אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אפריל פלאוורס בע"מ נ' תמם ואח'

אפריל פלאוורס בע"מ נ' תמם ואח'

תאריך פרסום : 07/02/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום הרצליה
13671-10-09
06/02/2011
בפני השופט:
לימור רייך

- נגד -
התובע:
אפריל פלאוורס בע"מ
הנתבע:
1. שלום תמם
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בסך של 47,423 ₪ בגין שני ראשי נזק, האחד בשל הפסדים שנגרמו ישירות לתובעת בגין אירוע התאונה , בהתאם לאישורי הפסדים שהוצאו לנתבעים בסך של 4,823 ₪ - ביחס לראש נזק זה מודה הנתבעת 2 ומשכך, נותר להכריע בראש הנזק השני, אשר הוגדר ע"י ב"כ התובעת כ"ירידת ערך מסחרית" בסך של 38,701 ₪ / 34,000 ₪ (תלוי במועד שייקבע לצורך החישוב, האם מחיר מחירון במועד התאונה או שמא במועד המכירה בפועל).

פסק הדין ניתן לאחר שמיעת הנהגים/ עדים, עיון בסיכומי הצדדים בכתב לעניין ירידת הערך, ביחס לאחריות הוסכם בין ב"כ הצדדים כי זו תוכרע בהתאם לחומר המצוי בתיק ושמיעת הנהגים, תוך ציון נימוקים כדלקמן:

הנהגת מטעם התובעת העידה לפני ביחס לנסיבות קרות האירוע, לטענתה בעת שהגיעה למקום עבודתה בבוקר יום ו' (3/10/08) , הגיח לפתע הנתבע 1 במהירות בעיקול בניגוד לכיוון התנועה, ככל הנראה על מנת לקצר את הדרך ובמקום לעשות סיבוב וכך גרם לאירוע התאונה ולנזק בפגוש הקדמי של כלי רכבה , כפי שמופיע בחוו"ד.

לטענת הנהגת מטעם התובעת, אין המדובר במקרה ראשון שבו נסע הנתבע 1 בניגוד לכיוון התנועה במקום המיועד לנסיעה של כלי הרכב המבקשים להגיע לחניון לצורך כניסה למקום העבודה, כאשר היציאה מהמתחם הינה מכיוון אחר.

הנתבע 1 טען, כי לא נסע בניגוד לכיוון התנועה אלא נעמד עם הנגרר כשהוא פונה לעבר היציאה מהמנהרה המובילה לחניון, במקום שבו אין שדה הראיה למי מהצדדים, ככל הנראה בלט קצת לעבר היציאה והאירוע היה נמנע אם הנהגת מטעם התובעת לא היתה מגיחה במהירות.

מבין שתי הגרסאות, העדפתי את גרסת הנהגת מטעם התובעת לעניין נסיבות קרות האירוע , אשר מתיישבת יותר עם מוקד וסוג הנזק אצל התובעת מאשר עם גרסת הנתבע 1 ולכן, האחריות לקרות האירוע רובצת במלואה על הנתבע 1 .

כעת נותר להכריע בשאלת הפיצוי ביחס לראש נזק מסוג ירידת ערך , מעבר לסכום שנקבע בשל ראש נזק זה בחוו"ד שניתנה לתובעת ע"י המבטחת שלה, בשיעור של 4% וכל זאת לאחר שכלי הרכב נמכר בפועל, שמונה חודשים לאחר האירוע בסכום נמוך בהרבה מהסכום המופיע במחירון לוי יצחק, בשל אותה פגיעה בשלדה ומכאן התביעה באשר להפרש בין הסכום שנקבע בחוו"ד לבין הסכום שנגרם בפועל, במועד המכירה.

התובעת מבססת את תביעתה בעיקר על פסק דינו של כב' השופט וינוגרד בביהמ"ש השלום בירושלים שצורף לסיכומיה בכתב ואילו לטענת הנתבעים אין לעשות אבחנה בין סוגי ירידות ערך, נזק זה הינו אחד ובכל מקרה שבו לא צורפה חוו"ד שיש בה כדי להוכיח את התביעה , שכן מדובר בעניין שבמומחיות הרי שדין תביעתה ביחס לראש נזק זה להידחות על הסף.

כעת לשאלת ראש הנזק מסוג "ירידת ערך מסחרית", כפי שהיטיב ב"כ הנתבעים להציג זאת, דעתי כדעתו לעניין העדר אבחנה בראש הנזק , דהיינו, ישנה ירידת נזק אחת ואין בילתה.

שאם לא תאמר כן, לעולם יהיו שתי ירידות ערך, זו המופיעה בחוו"ד (ירידת הערך הטכנית) וזו אשר בהכרח תגובש במועד המכירה בפועל- תוצאה זו איננה הגיונית ובוודאי שאיננה רצויה בבתי המשפט.

ההגדרה של ירידת ערך בחוו"ד הינה, ההפרש בפועל בין המחיר שהיה מתקבל אצל הניזוק אם היה מוכר את כלי הרכב באותה נקודת זמן לבין מחיר המחירון, כתוצאה מהנזק שנגרם לו ע"י המזיק, מדובר אם כן בראש נזק שמעצם טיבו וטבעו צופה פני עתיד, אשר מגובש במועד האירוע ואשר הוכר וטוב שכך, כנזק ישיר המופיע תחת כותרת העונה לשם :"ירידת ערך" בחוו"ד שהשמאים עורכים חדשות לבקרים ואשר מצורפת לכתב התביעה לצורך הוכחת הנזק.

אם כך, כיצד יכולה להיות חלוקה/ סיווג של שתי ירידות ערך , כאשר מראש ירידת ערך אמורה למדוד את אותו ההפרש באם היה הניזוק מבקש למכור את כלי רכבו, בכל נקודת זמן מבלי שצריך להיות שינוי כלשהו אם המכירה מתבצעת בזמן אחר ממועד קרות האירוע.

יחד עם זאת, מסכימה אני עם הטענה לפיה, לעיתים חוו"ד אינן משקפות נאמנה את הנזק שנגרם בפועל לאשורו בין באופן חלקי ובין באופן מלא, כך למשל כאשר הניזוק מתקן את הנזק , בטרם מוגשת התביעה ועלות התיקון שונה מזו המופיעה בחוו"ד, במקרה כזה, הקבלה ביחס לסכום ששילם הניזוק לצד ג' שתיקן את הנזק בפועל , מהווה ראיה טובה יותר לעניין הוכחת גובה הנזק ואין לומר במקרה כזה כי חוו"ד משקפת את המצב ואין בילתה.

יוצא אפוא, כי חוו"ד הינה בבחינת כלי ראוי והכרחי לצורך הוכחת נזק שנגרם כתוצאה מעוולה ומהווה אינדיקציה לפיצוי שאמור ביהמ"ש לקבוע על מנת להשיב את המצב של הניזוק לקדמותו, בהעדר הוכחה אחרת, טובה יותר.

יחד עם זאת, כפי שציין כב' השופט וינוגרד בפסק הדין שצורף ע"י ב"כ התובעת, אין המדובר ב"לוחות הברית" ו/או בדברי אלוהים חיים, מדובר בדרישה לגיטימית והכרחית שכן עניין לנו במומחיות שאל לו לביהמ"ש לפסוק אלא אם עלה בידי התובע להוכיח את בתביעתו, בדרך כלל בצירוף חוו"ד מומחה.

אותו הדין לעניין ראש נזק מסוג ירידת ערך, במקרים קיצוניים שבהם חוו"ד שצורפה איננה משקפת נאמנה את הנזק שנגרם לכלי הרכב, כתוצאה מאירוע התאונה, או אז פתוחה לפני הניזוק הדרך להגיש תביעה, בעניין זה דרכי ההוכחה אינם שונים מדרכי ההוכחה בהליך אזרחי רגיל, דרך המלך, בראות עיני, לצרף חוו"ד נוספת לעניין הנזק האמיתי / הפגם שנפל בחוו"ד שהוצאה לכתחילה , אין די בכך שהתובע יערוך חישוב "אריטמתי פשוט" של ההפרש בין הסכום שקיבל מהמבטחת לבין הסכום שמכר את כלי הרכב במעמד המכירה בפועל.

הכרה בהגשת תביעה מהסוג הנ"ל תביא למצב בלתי נסבל לפיו תמיד יהא פער בין ירידת הערך הטכנית המופיעה בחוו"ד לבין ירידת הערך המסחרית שבראות עיני תגרור תמריץ שלילי למכור כלי רכב שהיה מעורב באירוע תאונה מבלי להתאמץ, כאשר את ההפרש ממילא ניתן יהא לקבל מהמזיק / חברת הביטוח של המזיק, דבר שהדעת איננה סובלת.

אין באמור לעיל , כדי לגרוע ממתן סעד באותם המקרים שבהם נגרם לתובע נזק של ממש ביחס אליו הוא לא פוצה, כך למשל בשלדה, אשר הינו בבחינת מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, לעניין הרתיעה של קונים פוטנציאלים בישראל וכאשר שמאי קובע, בהתאם לאותם כללים טכניים ירידת ערך בשיעור של 2% , או אז רשאי וחייב ביהמ"ש להתערב בשיקול דעתו של השמאי ולקבוע כי הסכום שנקבע הינו נמוך באופן משמעותי ולקבוע מהו הסכום הנכון לו זכאי התובע על מנת להשיב המצב לקדמותו, ככל הניתן.

כפי שציינתי בפסק הדין, ראוי שנזק זה יוכח ככל הניתן באמצעות חוו"ד נוספת, שתתייחס לחוו"ד שניתנה לכתחילה ואם לא עלה בידי התובע לצרף חוו"ד (לאחר מתן הסבר לעניין זה) , הרי שאז על התובע להוכיח את הנזק שנגרם לו באופן פוזיטיבי, לפרט המאמצים שנעשו למכירת כלי הרכב, באילו אמצעי פרסום ושיווק נקט, שמות של האנשים שהתעניינו ונסו על נפשם וכד'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ