אקטיבייטד גרופ תל אביב בע"מ ואח' נ' פרידמן

החלטה

לפני בקשה להתיר לתובעים להציג ראיה לאחר הגשת תצהירי הנתבע.

1.התביעה הוגשה בעילה של הוצאת לשון הרע והסעד שהתבקש בה הוא פיצוי בסך 100,000 ₪. מכתב התביעה עולה כי הנתבע התפרץ למשרדי התובעות 1, 2 ופנה אל התובעים 3, 4 – מנהלי התובעות בנוכחות עובדים, קרא למי מהם "שקרן ו"גנב" והאשימם בהאשמות שונות. לטענת התובעים יש בדברים משום הוצאת לשון הרע מתוך כוונה לפגוע.

המבקשים ביקשו כי קלטת המציגה לכאורה את האירועים נשוא התביעה תומצא לעיונו של הנתבע לאחר שהאחרון יגיש את תצהירו.

2.לטענת התובעים, הוצגה בכתב ההגנה תשתית עובדתית הסותרת את זו שנטענה ע"י התובעים וקם חשש ממשי כי באם יחשפו את קלטת האירוע, הנתבע יתאם גרסתו לאמור בקלטת ובכך יסכל את בירור האמת.

התובעים טענו כי מקום בו קיים חשש ממשי לשיבוש הליכים וראיות, יש לחרוג מעקרון ניהול ההליך המשפטי ב"קלפים פתוחים".

3.לטענת המשיב, הבקשה נעדרת כל הצדקה עובדתית או משפטית ודינה להידחות. המבקשים לא צירפו תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות על ידם וגם מטעם זה יש לדחות את בקשתם.

לטענת המשיב, לא הוכח קיומו של "חשש ממשי" ואין כל יסוד לטענתם ל"סיכול האמת והתאמת הגרסה". עוד טען המשיב כי מדובר בקלטת וידאו המתעדת חילופי דברים בין בעלי הדין, השיחה ידועה לשני הצדדים והממצאים אינם תלויים בעדותו של אדם אחר.

עוד טען המשיב כי דווקא הצגתה של הקלטת בשלב זה יחד עם כל הראיות, יכול לסייע לקדם את ההליך ולחסוך בשמן שיפוטי יקר.

4.המבקשים השיבו כי לא היה צורך לתמוך את הבקשה בתצהיר שכן נסמכה על מסמכים המופיעים בתיק ועיקרה הינו עניין משפטי.

5.בישיבת יום 8/9/11 במעמד הצדדים קבעה השופטת אביגיל כהן כי התובעים יגישו תצהירים ראשונים בצירוף כל המסמכים שבדעתם להגיש כראיה וכי הנתבע יגיש תצהירו לאחר מכן. עוד קבעה כי באם תיעתר לבקשה לדחיית מועד גילוי ועיון בקלטת, יהא רשאי הנתבע להגיש תצהיר משלים לאחר שהקלטת תועבר לעיונו. התיק הועבר לטיפולו של המותב הנוכחי.

6.דין הבקשה להידחות בהתאם לנימוקי המשיב.

ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1), 515 , 521-522 (1999) נקבע: "הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". בהמשכו של פסק הדין בעניין סוויסה נכתב, שם, כי: "רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת".

בעניין פלוני צוין:

המבקשים אינם מצביעים על טעם מיוחד המצדיק לדחות את הגשת ההקלטה עד לאחר הגשת הראיות מטעם המשיבים. הסיכון שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב-רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל. אכן, לעיתים "זכותו" של התובע להתחיל בהבאת הראיות אינו נוחה לו; לעיתים יעדיף להביא את ראיותיו (ובמקרה זה – מקצת מראיותיו) רק לאחר שהנתבע חשף את מלוא גרסתו ואת הראיות העומדות לרשותו. כך במקרה שלפנינו. ואולם – הכרה בנוחות הטקטית הכללית שבהגשת ראיה מטעם התביעה לאחר הגשת מלוא ראיות ההגנה, כטעם המצדיק לשנות את סדר הבאת הראיות, יוביל לריקון מתוכן של הסדר הרגיל" (ההדגשות שלי. ר.נ. בר"ע 5266/10 פלוני ואח' נ' מרכז רפואי פלוני ואח' [פורסם בנבו]).

7.כמו בעניין פלוני, גם בענייננו אנו לא מצאתי טעם מיוחד שיצדיק סטייה מהכלל על פיו יש לנהל ההליך ב"קלפים פתוחים". העלאת טענה בעלמה בדבר חשש "להתאמת" הגרסה היא כאמור סיכון כללי הקיים ברובן של התביעות.

הבקשה נדחתה. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך 2,000 ₪ בגין הבקשה.

ניתנה היום, י"ז חשון תשע"ב, 14 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.