אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארבן ואח' נ' אליאס

ארבן ואח' נ' אליאס

תאריך פרסום : 24/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
2348-09-10
24/11/2010
בפני השופט:
אביגיל כהן

- נגד -
התובע:
יעקב אליאס בעצמו
הנתבע:
1. אלון ארבן
2. פ.א.ארבן בע"מ

פסק-דין

פסק דין

התובעים, הגישו תביעה כנגד הנתבע בגין הוצאת לשון הרע נגדם במסגרת כתבי טענות שהגיש הנתבע בהליכים שונים. (ת.א. 37086/08, ת.א. 3026/99 , ת.א. 31684/01, ה"פ 1473/01, ת.א. 10965-09-09, ת.א. 1057/00, ע"א 3352/05) .

בכתבי הטענות בחר הנתבע להשתלח בתובעים בצורה מבישה, וולגרית ובלתי ראויה בעליל.

הנתבע הגיש בקשה לסילוק התובענה שהוגשה נגדו על הסף (גם בה לא בחל בשימוש במילים בלתי ראויות) וזאת מהטעם כי לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965 (להלן:"חוק איסור לשון הרע"), הפרסומים כנגד התובעים נעשו "תוך כדי דיון" ולכן חוסים תחת הגנת לשון הרע.

בנוסף, טוען הנתבע כי הפרסומים חוסים תחת הגנת אמת הפרסום לפי סעיף 14 והגנת תום הלב סעיף 15 (3) לחוק איסור לשון הרע.

זאת ועוד; הנתבע טוען להתיישנות הפרסומים, זאת מאחר ופורסמו בשנים 2000,1999 ו- 2001 דהיינו לפני כ- 9 שנים ולפיכך התיישנו.

בתגובת התובעים לבקשה נטען כי, אומנם חלק מההליכים ננקטו לפני למעלה מ- 7 שנים, אולם הם היו תלויים ועומדים במשך זמן רב בפני ביהמ"ש הנוגעים לעניין, כך שעסקינן בעוולות נמשכות.

באשר לפרסומים המותרים, התובעים מניחים כי לא תימצא ערכאה שיפוטית שתכשיר פרסומים אלו של הנתבע כפרסומים שנעשו "תוך כדי דיון".

באשר לסעיפים 14 ו- 15 לחוק איסור לשון הרע, התובעים טוענים כי, אמת הפרסום הינה טענת הגנה שיש להוכיחה במהלך הדיון ואינה יכולה להוות בסיס לסילוק על הסף.

התובעים הגישו בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. אין מקום להעתר לבקשה שכזו הן משום שבתיק מצוי מסמך שהנתבע רואה בו משום כתב הגנה והן משום שדין בקשת הנתבע להתקבל לאור הוראות סע' 13(5) לחוק איסור לשון הרע, כפי שיפורט.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל וזאת מהנימוקים כדלקמן:

סילוק על הסף של תביעה ובמיוחד דחייתה הוא הליך הננקט בלית ברירה רק כאשר: "ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שנטען להן, לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש" (ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד- אגודה שיתופית לתחבורה, דינים עליון, כרך ס', 65).

בשלב המקדמי, אין בית המשפט שומע ראיות ואינו מברר עובדות, אלא חי בשלב זה מכתבי הטענות בלבד. על כן, בית המשפט יורה על סילוק התביעה בשלב המקדמי רק אם יתברר לו כי גם תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא יוכל התובע לזכות בסעד המבוקש.

בענייננו, דברי לשון הרע עליהם מבוססת עילת התביעה, חוסים תחת ההגנה המוחלטת שמקנה סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, ולפיכך גם אם יוכיחו התובעים את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה, לא יוכלו לזכות בסעד שביקשו בתביעה דנן.

המחלוקת בפסיקה בעניין היקפה של החסינות המוענקת לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי, לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע הוכרעה במסגרת רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 19.8.09).

ביהמ"ש העליון קבע ברוב דעות, מפי המשנה לנשיאה ריבלין, בהסכמת כב' השופט דצינגר, כנגד דעתו החולקת של כב' השופט א' רובינשטיין כי החיסיון המוענק לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי לפי סעיף 13(5)לחוק איסור לשון הרע הוא חיסיון מוחלט ואין לקרוא לסעיף 13(5) לחוק סייג הנוגע לתוכן הפרסום, שעניינו בשאלה האם ההתבטאות הדיבתית קשורה לדיון המשפטי ומשרתת אותו או שמא יסודה ברשעות ובזדון.

ביום 10/11/09 נדחתה ע"י כב' הנשיאה דורית ביניש במסגרת דנ"א 7025/09, עתירה לדיון נוסף בפסק הדין שניתן ברע"א 1104/07. והלכת ביהמ"ש העליון ולפיה הגנת סע' 13(5) היא מוחלטת; היא ההלכה המחייבת לכל הדעות.

מתגובת התובעים עולה למעשה כי אין מחלוקת שעוולת לשון הרע בענייננו מושתת על פרסומים שנעשו "תוך כדי דיון", התובעים טענו בתגובתם כי "...במסגרת התביעה הופנה ביהמ"ש הנכבד לפרסומים שמקורם בכתבי טענות שהגיש הנתבע בהליכים שונים..."(סעיף 5 א לתגובה).

לאור המסקנה כי הפרסומים נשוא ההליך נעשו במסגרת כתבי הטענות הרי שמדובר בפרסומים מותרים לפי סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע ולא קמה לתובעים עילה נגד הנתבע.

תחושת אי הצדק שחשים התובעים מובנת בנסיבות הענין; אך בית משפט זה פועל על פי הוראות כל דין ובהתאם להלכה הפסוקה המחייבת שהתקבלה בביהמ"ש העליון, לשון סע' 13(5) ברורה ולפיה מדובר בהגנה מוחלטת; והלכת ביהמ"ש העליון ברורה אף היא ולפיה גם במקרים בוטים וחריגים, יש להחיל את הוראות סע' 13 (5) לחוק איסור לשון הרע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ