אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אפיצ'אי ואח' נ' משרד הפנים

אפיצ'אי ואח' נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 06/07/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
23500-05-11
06/07/2011
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
1. טומה אפיצ'אי
2. גלאון מאוררים ושואבים בע"מ

הנתבע:
1. משרד הפנים על ידי פרקליטות מחוז ירושלים
2. עו"ד ריצ'ארד סאלח

פסק-דין

פסק דין

1. המשיב החליט ביום 13.4.11 לדחות את בקשתו של עותר 1 (להלן: העותר) להאריך את שהייתו בישראל מעבר ל- 63 חודשים, על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל, או החוק). בעתירה מבקש הוא כי בית המשפט יקבע כי החלטת המשיב בטלה, ולחלופין מבקש הוא כי בית המשפט יורה למשיב לקבל את חוות דעתו של שר האוצר בעניין הנדון בטרם יקבל החלטה, כמתחייב, לטענתו, מהוראת סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל. לחלופי חלופין מבקש הוא כי בית המשפט יורה כי העותר יועסק אצל עותרת 2 (להלן: העותרת) כעובד מומחה למשך 12 חודשים, על מנת שניתן יהיה להכשיר עובד מומחה אחר תחתיו.

2. העותר הגיע לישראל מתאילנד ביום 5.9.04 כעובד זר בענף התעשייה. החל מיום 15.8.07 הוא מועסק על ידי העותרת.

ביום 31.12.09 תם תוקף אשרת השהייה שהייתה בידיו של העותר, לאחר שמיצה את תקופת השהייה המירבית המותרת על פי החוק, 63 חודשים. ממועד זה ואילך שוהה העותר בישראל שלא כדין.

ביום 9.6.10, היינו בחלוף חצי שנה מתום תוקף אשרת השהייה שבידי העותר, הגישה העותרת בקשה ליחידת ההיתרים שברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, לקבלת היתר להעסקת העותר כ"עובד זר מומחה". הבקשה הועברה, על פי הנוהל, לחוות דעת מנהל סחר פנים במשרד התמ"ת.

3. עוד הבקשה תלויה ועומדת, נעצר העותר. בעקבות מעצרו הוגשה עתירה על ידו ועל ידי העותרת, לבית המשפט לעניינים מנהליים מחוז המרכז (עת"מ 2745-07-10). במסגרתה של אותה עתירה התבקש בית המשפט להורות על שחרורו של העותר מן המעצר וליתן צו האוסר על הרחקתו מן הארץ והמאפשר את המשך העסקתו על ידי החברה, עד למתן החלטה של רשות האוכלוסין.

בסיומו של הדיון בעתירה, ביום 21.7.10, ניתן על ידי בית המשפט פסק דין ולפיו מאחר שלא הוגשה בקשה מתאימה על ידי העותר לרשויות המוסמכות להארכת שהייתו בישראל (להבדיל מהעסקתו כעובד זר מומחה), יגיש העותר את הבקשה עוד באותו יום, והגורם המוסמך יחליט בה עד ליום 29.7.10, הוא היום האחרון בו הותר לעותר, בהסכמה, לשהות בישראל. היה ולא תינתן החלטה עד למועד האמור, יישאר העותר בישראל עד למתן החלטה בבקשה.

4. ביום 28.7.10 הגישה העותרת בקשה למתן היתר להעסקת העותר כעובד זר מומחה, ובקשה להארכת שהייתו בישראל למשך 4 שנים נוספות. הבקשה נומקה בטענה כי העותר תורם משמעותית לכלכלת המדינה ולתעשייה, משום שהעותרת מספקת שירותים למפעלים שונים, ובכללם מפעלים בטחוניים, חברות היי-טק, ותורמת תרומה יוצאת דופן לתוצר הלאומי. הבקשה הסתמכה, בין היתר, על המלצת מר שאול ששון, מנהל תחום במינהל תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה במשרד התמ"ת, למתן היתר להעסיק את העותר כמומחה במפעל העותרת לתקופה של 12 חודשים, בתנאים שפורטו במכתב מיום 8.7.10.

5. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 13.4.11. במכתב מטעם רשות האוכלוסין נאמר, כי שר הפנים נועץ בגורמים המקצועיים במשרדו ובעצה אחת עימם החליט לדחות את הבקשה להארכת אשרת שהייתו של העותר בישראל. במכתב הוסבר, כי הוועדה המייעצת לענפי התעשייה והמומחים ברשות האוכלוסין קיימה דיונים בבקשה ובסיומם הגיעה למסקנה כי לא נתקיימו הנסיבות המיוחדות והחריגות של תרומת העובד לכלכלה, למשק או לחברה, כנדרש בהוראת סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל. ועוד נאמר במכתב, כי הבקשה הועברה להתייחסותו של מר ששון, אשר הבהיר ואישר במכתב נוסף כי גם לדעתו אין מתקיימות הנסיבות הנדרשות, וכי מעולם לא קבע אחרת. המלצתו במכתב מיום 8.7.10 גם לא התייחסה לשאלת המשך שהייתו של העותר בישראל, וכל שנאמר בה התייחס להמלצה להתיר לחברה להעסיק רתך ארגון כמומחה זר.

מכאן העתירה.

6. בעתירה נטען, כי מומחיותו של העותר הינה "ייחודית ונדירה", וכי "לא יהיה זה מוגזם לומר שאין לעותר מס' 1 תחליף שיוכל להיכנס לנעליו". וביתר פרוט: לעותר רקע ומומחיות ספציפית וייחודית בעיבוד ובריתוך נירוסטה, וכי הוא השתלט בהדרגה על ניהול הייצור והפך לסמכות המקצועית בתחום הייצור במפעל. לטענת העותרת, ייצור מאווררי נירוסטה דורש רמה גבוהה של מקצועיות והעבודה יכולה להיעשות רק על ידי בעלי כישורים הכוללים "ידע טכני, מומחיות ייחודית, תשומת לב רבה, מעקב צמוד ויכולת לזיהוי מוקדם של בעיות".

לטענת העותרת, עוד בטרם התנהל הדיון בעתירה הקודמת, אישר מר ששון בפני מנהלה כי המליץ על מתן היתר, ודבריו אלה הם שהניעו את בא כוחה לטעון במהלך הדיון שהתקיים בה, כי "ניתנה החלטה עקרונית של הגורם המקצועי בתמ"ת, מר שאול ששון". הפרקליטה הגיבה על כך באומרה כי לא ידוע לה על המלצה חיובית שניתנה, והוסיפה וטענה כי ב"כ העותר לא צרף כל אסמכתא לכך. קצפו של ב"כ העותר בעתירה שלפניי יצא על אימרה זו, שאינה משקפת את העובדות לאשורן, אולם ב"כ המשיב הסביר, כי הדיון בבית המשפט במחוז המרכז התנהל ימים מספר לאחר שנכתב מכתבו של מר ששון, ככל הנראה הפרקליטה לא הייתה מודעת לקיומו, וודאי שלא הייתה לה כוונה להטעות את בית המשפט. נניח לעניין זה, ואל מכתבו הנ"ל של מר ששון אחזור בהמשך.

כאמור לעיל, לאחר שניתן פסק הדין בעתירה הקודמת, פנתה העותרת בבקשה על פי הנהלים, וכתשובת ביניים נאמר לה כי נבחנת האפשרות להאריך את אשרתו של העותר לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, בהתאם להמלצתו של מר ששון. לשם כך נתבקשה העותרת להמציא למשיב באופן מיידי תוכנית להכשרת עובדים ישראלים לתפקיד אותו ממלא העותר, תוך פרק זמן של 12 חודשים. תכנית כאמור נשלחה למשיב, אולם כעבור 6 חודשים נתקבלה ההחלטה נשוא העתירה, ולפיה נדחתה הבקשה.

העותרת סבורה כי החלטת המשיב התקבלה משיקולים בלתי ענייניים, בחוסר תום לב ובניגוד להמלצתו של הגורם המקצועי. בכתב העתירה נטען כי "במספר רב של אירועים בעניינם של העותרים נתחוור כי המשיב אינו דובר אמת וטוען טענות אשר אינן אמת, ראשית לעצם ההמלצה החיובית וכעת לעצם מהות ההמלצה". לטענת העותרת, המלצתו של מר ששון נובעת מכך שהבקשה ממלאת אחר דרישות החוק, והיה על המשיב לקיים התייעצות עם שר האוצר, כמתחייב על פי החוק, בטרם ניתנה החלטת הדחייה. משכך, החלטתו בטלה.

7. כעולה מתשובת המשיב ומנספח א' שצורף לה, הבהיר מר ששון (מכתב מיום 8.3.11) כי חוות דעתו מיולי 2010 ניתנה על יסוד פנייה של רשות האוכלוסין אליו, לקבל את המלצתו בדבר העסקת מומחה זר בחברה העותרת. בפנייה לא נאמר לו כמה זמן שוהה העותר בארץ, והוא לא נתבקש לחוות את דעתו על הארכת תקופת שהייתו מעבר ל- 63 חודשים. ביוני פנה לעותרת מספר פעמים על מנת לקבל נתונים שנדרשו לו על מנת לחוות את דעתו כאמור, וקיבל מענה רק ביום 1.7.10. מן התשובה התברר לו כי העותר הגיע ארצה לראשונה בספטמבר 2004, יצא מן הארץ לחופשת מולדת, ועם שובו, באוגוסט 2007, החל לעבוד אצל העותרת. מר ששון מאשר כי אכן כתב המלצה חיובית על העסקתו בשכר מומחה, אולם הוא מוסיף ומסביר כי באותה תקופה אמנם ידע באופן כללי כי עובדים זרים אינם יכולים לקבל אישור שהייה בישראל מעל לחמש שנים, אלא שלא היה ברור לו אם התאריך הקובע הוא מועד כניסתו של העותר ארצה או מועד תחילת עבודתו אצל העותרת. לפיכך ציין את שני התאריכים בהמלצתו, על מנת שבפני חברי הוועדה המייעצת למשיב, הבקיאים בנהלים, יהיו מלוא הנתונים. עוד מוסיף מר ששון ומבהיר, כי בהמלצתו מיולי 2010 אין כל קביעה שהעסקת העותר היא בנסיבות של "תרומה משמעותית לכלכלת ותעשיית המדינה" או שהיא מהווה "תרומה יוצאת דופן לתוצר הלאומי". כל שכתב הוא, שלטענת העותרת העסקת הישראלים בחברה תלויה בהעסקת רתך זר. בדיקה מחודשת של נסיבות המקרה, כך כותב מר ששון, הביאה אותו למסקנה כי אין מתקיימות בעותר אותן נסיבות מיוחדות הקבועות בחוק, אם כי הוא אוחז בדעתו כי פרנסת הישראלים המועסקים בעותרת תלויה בהעסקת רתך ארגון מומחה. בהקשר זה מציין מר ששון כי לעותר "אין כל הסמכה או תעודה המעידה על מומחיותו כרתך", וכי סביר שלמד את המקצוע תוך כדי עבודה. גם העותרת לא העריכה את עבודתו של העותר כפי שהיא מתארת אותו בעתירתה, שכן השכר ששילמה לו נמוך מן השכר הממוצע במשק. ולסיכום קובע מר ששון: "אני עומד מאחורי המלצתי לאפשר לחברת גלאון לשכור שירותיו של רתך ארגון מומחה אחר. החברה יכולה להחליף את [העותר] ברתך ארגון עם תעודות המעידות על הסמכתו לתחום ... מומחה כזה יתרום לגלאון ולמשק יותר מ[העותר] ויוכל אף ביתר קלות להעביר את מומחיותו לרתכים ישראלים".

8. דברים אלה עולים בהחלט בקנה אחד עם תמליל השיחה שקיים מנהל העותרת עם מר ששון (נספח ח' לעתירה), מהם עולה כי מר ששון אמר מפורשות למנהלה של העותרת כי הוא אכן המליץ על מתן אשרה לשנה, על מנת שיתאפשר לעותר במהלכה להכשיר אחרים תחתיו, שכן אם פרק זמן כזה אינו מספיק לו "סימן שהוא לא מומחה". עוד הקפיד מר ששון לומר למנהלה של העותרת, כי הוא אינו הקובע, אלא משרד הפנים: עמדתו היא בגדר המלצה בלבד. כך גם העיר מר ששון למנהל העותרת כי החוק בישראל אינו מאפשר לו להעסיק אדם מעבר לחמש שנים והוסיף ואמר כי אינו יודע ממתי נכון יהיה להתחיל למנות את תקופת השנה עליה הוא ממליץ. מר ששון אף שאל את מנהל העותרת אם יש לו אישור כרגע להעסיק את העותר, והלה השיב לו "בוודאי", אלא שלא יכולה להיות מחלוקת כי תשובה זו אינה אמת. ניתן להתרשם, כי הסבריו המאוחרים של מר ששון, במכתב מיום 8.3.11, עליהם עמדנו לעיל, הינם הסברים מדויקים, המתיישבים לחלוטין עם דברים שאמר בזמן אמת בשיחה הטלפונית המתוארת. המסקנה היא, כי המלצתו המקורית של מר ששון, שאינה המלצה מחייבת, הייתה - לכל היותר - לאפשר לעותר שהות של 12 חודש על מנת להכשיר אחרים. המלצה זו ניתנה על יסוד תשתית עובדתית לא נכונה, כאילו העותר שוהה בישראל כדין. ועוד יש להסיק, כי מעולם לא הונחה בפני המשיב המלצה להאריך את שהותו של העותר למשך 4 שנים נוספות, כפי שמבקשים העותרים כסעד עיקרי.

9. לא נמצאה לי, אם כך, הצדקה לטענתם של העותרים, לפיה "במספר רב של מקרים" טען המשיב טענות שאינן אמת בעניינם. כאמור, דווקא מנהלה של העותרת הוא שהטעה את מר ששון לחשוב כי העובד בו מדובר שוהה בישראל כדין. ניתן לומר, כי העובדה שהעותרת לא טרחה לפנות במועד לרשות המוסמכת, וכשפנתה, לא ביקשה אישור להארכת תקופת שהייתו של העותר בישראל אלא היתר להעסקת מומחה זר, ורק לאחר שנעצר העותר, ובעקבות הדיון בעתירה הראשונה, הוגשו כל הבקשות המתאימות על פי הנוהל - כל אלה תרמו תרומה משמעותית לאי הבהירות שנוצרה, ככל שנוצרה, ורק משהועמדה התמונה בכללותה בפני הגורם האחראי, ניתן היה לגבש המלצה מושכלת.

10. מסקנתי היא, כי דין העתירה להדחות.

למקרא טיעוניה של העותרת בעניין מומחיותו של העותר, נקל להתרשם כי אין המדובר במומחיות חריגה ויוצאת דופן, וכי הטענה כי לא ניתן למצוא לעותר תחליף הינה טענה חסרת ביסוס. ראינו לעיל, כי הכישורים הנדרשים שנטענו על ידי העותרת בעתירתה הינם כישורים כלליים של "ידע טכני ומומחיות ייחודית", אולם לא הוצגה כל ראיה של ממש מהם אותם ידע טכני ומומחיות ייחודית שלא ניתן להכשיר אליהם בארץ, או להעסיק לשם כך מומחה זר אחר, תחת מי שסיים את תקופת האשרה. לגבי יתר הכישורים שפורטו: תשומת לב רבה, מעקב צמוד ויכולת לזיהוי מוקדם של בעיות, ניתן לומר כי המדובר בכישורים ההולמים כל מנהל עבודה ראוי לשמו, ואתקשה להעלות על דעתי כי אין תחליף לעותר בכל רחבי מדינת ישראל, המסוגל להציג כישורים מן הסוג האמור. יוער, כי העותרת הציגה תכנית להכשרת רתך מומחה. בתכנית נטען כי העותר הוא זה המסוגל להעביר את התכנית בצורה הראויה, אולם כעולה ממכתבו של מר ששון מיום 8.3.11, אין לעותר כל הסמכה או תעודה המעידה על מומחיותו כרתך וסביר להניח שלמד את מקצועו תוך כדי עבודה. ועוד נאמר בו כי אין העותר דובר את השפה האנגלית, משמע, העותר יתקשה להכשיר מומחים אחרים תחתיו, שאינם דוברים את שפתו. בנסיבות אלה מותר היה לוועדה המייעצת להגיע למסקנה כי אין מומחיותו של העותר בבחינת אותה מומחיות ייחודית וחריגה לה נועד סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, כפי שמותר היה לשר הפנים להגיע למסקנה כי נכון יהיה לאמץ עמדה זו.

11. עוד יש להבהיר, כי הוראת סעיף 3א(ג1) לחוק נועדה לאפשר את הארכת שהותו של עובד זר, אשר מתקיימות לגביו נסיבות חריגות ומיוחדות של תרומתו הוא לכלכלה, למשק ולחברה. רוצה לומר, העובדה שהעותרת הינה חברה התורמת תרומה רבה למשק ולכלכלה אין בה, כשלעצמה, להקנות לה זכות לפי הוראת הסעיף האמור, ורק אם תוכל להצביע על תרומתו החיונית והחריגה של העובד הזר, אפשר ויתקיימו הנסיבות שבהוראה האמורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ