אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסעד נ' כנאני ואח'

אסעד נ' כנאני ואח'

תאריך פרסום : 16/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
46150-03-12
12/02/2014
בפני השופט:
ערפאת טאהא

- נגד -
התובע:
מוניר אסעד
הנתבע:
1. עלי כנאני
2. יבולי טמרה כנאני בע"מ

פסק-דין

פסק דין

התובע, רואה חשבון במקצועו, טיפל בהנהלת החשבונות של הנתבע מס' 1 ושל חברה שבבעלותו (הנבתעת מס' 2) לאורך שנים. בשלב מסוים נקלעו הנתבעים לקשיים כלכליים אם כי המשיכו לנהל את עסקיהם והמשיך התובע לטפל בעניינם מבלי ששולמה לו התמורה המוסכמת ביניהם. כפי שיפורט להלן, הנתבעים מסרו לתובע שיקים שחזרו, החליפו אותם בשיקים אחרים שחלקם חזר וחלקם כלל לא הופקד בבנק לאחר שהתובע הבין כי אין להם כיסוי.

על אף שהנתבעים לא שילמו את שכר הטרחה המגיע, המשיך התובע לטפל בעניינם עד סוף שנת 2006 – תחילת שנת 2007. גם לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים לא הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה לתשלום שכר טרחה. בשנת 2012 דווקא הנתבע הגיש נגד התובע תביעה לבית משפט זה בה הוא עתר למתן צו המורה לתובע להמציא לידיו את כל חומר הנהלת החשבונות השייך לו והנוגע לשנים 2006-2007 (ת"א 44818-01-12). במסגרת אותה תביעה הגיש הנתבע אף בקשה למתן סעד זמני המורה למשיב למסור לו את המסמכים הנ"ל.

הנתבע התנגד לבקשה וטען לזכות עיכבון של המסמכים נוכח העובדה שהנתבעים לא שילמו לו את שכר הטרחה המגיע לו בהתאם למוסכם. בהחלטה מיום 29/1/12 קבעה כב' השופטת גלפז-מוקדי, כי אכן עומדת לתובע זכות עיכבון כנטען על ידו וכתנאי למסירת המסמכים המצויים בידיו לידי הנתבעים, יהיה על הנתבעים להפקיד לי סך של 24,000 ₪ בקופת בית המשפט. עוד נקבע באותה החלטה, כי אם התובע לא יגיש תביעה בגין שכר הטרחה המגיע לו תוך 60 יום ממועד מתן ההחלטה, יורה בית המשפט על השבת הסכום שהופקד לידי הנתבעים.

נוכח ההחלטה הנ"ל הגיש התובע את תביעתו דנן בה הוא עתר לחייב את הנתבעים לשלם לו סכום של 82,473 ₪ (בערכים נומינאליים) בגין שכר טרחה המגיע לו בגין הטיפול בהנהלת החשבונות של הנתבעים. נטען, כי בהתאם למוסכם בין הצדדים על הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחה בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ) לחודש ובסה"כ 24,000 ₪ (כולל מע"מ) לשנה. על כן, בגין הטיפול שהעניק התובע לנתבעים בשנים 2001-2006 מגיע לו סכום של 144,000 ₪. מסכום זה ניכה התובע סכום של 16,000 ₪ ששולם בשנת 2005, סכום של 24,000 ₪ ששולם לו בשנת 2006, סכום של 8,000 ₪ ששולם בשנת 2007 וסכום של 13,527 ₪ ששולמו לתובע עבור הנתבעים בגין נזקי מלחמה ושאותם קיזז התובע על חשבון שכר הטרחה המגיע לו. בהתאם לכך נותרו הנתבעים חייבים לתובע, כאמור, סכום של 82,473 ₪ נכון לסוף שנת 2006.

הנתבעים לא חלקו על טענת התובע שסוכם בין הצדדים על תשלום שכ"ט בסך 2,000 ₪ כולל מע"מ לחודש ולא חלקו על הטענה, כי התובע העניק להם שירותי הנהלת חשבונות בשנים 2001 ועד סוף 2006. הנתבע מס' 1 אף לא חלק בעדותו בפניי כי שיקים שהוא מסר לתובע ע"ח שכר הטרחה – חזרו וכי הוא החליף אותם בשיקים של אשתו ושל קרובי משפחה אחרים, שאף הם לא נפרעו. יחד עם זאת, בתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן ובתצהיר עדותו הראשית של הנתבע מס' 1 נטען, כי מעיון בכרטסות שהתובע עצמו מסר להם עולה כי בשנת 2005 הם שילמו סכום של 32,000 ₪ ובכך לא נותרה יתרת חובה עד אותה שנה ואילו בשנת 2006 שולם על ידם סכום נוסף של 48,000 ₪. בכרטסות שמתייחסות לאותן שנים, כך נטען, נרשם כי יתרת חובם של הנתבעים היא 00 ומכך הם מבקשים להסיק כי לא נותרה יתרת חובה אותה הם חייבים לשלם לתובע. עוד טענו הנתבעים, כי התובע התרשל בטיפול שהעניק להם, לא הגיש דו"ח הצהרת הון ליום 31/12/01 ובשל כך הוטל על הנתבע מס' 1 קנס בסך 27,420 ₪ אותו מבקשים הנתבעים לקזז מסכום התביעה וזאת בנוסף לסכום של 13,527 ₪ שקיבל התובע עבור הנתבעים בגין נזקי מלחמה. מכל הטעמים הללו ביקשו הנתבעים לדחות את התביעה נגדם.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ואת סיכומיהם החלטתי לקבל את התביעה במלואה. בעדותו לפניי נתן התובע פירוט מלא, מדויק ואמין באשר למערכת היחסים שהתנהלה בינו לבין הנתבעים ובאשר לסכומים ששילמו הנתבעים ע"ח שכר הטרחה המגיע לו. בהתאם לעדות זו שילמו הנתבעים בשנת 2005 סכום מצטבר של 16,000 ₪ ב-4 תשלומים ע"ס 4,000 ₪ כל תשלום כאשר התשלום הראשון בוצע ביום 15/9/05, השני בתאריך 17/10/05, השלישי בתאריך 15/11/05 והרביעי בתאריך 12/12/05. תשלומים אלו פורטו בנספח ב' לתצהירו של התובע. בנוסף לכך, שילמו הנתבעים בשנת 2006 סכום מצטבר של 24,000 ₪ ב-6 תשלומים ע"ס 4,000 ₪ כל תשלום ותשלומים אלו פורטו בנספח א' לתצהירו. בשנת 2007 שילמו הנתבעים סכום מצטבר של 8,000 ₪ ושני תשלומים ע"ס 4,000 ₪ כל תשלום. תשלומים אלה פורטו בנספח ת/3 לתצהירו.

הנתבעים טענו, כי מנספחים א' ו-ב' לתצהיר התובע עולה כי הסכומים ששולמו על ידם הם בסך 32,000 ₪ בשנת 2005 וסכום של 48,000 ₪ בשנת 2006 ולא כנטען ע"י התובע. עוד נטען ע"י הנתבעים, כי בכרטסות אלו מופיע כי יתרת החובה שלהם היא "00".

מדובר בטענות חסרות בסיס שנטענו בחוסר תום לב ותוך ידיעה שהסכומים ששולמו הם כפי שנטען ע"י התובע. הנתבע הסביר בחקירתו הנגדית, כי הכרטסות (נספחים א' ו-ב' לתצהירו) נערכו בתוכנה שנקראת "עצמאית" שבה לא ניתן לרשום "זכות" ו"חובה" עבור הלקוח וכי בשעה שהלקוח משלם על חשבון שכר הטרחה סכום כלשהו, המערכת פותחת כרטיס לקוח וזוקפת לזכותו את התשלומים. מכיוון שלא ניתן לעשות חיוב בתוכנה זו, תחת המשבצת "חיוב" מופיע "00". ואכן, מעיון בכרטסות ניתן להיווכח כי על אף שבכל תאריך ותאריך נזקף לטובת הנתבעים תשלום ע"ס 4,000 ₪ ליד אותו תשלום ותחת המשבצת "חובה" נרשם "00". על פניו נראה ברור, כי רישום זה אין משמעו שהנתבעים לא נותרו חייבים לתובע סכום כלשהו אלא לא הוזן דבר באותה משבצת כי לא ניתן להזין דבר שם.

באשר לטענה לתשלומים כפולים מהתשלומים שטען התובע כי שולמו, גם טענה זו התבררה כטענה חסרת בסיס שהועלתה אך במטרה להתחמק מתשלום החוב. בהתאם לעדותו של התובע, תוכנת "עצמאית" בנויה באופן שהיא מסכמת את התשלומים ששולמו בשורה שעניינה "סה"כ ללקוח". מכיוון ששולמו 4 תשלומים בשנת 2005 ע"ס 4,000 ₪ כל תשלום, נרשם בשורה שמתייחסת ל"סה"כ ללקוח" סכום של 16,000 ₪. באותה כרטסת מופיעה שורה נוספת שעניינה "סה"כ כללי" ובהתאם לעדות התובע תוכנת "עצמאית" מסכמת את התשלומים ששולמו יחד עם סה"כ ללקוח וביחד רושמת 32,000 ₪. רישום זה אין משמעו ששולמו 32,000 ₪ שכן ברור, מעיון בכרטסת עצמה, כי הסכומים ששולמו הם 4 כפול 4,000 ₪, דהיינו 16,000 ₪. עובדות אלה עולות גם מהכרטסת הנוגעת לשנת 2006 ששם שולמו 6 תשלומים ע"ס 4,000 ₪ כל תשלום כאשר בשורה שמתייחסת ל"סה"כ ללקוח" נרשם 24,000 ₪ ו"סה"כ כללי" נרשם 48,000 ₪. אין ספק כי תוכן הכרטסות מצביע על כך שבשנת 2005 שולם סכום של 16,000 ₪ ואילו בשנת 2006 שולם סכום של 24,000 ₪ - בדיוק כפי שטען התובע.

הנתבע מס' 1 אשר שמע את הסבריו של התובע לתוכן הכרטסות והבין כי כרטסות אלה תומכות דווקא בגרסת התובע ולא בגרסתו הודה, בעצם, בחקירתו הנגדית כי לא שילם לתובע סכום של 48,000 ₪ בשנת 2006 וסכום של 32,000 ₪ בשנת 2005 כנטען על ידו, שינה את גרסתו וטען בחקירתו הנגדית כי בנוסף לסכומים שפורטו בתצהיר התובע הוא שילם סכום נוסף של 56,000 ₪ במזומן ובתשלום אחד, לדבריו מתוך כספים שקיבל תמורת מכירת נכס מקרקעין לאדם בשם אסלאן.

מדובר בגרסה מופרכת שאין לה כל יסוד ואחיזה במציאות ושהועלתה לראשונה במהלך חקירתו הנגדית של התובע רק לאחר שהבין כי אין לו הגנה וכי הכרטסות עליהן ביסס את הגנתו (נספחים א' ו-ב' לתצהיר התובע) כלל אינן תומכות בגרסתו.

ראשית, הטענה שכביכול שילם הנתבע מס' 1 סכום של 56,000 ₪ במוזמן ובתשלום אחד כלל לא הועלתה בבקשה למתן רשות להתגונן, בתצהיר התומך בבקשה ובתצהיר עודתו הראשית. על כן, טענה זו מהווה הרחבה ושינוי חזית החורגת מגדרי המחלוקת בתיק. די בכך כדי להביא לדחייתה.

שנית, מדובר בגרסה כבושה שלגביה לא הובא הסבר כלשהו, לא כל שכן הסבר מניח את הדעת, מדוע לא הובאה במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, במסגרת התצהיר התומך בבקשה ובמסגרת תצהיר העדות הראשית.

שלישית, גרסתו של הנתבע בדבר תשלום סכום של 56,000 ₪ במזומן סותרת את הגרסה שמסר בתצהיר העדות הראשית שם הוא טען לתשלום סכומים אחרים.

הנתבע טען עוד, כי יש לקזז מכל סכום שייפסק נגדו סכום של 27,420 ₪ בגין קנס בו חויב לשלם לשלטונות המס עקב התרשלות התובע – אי הגשת דו"ח הון ונכסים ליום 31/12/01.

גם בטענה זו לא מצאתי ממש. התובע הסביר בחקירתו הנגדית, והסבריו היו מקובלים עליי, כי הוא פנה לתובע מספר פעמים וביקש ממנו להמציא לו מסמכים הדרושים להכנת הדו"ח כגון רשימת נכסים והתחייבויות. הנתבע לא פעל להמצאת המסמכים ולא עשה דבר על מנת לקדם את הגשת הדו"ח. התובע הוסיף, כי אילו הנתבע היה מביא את כל המסמכים הדרושים הוא היה מכין את הדו"ח למרות שהנתבעים לא שילמו לו את שכרו. לדבריו, גם אם הוא ירצה לעזור לנתבע בהגשת הדו"ח הדבר בלתי אפשרי ללא המסמכים.

כאמור, עדותו של התובע הייתה מקובלת עליי והנתבע לא הביא ראיה כלשהי לסתור את עדות התובע שלא המציא לו את המסמכים שמאפשרים לו הגשת הדו"ח. הנתבע אף לא הצביע על מחדל מצידו של התובע שבגינו ראוי לייחס לתובע אחריות כלשהי עקב אי הגשת הדו"ח והטלת הקנס. אדרבא, הראיות שהובאו מצביעות על כך שלאורך כל השנים טיפל התובע בענייניו של הנתבע במסירות, במקצועיות, הגיש לשלטונות המס את כל הדרוש וניהל באופן נכון וענייני את כל ענייניו של הנתבע מול שלטונות המס. הוא הגיש את כל הדו"חות הדרושים לאורך כל השנים, הן דו"חות המע"מ והן הדו"חות השנתיים למס הכנסה ללא שום עיכוב. הנתבע לא יכול היה לתת הסבר כלשהו מדוע דו"חות אלה הוגשו לאורך השנים בזמן וללא שום עיכובים בעוד שהדו"ח על הצהרת הון לא הוגש עד היום. הסיבה היחידה לכך היא, שהמסמכים הדרושים לשם הכנת הדו"חות למע"מ והדו"חות השנתיים למס הכנסה נמצאים ממילא בידיו של התובע אשר טיפל באופן שוטף בהנהלת החשבונות ולכן הוא יכול היה להגיש את הדו"חות במועד. ברם, לצורך הגשת דו"ח על הצהרת הון אין די במסמכים הנוגעים להנהלת החשבונות השוטפת והיה על הנתבע להביא מסמכים נוספים הדרושים לשם כך. משלא מסר הנתבע מס' 1 לתובע מסמכים אלה הדו"ח לא הוגש. על כן, אין לייחס לתובע אחריות כלשהי להטלת הקנס.

נוכח כל האמור, זכאי התובע לשכ"ט בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ) לחודש דהיינו סך של 24,000 ₪ (כולל מע"מ) לשנה. בגין 6 שנים בהן טיפל התובע בעניינם של הנתבעים מגיע לו סכום של 144,000 ₪. מסכום זה יש לנכות סכום של 16,000 ₪ ששילמו הנתבעים בשנת 2005, סכום של 24,000 ₪ ששילמו הנתבעים בשנת 2006, סכום של 8,000 ₪ ששילמו הנתבעים בשנת 2007 וסכום של 13,527 ₪ שהתקבל בגין נזקי מלחמה והיתרה לתשלום תעמדו על סך 82,473 ₪, בדיוק הסכום אותו תבע התובע מהנתבעים. על אף שהתביעה הוגשה בשנת 2012 והחוב הוא נכון לסוף שנת 2006 לא הוסיף התובע לסכום התביעה הפרשי הצמדה וריבית עד הגשת התביעה ושילם אגרה בגין סכום של 82,473 ₪. על כן, זכאי התובע לסכום זה נכון למועד הגשת התביעה.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום 82,473 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (26/3/12) ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחס ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ