אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסף לב נ' יוסף בקסיס ואח'

אסף לב נ' יוסף בקסיס ואח'

תאריך פרסום : 07/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עפולה
2980-06
31/03/2013
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
אסף לב
הנתבע:
1. יוסף בקסיס
2. ברוריה בקסיס

פסק-דין

פסק דין

דברי פתיחה

1.בפני מונחות שתי בקשות מטעם הנתבעים: האחת - עוסקת בסילוק התביעה על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין והעדר עילה, בהתאם לתקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ; השנייה - עוסקת בעתירת הנתבעת 2 לדחיית התביעה כנגדה בטענה שהתובענה נשוא התיק דנן הוכרעה לאחר הגשת תביעת חוב.

2.אקדים ואציין שעל מנת להבין לעומק את הסוגיה המשפטית העומדת בבסיס הבקשות האמורות יש צורך לסקור את האירועים המרכזיים הרלבנטיים לתביעה דנן, וכן את ציוני הדרך שבבסיס המחלוקת בין הצדדים. בהקשר זה, ראיתי להבהיר כי בתיק דנן התרחשו התפתחויות שונות מאז הגשת התביעה העיקרית והבקשה לסילוק התביעה על הסף, כאשר בדיון האחרון שהתקיים בפניי ביום 18.11.12 ביקש ב"כ התובע שהות בת 14 יום על מנת לשקול הצעה שהעלה ב"כ הצד שכנגד במעמד זה. ביום 16.12.12 הודיע ב"כ התובע, כי מרשיו אינם מסכימים להצעה וכי הם עומדים על ניהול ההליך. בשים לב למהות הסוגיה, רוח הדברים כפי שהועלו על ידי באי-כוח הצדדים במעמד הדיון האחרון והודעת ב"כ התובע כאמור שבאה בעקבותיה, מצאתי לנכון לפנים משורת הדין ליתן לתובע הזדמנות למסור תגובתו לבקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף נגדה. לאחר הגשת התגובה, כאמור, הובא התיק לעיוני למתן החלטה.

רקע

3.התובע, המנוח אסף לב ז"ל (להלן: "המנוח" או "המשיב") הגיש ביום 26.12.2006 את התביעה שבכותרת לחיוב הנתבעים, ה"ה ברוריה ויוסף בקסיס (להלן: "המבקשים"), בתשלום דמי שכירות והוצאות נלוות למיניהן בסך 184,869 ₪, מכוח חוזה שכירות שנכרת בין הצדדים ביום 23.02.2003 (להלן: "התביעה הנוכחית").

4.לתביעה זו, קדמה תביעה אחרת בגין אותו נכס אשר התנהלה בבית משפט השלום בטבריה שהגיש מושב נהלל (להלן: "המושב") ביום 30.8.2001 נגד המנוח ונגד הנתבע 1 (להלן: "יוסף"), ובגדרה עתר המושב לסילוק ידם של האחרונים מהמושכר מושא התובענה כאן. ביום 14.02.2008 יצא תחת ידה של כבוד השופטת רים נדאף פסק דין שהורה על קבלת התביעה של המושב וסילוק ידו של המנוח וכל מי שבא מטעמו מן הנכס (להלן: "פסק הדין" או "התביעה הקודמת").

5.שתי התביעות הנ"ל עוסקות בנכס זהה, היינו מבנה המצוי במושב נהלל הידוע כמבנה נגריה בחלקות 54 ו- 49 בגוש 17187 (להלן: "הנכס" או "המושכר"). סביב הזכויות הקנייניות והחוזיות בנכס, ניטשה מחלוקת בין המושב למנוח שעמדה בבסיס התביעה הקודמת שהגיש, כאמור, המושב אשר שכר את הנכס, מבעליו, מינהל מקרקעי ישראל, על-פי חוזה שכירות משבצת. המושב טען בתביעה הקודמת, כי למנוח לא היו זכויות בנכס וכי הוא שכר את הנכס מן המושב והפעיל בו נגריה, כעסק עצמאי, בתמורה לתשלום דמי שכירות. מנגד, טען המנוח כי הוא בעל זכויות קנייניות בנכס, מאחר ורכש מהמושב את זכויות הבעלות בנכס. כאמור, בסופו של יום ניתן פסק דין המורה על סילוק ידו של המנוח מן הנכס.

6.על פסק דינה של כב' השופטת ר' נדאף הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א 81/08). בהליך הערעור הגיעו הצדדים לידי הסדר ולפיו "ידחה הערעור ללא צו להוצאות ובמקביל מתחייב המשיב [המושב- הוספה שלי ש.נ.] שלא להגיש כל תביעה נוספת בגין החזקתה של הנגריה, השימוש בה או בכל ענין אחר הנוגע אליה". בית המשפט המחוזי בנצרת אישר את ההסדר האמור ונתן לו תוקף של פסק דין מיום 03.09.2008 (להלן: "הערעור").

טענות הצדדים בבקשת הסילוק על הסף

7.המבקשים טוענים, כי פסק הדין שניתן נגד יוסף בתביעה הקודמת, ניתן ללא ידיעתו, שכן הלה לא היה מודע לדבר קיומו של ההליך הקודם. לשיטתו, עורך דין ד' שפריר המייצג את המנוח בתביעה כאן, ייצג גם את יוסף בהליך הקודם בבית המשפט בטבריה, ללא אישורו וללא ידיעתו של יוסף.

8.עוד טוענים המבקשים, כי קביעתו של בית המשפט בתביעה הקודמת ולפיה "הנתבע [היינו המנוח – הוספה שלי ש.נ.] לא היה רשאי להשכיר את הנגרייה לאדם אחר, דוגמת נתבע מס' 2, ללא אישורו והסכמתו של נהלל, והוא השכיר את הנגרייה לנתבע מס' 2 שלא כדין, ואינו רשאי עוד להשכירה לכל אדם אחר" (סעיף 40 שורה 24 לפסק הדין), מהווה בנסיבות מעשה בית דין בהליך שבפניי, מאחר שהוכרע באותו הליך כי השכרת המושכר על ידי המנוח ליוסף הייתה, כאמור, שלא כדין.

9.לשיטת המבקשים, בהליך שבבית משפט השלום בטבריה נדונה והוכרעה הפלוגתא שעניינה תשלום התמורה בגין השכירות בנכס על ידי המבקשים, ושם נקבע כי השכרת הנכס על ידי המנוח ליוסף הייתה שלא כדין, ואגב כך נשללה זכותו של המנוח להשכיר את הנכס לאחר.

10.לטענת המבקשים, מאחר ופטירת המנוח ארעה במהלך ניהול התביעה, הרי שהמנוח אינו יכול לשמש עוד כבעל דין בתביעה הנדונה והיה על ב"כ התובע לפעול לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת עיזבון המנוח כתובע רלוונטי בתיק דנן, דבר שלא נעשה בנסיבות העניין שלפנינו.

11.מנגד, מתנגד המשיב לבקשה לסילוק התביעה על הסף. טענותיו בהקשר זה נחלקו לשניים; באשר לטענה בדבר העדר עילה, נטען כי הואיל ופטירת המנוח אסף לב ז"ל, ארעה לאחר הגשת התביעה דנא, הרי שעזבונו, שהינו בנו ויורשו של המנוח על פי דין (להלן: "העיזבון"), נכנס בנעליו של המנוח. מכאן, רשאי עזבונו של המנוח להמשיך ולנהל את התביעה דנן עד תום. לצורך כך, צירף המשיב העתק צוואה של המנוח וכן העתק מצו קיום צוואה (נספחים א' ו-ב' לתגובה).

12.לעניין מעשה בית-דין, ביקש המשיב להיתמך בתגובתו על חוזה השכירות שנכרת בין הצדדים בקשר לנכס ביום 17.05.2001 (להלן: "חוזה השכירות"), ממנו עולה כי המבקש ידע כי בין המנוח לבין המושב קיימים חילוקי דעות ביחס לזכויות של המנוח במושכר. חרף האמור, התקשר יוסף בחוזה השכירות עם המנוח ושכר בפועל את הנכס, השתמש בו ואף התחייב לשלם עבורו דמי השכירות והתשלומים הנלווים לכך, כמפורט בכתב התביעה. טענתו של יוסף, אשר נהנה משימוש במושכר למשך כל תקופת השכירות, לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, מהווה בנסיבות העניין עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הצדדים בבקשת הנתבעת לדחיית התובענה כנגדה

13.כפי שכבר צוין לעיל, הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת" או "הנתבעת 2") הגישה בקשה לדחיית התובענה נגדה בטענה, כי כנגד יוסף התנהל תיק פש"ר אשר במסגרתו הגיע האחרון ביום 23.05.12 להסדר חוב עם כלל נושיו, וביניהם התובע כאן שהגיש תביעת חוב כנגד יוסף, ולפיו הפקיד האחרון בקופת הכנ"ר לטובת נושיו סך של 362,216 ₪. בית המשפט המחוזי בנצרת, בהחלטתו מאותו מועד, אישר את הסדר החוב וקבע כי הינו מחייב את כלל הנושים לעניין חוב בר תביעה המגיע להם מהחייב נכון למועד צו הכינוס. לטענת המבקשת, התביעה נשוא תיק זה הוכרעה לאחר הגשת תביעת החוב ע"י המנוח כנגד יוסף.

14.לגופה של התובענה דנן, טוענת המבקשת כי יש לדחות את התביעה כנגדה מחמת העדר עילה או יריבות, שכן לא היו לה כל נגיעה או קשר להסכמים שערך בעלה יוסף עם המנוח אסף לב ז"ל בקשר לנכס. אף שחתימתה מתנוססת על הסכם השכירות, היא לא קראה את ההסכם ולא ידעה על מה היא חותמת, וכל שנאמר לה הוא כי הצדדים מחדשים את ההסכם ביחס לנגרייה.

15.בתגובה שהגיש עיזבון המנוח נטען, כי הבקשה מוגשת כשהיא אינה נתמכת בתצהיר, בניגוד להוראות תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואגב כך נפגמה זכותו של המנוח לחקירה נגדית על תוכן האמור בבקשה. לגופו של עניין, נטען כי המבקשת הינה ערבה לקיום חיוביו של יוסף עפ"י הסכם השכירות, וכי זה האחרון פעל לשם התחמקות מביצוע כלל חיוביו, בדרך של הליך פשיטת רגל, כאשר מוסד הערבות נועד למקרים כגון אלה, קרי לגבות מסרבני תשלום את חובם באמצעות הערבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ