' שיצר
3. י' שבח


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - באמצעות פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)
עו"ד גב' מיכל גל
הנתבע:
בובו בארי אלוסיני
עו"ד כפיר אמון ואבי קזו-כהן
פסק-דין

השופט ז' המר, סג"נ - אב"ד :

1.         לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב יפו (כב' השופט י' יצחק) בת"פ 4438/06 (ב"ש 2943/06) (להלן: התיק העיקרי) ובתיק המצורף ת"פ 3340/05 (להלן: התיק המצורף).

ע"פ 71494/06 הוא ערעורה של המדינה על זיכויו של אלוסיני (להלן: המשיב) מהעבירות שיוחסו לו על פי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן: חוק ההסתננות) והרשעתו החלופית בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה). כן מערערת המדינה על קולת העונש.

ע"פ 71610/06 הוא ערעורו של המשיב על הכרעת הדין בעניינו, ולחלופין על גזר דינו.

על המשיב הוטלו העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 50,000 ש"ח (או 7 חודשי מאסר תמורתו).

כתב האישום

2.   כתב האישום בת"פ 4438/06:

מעובדות כתב האישום עולה כי המשיב, נתין גינאי, שוהה באופן לא חוקי בארץ משנת 2003. נטען כי במהלך התקופה הרלוונטית היווה המשיב חוליה מרכזית ברשת בינלאומית אשר שימשה להחדרת נתינים זרים ממדינות אפריקה ובפרט גינאה, שלא כחוק לתחומי מדינת ישראל, לשם רווח כלכלי. תפקידו של המשיב היה לאתר בגינאה נתינים זרים המעוניינים להגיע לארץ באמצעות אנשי קשר שהפעיל בגינאה (בין היתר שימשו אחיו של המשיב כסוכני משנה מטעמו). לנתינים הזרים הוצג מצג שווא לפיו הם יוכלו לעבוד כחוק בארץ וכל נתין זר שילם סכום הנע בין 4,000 - 6,000 דולר לאנשי הקשר עבור ההברחה לארץ. בידי הנתין הזר הושאר סכום של כ-1,100 דולר כדי לשלמו לאנשי הקשר של רשת ההברחה במצרים.

המשיב היה בקשר עם הנתינים הזרים עוד בהיותם בארץ מוצאם והנחה אותם בכל שלבי ההברחה והכניסה לישראל.

3.   האישום הראשון בכתב אישום זה עניינו הסתננותו של המשיב עצמו לארץ בשנת 2003. באישום זה הואשם המשיב בעבירות של הסתננות (סעיף 2 לחוק ההסתננות) ושהייה בלתי חוקית בישראל (ס' 12(1) לחוק הכניסה).

אישומים שניים עד שנים עשר (אחד עשר אישומים) עניינם הברחתם לארץ של הנתינים הזרים. נטען כי במעשים המתוארים בכתב האישום קשר המשיב קשר עם אחר לשם החדרתם לארץ של הנתינים הזרים. כן נטען כי המשיב קיבל כספים במירמה בנסיבות מחמירות בכך שניצל את מצוקתם הכלכלית של הנתינים הזרים ונכונותם לשלם כספים בעבור האפשרות לעבוד בישראל. במעשיו לאחר כניסתם של הנתינים הזרים לארץ נתן המשיב סעד כדי להקל על הסתננותם של הנתינים הזרים וכדי להקל על שהותם בארץ.

הוראות החיקוק המיוחסות באישומים אלה הן כדלקמן: קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן: חוק העונשין), דין הנותן סעד או מחסה למסתנן (סעיף 6 לחוק ההסתננות), קבלת דבר במרמה (סעיף 415 סיפא לחוק העונשין).

4.   כתב האישום בת"פ 3340/05:

בכתב אישום זה הואשם המשיב בעבירה של סיוע לשהייה שלא כדין לפי ס' 32 לחוק העונשין, יחד עם סעיף 12(1) לחוק הכניסה, בכך שביום 29.12.04 עשה המשיב שימוש בשירותי מונית על מנת לאסוף עובד זר השוהה בארץ שלא כדין מצומת נוקדים לתל אביב. המשיב עלה על המונית, בהמשך כיוון אותה לכיוון צומת נוקדים. העובד הזר עלה על המונית והשניים חזרו לכיוון תל אביב, שם נעצרו על ידי שוטרי משטרת ההגירה.

החלטת בית משפט קמא

5.   בהחלטתו מיום 11.7.06 (במסגרת ב"ש 2943/06) תאר בית משפט קמא את ההליכים שהתקיימו בפניו.

בית המשפט ציין כי בתום הישיבה מיום 9.7.06 שנקבעה לשם גביית עדות מוקדמת, הודה המשיב באישומים נושא התיק העיקרי, לאחר שכתב האישום תוקן בהסכמת הצדדים (כתב האישום המתוקן סומן מ/1). כן צרף הנאשם תיק נוסף (התיק המצורף) והודה בעובדות כתב האישום בתיק המצורף (סומן מ/2).

בנוגע לעונש הוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי, ובכל מקרה התביעה לא תעתור לעונש של קנס. כן הוסכם כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים נגדו.

על פי הודאותיו הורשע המשיב בשני התיקים דלעיל והדיון נדחה למועד אחר לטיעונים לעונש.

6.   בפתח אותו דיון, ביום 11.7.06, העלה הסנגור בקשה לאפשר למשיב לחזור בו מן ההודאה, "תוך שהוא מדגיש כי אין מחלוקת באשר לעובדות כתב האישום והודאה בהן, אך החזרה מההודאה מתייחסת להוראת החיקוק על פי חוק ההסתננות. במילים אחרות קיימת הודאה במישור העובדתי..." (עמ' 8 להחלטת בית משפט קמא).

לאחר שבחן את השיקולים לעניין האפשרות לחזור מן ההודיה קבע בית משפט קמא כי מדובר בסוגיה משפטית עקרונית אשר אין בנמצא לגביה הכרעה עקרונית של בית המשפט העליון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ