אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אקופיאן נ' ציוני ואח'

אקופיאן נ' ציוני ואח'

תאריך פרסום : 10/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
2492-09-13
16/01/2014
בפני השופט:
ריבה שרון

- נגד -
התובע:
מיכאל אקופיאן
הנתבע:
1. קאטרין ציוני
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

ההליך, הבקשה

1.התובע הינו יליד 21/6/1947 . עניינה של התביעה העיקרית- תאונת דרכים מיום 2/1/12 (להלן: "התאונה"), שבגינה נגרמו לתובע - לטענתו, נזקי גוף. התביעה הינה לפיצוי בגין אלה והיא הוגשה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים  התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2.התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, על כל המשתמע מכך.

3.לפני עומדת להכרעה בקשת התובע להתיר לו הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ביחס לנכותו בתחום האורתופדי, ולהורות על מינויו של מומחה מטעמו של בית המשפט.

תחילה נקבעו לתובע נכויות זמניות ובחלק מהתקופה הוא הוכר כ"נכה נזקק".

וע"ר לעררים שליד המל"ל קבעה לתובע ביום 21/2/13 19% נכות צמיתה משוקללת כדלקמן:

10% בשל הפרעה פסיכיאטרית לאחר ניכוי מצב קודם בשיעור של 10%

10% בגין טנטון המלווה בירידה בשמיעה.

נכות אורתופדית בעמש"צ בשיעור של 10% שלאחר מכן, בהחלטת וע"ר נוספת, מיום 16/7/13- בוטלה תוך שנקבע כי :

הבקשה מתייחסת כאמור לתחום האורתופדי, שבו לא נקבעה למבקש נכות צמיתה.

המחלוקת וטענות הצדדים – בקליפת אגוז:

4. התובע טוען כי נפל פגם מהותי בקביעת הוע"ר בכל הנוגע לתחום האורתופדי, מאחר ועובר לתאונה לא סבל מכאבי צוואר והגבלות תנועה בעמ"ש, בעוד שבעקבות התאונה אובחן בין היתר בבדיקת CT כי נגרם לו שבר בחוליה C7 . האמור מתיחס לאבחנה של "חשד לשבר C7 DISH וכן שינויים ספונדילוטיים ודיסקוגניים קשים בחוליות C4-7 בבדיקה מיום 5/3/12 ורישומים נוספים בדבר שבר כאמור. מפנה התובע בהקשר זה לרישום בגליון חדר המיון מיום התאונה, רישום בתיק קופ"ח מיום 19/1/12 ועוד, ת. ראשונה לנפגע בעבודה, טופס ב.ל 250, וכן לרישומי ביקורים אצל אורתופד המתעדים הגבלה בתנועות הצוואר. כל אלה צורפו על ידו למסמכי הבקשה ו/או לתגובות שהגיש.

טוען התובע כי משנקבעה לו נ"ז עקב הגבלה בעמש"צ, הרי שיש בכך כדי ללמד שהוכר קש"ס בין אלה לבין התאונה. עוד טוען התובע כי משום כך, לא ברור על בסיס מה קבעה הוע"ר שמקור ההגבלה בתנועות הצוואר הינם שינויים ניווניים שאינם קשורים בתאונה. מוסיף וטוען התובע כי למרות שבבדיקת MRI מאוחרת לא נמצאו סימני שבר דחוס, הרי שעל פי תקנות המל"ל- גם שבר שהתרפא בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת תנועה של עמ"ש בקרבת החוליה- מקנה אחוזי נכות רפואית בשיעור של 5% על פי תקנות המל"ל לקביעת נכות מעבודה (תק' 37(8)(א). במלים אחרות- לשיטת התובע, גם אם יש לקבל את עמדת הנתבעות כי ( ואעיר כי אף כפי שקבע המל"ל,- ר.ש), שיש לייחס את מגבלות התנועה שיש לתובע כיום לשינויים הניווניים שיש בעמ"שצ שלו, עדיין הוא זכאי לאחוזי נכות בגין השבר.

5.הנתבעות- מנגד, טוענות בין היתר שלא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה, שיצדיק הבאת ראיות לסתור את קביעתה בתחום האורתופדי דנן. לשיטתן- מדובר בשיקול דעת רפואי שאין להתערב בו. מפנות הן לכך שברישום בגליון חדר המיון מיום התאונה נכתב שמדובר בשבר בזיז רוחבי של החוליה ולא בגוף החוליה כטענת התובע וכך ברישומים נוספים, לכך שברישום מיום 23/4/12 נכתב שמדובר בשבר ב TRAN PROCESS של חוליה 7C . מדגישות שבפני הוע"ר עמד כל התיעוד הרפואי הרלבנטי שאף זכה לבחינה והתייחסות, לרבות בדיקת ה- CT הנ"ל, לכך שקביעת הוע"ר מעוגנת בבדיקה קלינית, מציינות שמדובר בתובע יליד 1947 (דהיינו כבן 66.5 שנים) .

אשר לתקנות לקביעת נכות מעבודה שלשיטת התובע מקנות לו 5% נכות בכל מקרה- מפנות הנתבעות לתקנה 37(9) שעניינה שבר בזיז חוליה, להבדיל משבר בגוף חוליה, שזוהי לשונה:

"הפרעות לאחר שבר של Processus spinosus עם או בלי ה- Transversus שלא התחבר 5% " . בהקשר זה טוענות הנתבעות איפוא כי מאחר ומדובר בשבר של זיז חוליה, שהתחבר על פי בדיקת הדמיה מאוחרת, הרי שלא היה מקום לקביעת נכות בגינו, מעצם התרחשותו וכי אין כל רלבנטיות לתקנה 37(8)(א) הנזכרת בטיעוני התובע, שעניינה שבר בגוף החוליה, שלא אירע.

בכל הנוגע לתלונות התובע באשר למגבלות תנועה בעמש"צ- מציינות הנתבעות כי אלה נבחנו שוב ושוב ע"י המל"ל שייחס אותן לשינויים הניוונים ולמצב הרפואי שאינו קשור בתאונה, וטוענות ששיקול דעתה הרפואי של הוע"ר אינו ניתן לבחינה נוספת בהליך מסוג זה שלפני, שעה שלא נפל פגם בהליך הסקת מסקנותיה, כפי שעולה מפרוטוקולי הוע"ר , לא כל שכן פגם מהותי כנדרש בדין. מוסיפות הן כי פתוחה הייתה הדרך בפני התובע לשוב ולפנות למל"ל בער"ר , לביד"ע.

דיון והכרעה

5.בחנתי את הבקשה, התגובה לה והתשובה לתגובה וכן הבהרות נוספות שביקשתי. בסופו של יום, הגם שבתחילה חשבתי שיתכן ויש מקום לשקול את הבקשה לחיוב ולו לקולא- שוכנעתי בסופו של יום, על יסוד כל אשר הוצג ונטען בפני- כי לא נתקיימו במקרה זה הטעמים המיוחדים שיצדיקו התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, ואנמק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ