אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אפרוחי פלא אגודה שיתופית חקלאית בע"ם נ' בנק לאומי נצרת 10964 ואח'

אפרוחי פלא אגודה שיתופית חקלאית בע"ם נ' בנק לאומי נצרת 10964 ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2012 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום נצרת
59677-10-10
03/06/2012
בפני השופט:
עינב גולומב

- נגד -
התובע:

הנתבע:
בנק לאומי נצרת 10964

החלטה

לפניי בקשת המבקשים להעביר את התובענה אשר הוגשה בדרך של המרצת פתיחה לפסים של תובענה בסדר דין רגיל.

תמצית הרקע וטענות הצדדים:

1.המשיבה, "אפרוחי פלא אגודה שיתופית חקלאית בע"מ" (להלן: המשיבה) הגישה תובענה בדרך של המרצת פתיחה כנגד המבקשים, שני בנקים (לאומי ומרכנתיל), במסגרתה התבקש סעד הצהרתי, לפיו יוצהר, כי היא הבעלים של הכספים בסך 139,672 ₪ (להלן – הכספים) המצויים בחשבון הבנק של "חברת אפרוחי פלא בע"מ" (להלן – החייבת), המתנהל אצל המשיב הפורמאלי (בנק אוצר החייל), ולפיכך עיקולים שנרשמו על כספים אלו בגין חובותיה של החייבת למשיבים, הינם בטלים.

2.לטענת המשיבה, במהלך חודש יוני 2009 היא סיפקה לחברת מילועוף אינטגרציה פטם אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן – חברת מילועוף) סחורות בסך 139,672 ₪ בהתאם לחשבונית שסופקה על ידי המשיבה. ביום 18.8.09 וביום 1.9.09 העבירה משקי עמק יזרעאל אגודה שיתופית מרכזית לחקלאות בע"מ (להלן- משקי יזרעאל), (ארגון קניות אשר באמצעותו מתבצעים החיובים והתשלומים בין חברת מילועוף למשיבה) את התמורה על פי חשבונית 295 לחשבון החייבת ולא לחשבון המשיבה. המבקשים הטילו עיקולים על הכספים במסגרת תיק ההוצאה לפועל הפתוח כנגד החייבת. המשיבה הגישה בקשה לביטול צו העיקול אשר הוטל על כספיה במסגרת תיק ההוצל"פ, ועל אף שהן משקי יזרעאל וחברת מילועוף מסרו הודעה בדבר הטעות, עמד המבקש 1 בחוסר תום לב על התנגדות לביטול הליך העיקול. המבקש 2 הטיל אף הוא עיקול על הכספים.

3.על רקע האמור, מבקשת המשיבה פסק דין הצהרתי הקובע כי הכספים הינם בבעלותה וכי העיקולים בטלים.

4.המבקש 2 הגיש תגובה להמרצת הפתיחה (המבקש 1 הצטרף אליה). לטענת המבקשים, חרף ההתאגדות הנפרדת, המשיבה והחייבת חד הן, ועל כן אין מקום למתן הסעד המבוקש. המבקשים מציינים לעניין זה בין היתר את הדמיון בשמם של שני התאגידים, על כך שמקום מושבם אחד הוא ומספרי הטלפון שלהם זהים, וכי הם עוסקים באותו תחום, ועל זיקות נוספות ביניהם. עוד נטען, כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להליך העברת הכספים מיד ליד, כי קיימת סתירה בטענות שהועלו על-יד המשיבה ביחס לשאלה אם החייבת עודנה חברה פעילה, כי ישנו פער בין הסכום שמופיע בחשבונית לבין הסכום שהועבר בפועל, ועוד.

5.על רקע טענותיהם שלעיל, הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי, להורות על העברת התובענה לפסים של תביעה רגילה. לטענתם, בירור המחלוקת בין הצדדים מחייבת קיום בירור עובדתי מקיף, כאשר מירב העובדות הרלוונטיות מצויות בידי המשיבה, ובנסיבות אלה קיום ההליך על דרך של המרצת פתיחה, על ההגבלות הכרוכות בכך, יש בו כדי לקפח אותן ולפגוע באפשרות לבירור האמת.

6.במענה לבקשה להעברת התובענה לפסים של תביעה רגילה, טוענת המשיבה כי מדובר בענייננו בבקשה למתן סעד הצהרתי שאיננו מצדיק כל בירור עובדתי רחב, הנתמכת באסמכתאות של צדדי ג', משקי עמק יזרעאל ומילועוף, שאינם בשליטתה ואין ולא יכולה להיות מחלוקת שאין להם "נגיעה אישית" ועניין בתוצאות ההליך, ואשר תומכות בטענותיה. שאלת הבעלות בכספים כלל אינה מצריכה בירור עובדתי נרחב, טענות ותביעות המבקשים להרמת מסך ההתאגדות בין המשיבה לחייבת, שהינן טענות קשות, אין מקומן להידון בהליך דנן, ובידי המבקשים לנקוט בהליך נפרד בעניין זה, ככל שיראו לנכון. לטענת המשיבה, השאלה הדורשת הכרעה, הינה האם כטענת המשיבה הכספים אשר הועברו לחשבון החייבת הם תמורת סחורה שהמשיבה סיפקה והועברו לחשבון החייבת בשל טעות, הא ותו לא.

דיון והכרעה:

7.כעולה מהמפורט לעיל, המחלוקת בין הצדדים מתפרשת בענייננו הן ביחס לשאלת מקור הכספים, ועבור איזה תאגיד נועדו לכתחילה, והן בשאלת היחס בין התאגידים השונים - המשיבה והחייבת. טענת המבקשים במישור זה, ככל שהיא עולה מתגובתם להמרצת הפתיחה ובקשתם הנוכחית, הינה, כי יש לראות במשיבה ובחייבת משום גוף אחד, חרף האישיות המשפטית הנפרדת שלהן, וכי בנסיבות אלה דין התביעה להצהרה על בעלותה של המשיבה בכספים ובטלותם של העיקולים – להדחות.

8.ככל שהשאלה שבמחלוקת היתה מתמקדת רק בסוגייה הראשונה שהוזכרה לעיל, קרי – עבור איזה גוף נועדו הכספים והאם העברתם לחשבון המשיבה מקורה בטעות בלבד, לא הייתי נוטה להיעתר למבוקש. אולם, בשונה מהנטען בתגובת המשיבה, לפיו הסעד המבוקש בהליך זה הינו הצהרה "הכספים בחשבון החייבת הועברו אליו בטעות וכי היו אמורים להיות מועברים לחשבונה של המשיבה אשר סיפקה הסחורות שהכספים נשוא ההליך דנן הם תמורתם" (סעיף 2.5 לתגובת המשיבה), הרי שמהמרצת הפתיחה עולה, כי הסעד המבוקש בה הינו הצהרה כי המשיבה היא הבעלים של הכספים שהועברו לחשבון החייבת, ולפיכך העיקולים על אותו חשבון אינם תופסים לגביהם. על רקע זה עלתה טענת המבקשים, כי יש לזהות בין המשיבה לחייבת לעניין הבעלות על הכספים, ודומה כי זו עיקר המחלוקת בין הצדדים. סבורני כי בנסיבות התיק שלפני, יהיה זה נכון לברר את המחלוקת האמורה בין הצדדים בדרך של תביעה רגילה, וזאת בלי שיש בכך כדי לנקוט עמדה ביחס לטענה לגופה. ראשית, וכפי שציינה גם המשיבה בתגובתה, שאלת היחס בין התאגידים השונים והטענה כי יש להתעלם ממסך ההתאגדות הנפרד שלהן, היא, מעצם מהותה, טענה מורכבת, שיש לבחון על יסוד תשתית עובדתית מפורטת (ראו: רע"א 8472/96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' נ' מושב שיתופי מולדת ואח', פ"ד נא(1) 6165). שנית, יש לקחת בחשבון את העובדה כי בענייננו הטענה מועלית על-ידי המשיבים, שאינם יוזם ההליך. התצהיר אשר צורף להמרצה הפתיחה, איננו כולל, מטבעם של דברים, כל התייחסות או נתונים הנוגעים למחלוקת זו, אלא רק לסוגייה הנוגעת למקור הכספים שעוקלו וייעודם. בנסיבות אלה, בירור התובענה בדרך של המרצת פתיחה, על המגבלות הכרוכות בכך, עלול לגרום נחיתות דיונית למבקשים, ולפגום באפשרות לבירור המחלוקת לגופה. אכן, אף במסגרת של המרצת פתיחה, ניתן לבקש לזמן עדים במקרים המתאימים ולקיים הליכים מקדמיים (ראו: ע"א 1937/92 משה קוטלר נ' חיה קוטלר, פד"י מט(2) 233; רע"א 2284/05 רגומי 1978 בע"מ נ' שלוס, לא פורסם (2205)). עם זאת, בנסיבות של התובענה דנן, נוכח מהות המחלוקת, סבורני כי נכון יהיה יותר לפעול בהקשר זה במסגרת "דרך המלך" של תובענה רגילה, ולא באמצעות הגשת בקשות במסגרת המרצת הפתיחה, אשר עשויות לסרבל את ההליך, ולהביא בסופו של יום בעקיפין לתוצאה דיונית דומה.

9.אשר לטענת המשיבה כי בידי המבקשות לנקוט בהליך נפרד ועצמאי בכל הקשור לטענותיהן להרמת מסך, אינני רואה לקבלה; המחלוקות בין הצדדים עולות במסגרת ההליך דנן, ואין הצדקה להעדיף פיצולן להליכים נפרדים על-פני מיצוי המחלוקות בין הצדדים בהליך אחד, דבר שהינו יעיל יותר.

10.אשר על כן אני מקבלת את הבקשה. המרצת הפתיחה שהוגשה תשתמש כתב תביעה. תגובת המבקש 2 תשמש ככתב הגנה מטעמו. המבקש 1 יגיש כתב הגנה בתוך 20 ימים.

11.אני קובעת את התיק לישיבת קדם משפט ליום 19.9.12 בשעה 9:00. ככל שיש בקשות של מי מהצדדים, יש להגישן בכתב לא יאוחר מ- 30 ימים לפני מועד הדיון.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ב, 03 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ