אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אס.ג'י.אס ואח' נ' עיריית פתח תקוה ואח'

אס.ג'י.אס ואח' נ' עיריית פתח תקוה ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1288-06
26/05/2010
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. אס.ג'י.אס
2. פי.אר (אריה פרשקובקי נדל"ן)
3. אלקטרה נדלן בע"מ

הנתבע:
1. עיריית פתח תקוה
2. מיתב
3. מים תיעול וביוב בע"מ

פסק-דין

פסק דין

ביום 4.8.98, נחתם הסכם (להלן: "הסכם המסגרת"), בין הנתבעת (להלן: "העירייה") לבין חברת מבני תעשיה בע"מ (להלן: "מבני תעשיה"). מכוח הסכם המסגרת היתה חברת מבני תעשייה אמורה לבצע במקום העירייה עבודות פיתוח באזור התעשייה בקרית אריה בפתח תקווה. בס' 6 להסכם המסגרת, נקבע:

"העירייה מסכימה ומתחייבת כי בתמורה לביצוע עבודות הפיתוח על ידי החברה לפי הסכם זה: לא ישלמו היזמים תשלומי היטלים ומיסים המחויבים על פי חוקי העזר של העירייה, בגין התקנת תיעול, ביוב, הנחת צנרת מים וכבישים, והיטל השבחה עד לשיעור 90% מההשבחה, וזאת עד לשיעור ניצול של 120% עיקרי משטחי הבניה ברוטו על פי התוכנית. דרישה לניצול זכויות מעבר ל-120% תחויב היטלים".

לאחר מכן, ביום 6.8.98 התחייבה עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה") כלפי מינהל מקרקעי ישראל לפטור בעלי מגרשים שירכשו מגרשים באזור, מאגרות והיטלי פיתוח, באופן שפורט במסמך ממועד זה שיכונה להלן "התחייבות העירייה".

התחייבות העירייה כלפי המינהל נוסחה כדלקמן:

"הנני לאשר כי היזמים שירכשו מגרשים במתחם שבנדון, יקבלו פטור מלא מאגרות והיטלי פיתוח, למעט אגרות בניה, תשלומים עבור מד מים... וזאת עד לשיעור ניצול של 120% עיקרי משטחי הבניה ברוטו, המוקנות על פי התוכנית".

בחודש יוני 2003 הוציא מינהל מקרקעי ישראל מכרז לרכישת זכויות חכירה לדורות בשני מגרשים באזור התעשייה הנ"ל בפתח תקווה (שני המגרשים יחד יכונו להלן: "המגרש"). התחייבות העירייה היתה חלק מתנאי המכרז.

חברת קריאו אי. אל בע"מ (להלן: "קריאו") זכתה במכרז, וחתמה על הסכם פיתוח עם המינהל ביום 7.10.03 (להלן: "הסכם הפיתוח"). ביום 11.9.03 חתמה קריאו על הסכם עם חברת מבני תעשייה (להלן: "הסכם קריאו – מבני תעשיה"), לפיו התחייבה מבני תעשייה לבצע עבודות פיתוח תשתיות במגרש, ובכלל זה סלילת כבישים ומדרכות, קווי ביוב, מים וניקוז, עד גבולות המגרש.

התובעות רכשו ביום 10.3.04 את כל זכויותיה של קריאו במגרש.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתייחסת לפרשנות הנכונה שיש לתת להתחייבות העירייה, והיקף חובות התובעים ביחס לתשלום היטלי פיתוח לעירייה, לאור התחייבות זו. בקצירת האומר יצוין, כי התובעות טוענות כי על פי התחייבות העירייה, הן זכאיות לפטור מלא מתשלום היטלי הפיתוח, הן בגין השטחים העיקריים שנבנו במגרש (שאינם מעבר לניצול של 120%) והן בגין שטחי השירות. מנגד, טוענת העירייה, כי התובעות זכאיות לפטור חלקי, עד שיעור ניצול של 120% של שטחים עיקריים בלבד, וכי בגין הבניה מעבר לאחוז הניצול הנ"ל, של שטחים עיקריים ושטחי שירות, חייבות התובעות לשלם היטלי פיתוח.

מאחר שהיטלי הפיתוח נגבו מהתובעות, הן מבקשות בתובענה דנן כי בית המשפט יורה על השבתם.

טענות התובעות

בסיכומים מטעמן ציינו התובעות, כי העירייה טענה בכתב ההגנה המקורי, כי היא גבתה היטלי פיתוח בגין בנייה מעל 120%. לטענתן, רק לקראת תום שמיעת הראיות שינתה העירייה את גרסתה, ובקשה לתקן את כתב ההגנה ולטעון כי החיובים הושתו בגין שטחי שירות, וכי הם נועדו למימון תשתיות על. התובעות טוענות כי מדובר בגרסה כבושה, שהועלתה לאחר שהסתבר כי התובעות לא ניצלו אלא 120% בנייה, ולא מעבר לכך.

התובעות טענו כי אין לקבל את טענת העירייה, ואין מקום לבצע הפרדה בין שטחי השירות לבין השטחים העיקריים לצורך גביית היטלים. לטענת התובעות, 120% המותרים על פי התב"ע – כוללים גם שטחי שירות (כפי שהעיד העד מר ישר מטעמן). לטענתן, כל מגרש "דורש" שטחי שירות.

בנוסף, אזור המגרש ואזור התעשייה בו הוא מצוי, נוהל כמשק כספים סגור. לטענת התובעות, אין כל קשר בין גביית אגרות והיטלי פיתוח בגין סוג שטח כזה או אחר, לבין מימון פיתוח כלשהו, כשעוסקים במשק כספים סגור. מאחר שהתשתיות באזור המגרש כולו בוצעו על ידי חברת מבני תעשיה במימון התובעות, בדרך של משק כספים סגור, העירייה לא יכלה להצביע על ביצוע תשתיות כלשהן בזיקה לנכס. אף אם יש תשתיות המשרתות את הנכס, שאינן באזור שפותח על ידי מבני תעשיה, לא הוכח כי עבודות אלה בוצעו על ידי העירייה ובמימונה.

התובעות טענו כי מעדותו של אינג' ורון, שהיה מהנדס העירייה עד סוף שנת 1997, עולה כי שטחי השירות לא נלקחו בחשבון בתחשיבי חוקי העזר. הוא העיד כי לאור זאת הוא התחייב לחברת אזורים, כי העירייה לא תגבה ממנה תשלום עבור אגרות פיתוח, כולל לגבי שטחי שירות. האתר בו בוצע הפיתוח הוא "עיר" בפני עצמה –אזור התעשייה קריית אריה, בו בוצעו על ידי מבני תעשיה גם תשתיות על, ולכן לא נכלל אזור התעשייה הזה בתחשיבי הנתבעת בקשר עם חוק העזר.

באשר להתחייבות העירייה, טענו התובעות כי היא היתה חלק מתנאי המכרז, וכי היא כפופה לדין. לטענת התובעות, כל ספק פרשני ביחס להתחייבות צריך לפעול לחובת העירייה, כמי שניסחה אותה. התובעות טענו כי טענת העירייה ביחס להתחייבות זו, נוגדת את העובדות ואת הדין, מאחר שהעירייה טוענת כי יש לפרש את ההתחייבות כחלה על השטח העיקרי הניתן לניצול מכוח התב"ע – 120% בלבד, ולא על שטחי השירות, וכי יש לפרש את ההתחייבות כמוגבלת לגובה של 5 מ'.

בהקשר זה טענו התובעות כי החיוב על נכס המיועד לתעשייה מבוצע לפי נפח, ולנכס שאינו מיועד לתעשייה ואינו מגורים – לפי שטח. הנכס דנן מוגדר לתעשייה, ולכן יש לחייבו לפי נפח. התובעות טענו כי העירייה פטרה את התובעות מחיוב היטלי פיתוח לפי 120% שטחים עיקריים לפי נפח של 5 מ' גובה של קומה. לטענת התובעות אין בסיס לחיוב בחוקי העזר, ולא ניתן היה לדעת מראש מה יהיה השימוש של כל מגרש – האם ייבנה עליו מבנה שיחויב בהיטלי פיתוח לפי שטח או לפי נפח.

לטענת התובעות, סביר לפרש את התחייבות העירייה כחלה על כל בניה מותרת מכוח התב"ע, ובכלל זה שטחי השירות. עוד נטען כי ההתחייבות כפופה להסכם המסגרת שנחתם לפניה. על פי הטענה, בהסכם המסגרת, ההגבלה של 120% שטח עיקרי מתייחסת לנושא של היטלי ההשבחה בלבד, ולא לנושא דנן של אגרות והיטלי פיתוח. התובעות טענו כי הסכם המסגרת קובע כי החיוב בהיטלי הפיתוח הוא רק בגין בניה מעבר ל-120%.

התובעות התייחסו גם להסכם קריאו – מבני תעשייה, וטענו כי בס' 6 בו צוין כי היזם הצהיר כי ידוע לו כי מבני תעשיה מבצעת את הפיתוח במקום העירייה, וכי היזם (קרי קריאו) שילם עבור פיתוח זה סכום של 6.2 מ' ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ