אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסמאעיל ואח' נ' מדינת ישראל(אחר/נוסף) ואח'

אסמאעיל ואח' נ' מדינת ישראל(אחר/נוסף) ואח'

תאריך פרסום : 11/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
49980-05-13
05/08/2013
בפני השופט:
דליה גנות

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל שירותי בריאות כללית מס' תאגיד 589906114
הנתבע:
1. וחיד אסמאעיל
2. אמאל אסמאעיל
3. מחמוד אסמאעיל

החלטה

1. בפני בקשה לדחיית התובענה על הסף הן מחמת התיישנותה והן משום שלא צורפה לה חוות דעת רפואית, כמצוות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

2. עניינה של התובענה, אשר הוגשה בתאריך 29/5/13 על ידי הקטין ועל ידי הוריו הינה רשלנות רפואית נטענת בשל אי אבחון טרום לידתי של המומים מהם סובל התובע 3 (להלן: "הקטין"), אשר נולד בתאריך 30/7/97.

טענות המבקשים

3. המבקשים מסתמכים בבקשתם על "הלכת המר" (ע"א 1326/07 ליאור המר ואח' נ' פרופ' עמי עמית, פורסם בנבו), אשר ביטלה את עילת התביעה של הקטין, שעניינה "חיים בעוולה" והותירה על כנה את עילת התביעה, שעניינה "הולדה בעוולה" – עילה אשר הוקנתה להורי הקטין באופן בלעדי.

4. המבקשים טוענים, כי בהתאם להלכת המר, נשללה מהקטין עילת התביעה ועל כן יש למחוק את תביעתו ואילו עילת התביעה של ההורים התיישנה ועל כן יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

עוד טוענים המבקשים, כי התובעים לא צירפו לתביעתם חוות דעת רפואית כנדרש ובהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, וגם מסיבה זו יש לסלק את התובענה על הסף.

תגובת המשיבים התובעים

5. המשיבים טוענים, כי במסגרת הלכת המר לא התכוון בית המשפט העליון לפגוע בזכות הקטינים לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית שהותירה בהם נזק, ולמעשה העביר את תביעת הקטין להורים, ועל כן אין לדחות את התובענה על הסף מחמת התיישנותה.

באשר לאי הגשת חוות דעת – המשיבים טוענים, כי הבהירו בכתב התביעה כי נמנע מהם להגישה בשל "חסר רשומות ובדיקות... ומכל מקום נטל השכנוע מוטל עליהן (על הנתבעות – ד.ג.) גם מכח סעיף 41 לפקודת הנזיקין...".

דחיית התובענה מחמת התיישנותה

6. במסגרת הלכת המר בוטלה עילת התביעה שנודעה כ"חיים בעוולה" ונותרה על כנה עילת התביעה שעניינה "הולדה בעוולה", כאשר הובהר, כי זכות התביעה נשללה מהקטין ונותרה בידי הוריו בלבד, כאמור, בעילה של "הולדה בעוולה".

7. בעניין המר התייחס בית המשפט, בסיפא לפסק הדין, לתביעות תלויות ועומדות, שהוגשו על ידי קטינים בלבד, וקבע, כי תוצאת פסק הדין לא תחול עליהן, אולם לא נקבע מה יהיה גורל התביעות העתידיות שתוגשנה על ידי הורי הקטינים, בהסתמך על הלכת זייצוב (ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ (2) 85) שהייתה ההלכה הנוהגת עד שינוייה באמצעות הלכת המר.

8. בתי המשפט המחוזיים ניסו לתת פתרונות לבעיות שנוצרו עם הגשת תביעות הורים, לכאורה לאחר תום תקופת ההתיישנות בת שבע השנים, שכן ברור היה, כפי שבית המשפט העליון הבהיר הבהר היטב בעניין המר, כי לא הייתה כל כוונה לשלול מהקטינים את הפיצו לו הם זכאים, כאשר למעשה, הלכת המר אינה אלא שינוי הגדרת עילת התביעה והקנייתה להורים בלבד.

9. התובענה נשוא החלטה זו הוגשה על ידי קטין והוריו כשנה לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, ונשאלת השאלה מה גורלה, שכן מחד גיסא – בוטלה עילת התביעה של הקטין בגין "חיים בעוולה", ומאידך גיסא – עילת התביעה של ההורים התיישנה לכאורה, שכן הוגשה בחלוף שבע שנים מלידת הקטין.

10. אין ספק, כי המצב שנוצר עם מתן פסק דין המר יצר בעיה בהתייחס לתביעות ההורים, שלכאורה התיישנו, אולם הנני סבורה כי ניתן לפתור בעיה זאת על סמך הרציו של הלכת המר, אשר הדגיש כי אין ולא הייתה כל כוונה לשלול מהקטינים את הפיצוי לו הם זכאים, ככל שתוכח תביעתם, כפי שאף עולה מדברי בית המשפט בעניין זאבי (רע"א 9444/12 דר' דן זאבי נ' פלוני, מתאריך 28/4/13, פורסם בנבו), שניתן לאחר פסק הדין בעניין המר.

11. אין עוררין, כי רצוי היה לפתור את בעיית ההתיישנות שעוררה הלכת המר בפסק הדין עצמו, או בחקיקה, וכל עוד הדברים אינם מוצאים את פתרונם במסגרת הפסיקה, או החקיקה, חובה על בית המשפט לשמור על זכויות התובעים בתביעות כגון דא.

12. כאמור, בעניין אשר בפני הוגשה תביעת הקטין והוריו כשנה לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, ועל כן ברור, כי דינה של תביעת הקטין להידחות, שכן עילת התביעה שעניינה "חיים בעוולה" נשללה ממנו.

13. באשר לתביעת ההורים – לכאורה תובענה זו התיישנה, אולם היות והלכת המר שינתה את ההלכה שנהגה עד מתן פסק הדין בעניין המר, והיות וההורים הסתמכו על הלכת זייצוב (ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ (2) 85), שאיפשרה לקטינים להגיש את התובענה בגין "חיים בעוולה" עד הגיעם לגיל 25, אין מקום למחוק, או לדחות את תביעת ההורים, מה עוד שהם לא השתהו בהגשתה והיגישוה זמן סביר מאד לאחר מתן פסק הדין בעניין המר.

בעבר הבעתי את דעתי, כי נוכח שינוי ההלכה, יש לשקול את תחילת מניין תקופת ההתיישנות מתאריך 28/5/12 – הוא מועד מתן פסק הדין בעניין המר, ויתכן שיש לקבוע תקופת התיישנות בת שבע שנים ממועד זה, או כל תקופת התיישנות אחרת, על מנת לאפשר להורי הקטינים הניזוקים להתארגן להגשת התובענות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ