אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסיר העולם, יונה אברושמי, אינו ראוי לשחרור מוקדם

אסיר העולם, יונה אברושמי, אינו ראוי לשחרור מוקדם

תאריך פרסום : 05/08/2007 | גרסת הדפסה
וש"מ
בית המשפט המחוזי
1-02
18/07/2007
בפני השופט:
דוד בר אופיר (בדימוס-מחוזי) יו"ר הוועדה

- נגד -
התובע:
האסיר
עו"ד אבי עמירם
עו"ד רויטל בן סימון
הנתבע:
1. שב"ס
2. היועמ"ש

עו"ד ר/כ אבי יערי
עו"ד גנית כרמי-גדות
עו"ד גיא אברס
החלטה

רקע כללי -  ההליכים שבעבר -  החלטות של ועדות שחרורים ובית המשפט המחוזי  

1.        ביום 10.2.83 נערכה בירושלים הפגנה  שאורגנה על ידי תנועת "שלום עכשיו". סמוך לסיום  ההפגנה קיימו המפגינים עצרת ברחבה שלפני בנין בנק ישראל  השוכן מול  משרד  ראש  הממשלה (הקריה-ירושלים). העצרת  הסתיימה  בסביבות השעה 20.45   בהשמעת  שירת  "התקוה". חלפו עשר  דקות  לאחר  שמשתתפי  העצרת  החלו להתפזר, ובעוד הסדרנים עסוקים בריכוז שלטי הסיסמאות  והלפידים  שנשאו  המשתתפים,  הושלך  לעבר  הרחבה  רימון  חי   שהתפוצץ  וגרם למותו  של  המנוח  אמיל  גרינצוויג  עליו השלום, ולפציעתם של תשעה אנשים נוספים מבין אלה  שנכחו ברחבה. יונה אברושמי  נעצר בעקבות חקירת  המשטרה שהגיעה אליו על פי  מידע  שנמסר  לה לאחר  הרצח.  אברושמי  הועמד לדין  והורשע בעבירת  רצח, והתוצאה  הבלתי  נמנעת  הייתה  הטלת עונש  מחייב של  מאסר  עולם. הוא  הגיש  ערעור לבית  המשפט העליון  על  הרשעתו וערעורו נדחה (אברושמי  נ'  מ"י ע"פ 154/85, פ"ד מא (1) 387). עונשו של  אברושמי  נקצב על ידי נשיא  המדינה  לעשרים ושבע שנות מאסר, ובמהלך  מאסרו  נוספה לו  תקופת  מאסר מצטברת בת חצי שנה.

2.        בשנת 2002, כתום תקופה של שני שלישים מתוך  העונש  שנקצב, החליטה ועדת  שחרורים  מיוחדת  (בהרכב שונה משלנו) על  שחרורו המוקדם של אברושמי. כנגד  החלטת  השחרור  הוגשה עתירה  מנהלית, על ידי המדינה, לבית  המשפט  המחוזי בתל-אביב. ההחלטה בוטלה  והדיון הוחזר  לוועדה על מנת שתחזור  ותשקול  את סוגית המסוכנות, ותיתן את דעתה לשאלה  האם חל  באסיר  שינוי  בולט וממשי  מבחינת  הבנת  חומרת  מעשיו ומבחינת  מוכנותו להשתלב  בחברה  ולתרום לה, כלשון סעיף  10ב'  לחוק  שחרור  על  תנאי ממאסר. עוד נקבע  כי  תוגש  לוועדה  חוות  דעת מפורטת  מהגורמים המטפלים באברושמי  במסגרת  שב"ס. הועדה  המיוחדת  חזרה  והתכנסה  ונועצה  בד"ר  מ' בירגר  שהוא מנהל  המרכז לבריאות הנפש  בשירות בתי הסוהר. בעקבות   התייעצות זו  נערכה  לאברושמי  בדיקה  פסיכודיאגנוסטית  שבעקבותיה  הוגשה  חוות  דעת  קשה  ומדאיגה מיום 14.7.02.  חוות  הדעת  נערכה  על  ידי  פסיכולוג  קליני  של  השב"ס  מר י' גוצלב, ובה נבחנו כל  ההיבטים של  אישיותו של  אברושמי . בין  השאר נאמר בה כי קיימת  אפשרות  שמדובר באדם  עם בעייתיות  אישיותית  קשה  וכאשר אנשים כמותו מבצעים פשעים, פשעיהם נוטים  להיות  אכזריים  ואלימים.  חוות הדעת עמדה גם על נתונים של  התמתנות  אשר נתגלו בעת הבדיקה, ואנו נפרט את  הדברים בפסקה  7 להחלטה זו, כדי לא לקטוע את רצף התיאור  של  הרקע הכללי לעתירה שבפנינו.

3.        ועדת השחרורים המיוחדת  החליטה, ברוב דעות, לשחרר   את  אברושמי  על  תנאי, והמדינה  הגישה עתירה מנהלית כנגד  החלטת השחרור. בית המשפט המחוזי  אימץ  את  החלטת  הועדה  ואישר את   שחרורו  המוקדם  של  אברושמי. המדינה הגישה  לבית  המשפט העליון  בקשה למתן  רשות  ערעור  על  החלטה זו, והבקשה  נתקבלה. בית  המשפט  העליון  ביטל  את  החלטת  בית  המשפט  המחוזי  והורה על  החזרת  העניין לועדת   השחרורים המיוחדת על  מנת  שתדון בשאלה  שהועלתה  לראשונה  בבית  המשפט  העליון שאלה זו התייחסה למציאת  סם בגופו של   אברושמי  (בבדיקת שתן), והיה צורך בבירורה כדי לבחון את  השפעתה על  הבקשה לשחרור על  תנאי שהייתה תלויה ועומדת.  הדיון  הוחזר  לוועדה,  וזו  לא  דחתה  כליל  את  הבקשה,  וקבעה כי  יש לתת לאברושמי  הזדמנות  נוספת  להוכיח  כי  השימוש בסם  ואלימות  שנתגלתה  בהתנהגותו אינם אלא "מעידה מזדמנת". ולצורך כך  הומלץ  כי  אברושמי  יבוא  בקשר  עם  גורמי  הטיפול  לבניית  תוכנית טיפול  מתאימה, ולאחר  מועד  קצוב  יוכל  לפנות  שוב  לוועדה, ואכן  כך  היה. אברושמי פנה לוועדה פעם נוספת, אולם זו  החליטה  לדחות  את עתירתו ולא אישרה שחרור על תנאי. בית  המשפט  המחוזי  קיבל עמדה זו  וחזר  וקבע כי,  בהסתמך על  החומר  שהיה בפניה, יכלה הועדה להגיע למסקנה לפיה לא חל כרסום  משמעותי  במסוכנותו של העותר  (כלומר: שהמסוכנות עומדת עדיין בעינה), ואין זה  המקרה  להתערב בהחלטתה.  ההחלטה  של בית  המשפט המחוזי מסתיימת בפסקה הבאה:

"על סמך כל החומר האמור וכן החומר הישן שהוצג בעבר, כאשר החומר החדש שופך  אור נוסף על אותו חומר ישן, רשאית הייתה הועדה להגיע למסקנה אליה הגיעה ולפיה לא חל כרסום משמעותי במסוכנותו של העותר. הצדדים הבעייתיים הקשים של אישיותו הוצבו עוד בפני הועדה המקורית ועתה קיבלו חיזוק ניכר ע"י החומר הנוסף" (עע"א 1695/05 אברושמי, נ' מ"י, דינים מחוזי לה (9) 64).

הדיון שבפנינו -  אין יסוד להורות על שחרור מוקדם - חוות דעת פסיכודיאגנוסטיות - חוות  דעת של  השירות  הסוציאלי - עבירות על רקע אידיאולוגי  - הערך המוסף שבסעיף 10(ב)  לחוק שחרור על תנאי ממאסר - אמות המידה שבסעיף 5 לחוק  

4. בין כה וכה  עברה  תקופת  זמן  שלאחריה  ביקש אברושמי כי  ייערך  בעניינו דיון  חוזר לפי סעיף 19  לחוק  שחרור  על  תנאי  ממאסר. נענינו לבקשתו, וביום 10.7.07   נערך  הדיון  בפנינו. באי  כוח  הצדדים - עוה"ד  גנית גדות-כרמי וגיא אברס  בשם  המדינה ועו"ד  אבי  עמירם בשמו של  העותר  -  טענו בהרחבה  כל מה  שניתן  ולא החסירו דבר -  איש איש בעניינו. אנו מודים  להם  על  הטיעונים  שעזרו לנו בתהליך  קבלת  ההחלטה.

5. דעתנו היא שאין כל יסוד  להורות  על  שחרורו  המוקדם  של  אברושמי  מטעמים כבדי משקל  שנעמוד עליהם אחד לאחד מכאן  ואילך. אנו עוסקים כאן באסיר עולם שעונשו נקצב,  והוא מרצה את עונשו  החל מיום 23.2.84  ועד  היום, כלומר: במשך  עשרים  ושלוש וחצי  שנות מאסר.  אברושמי  היה  בעברו ביריון  חוצות  אלים, שהורשע בעבירות  אלימות ועבירות אחרות,  ובהן תקיפת  שוטר, מעשה  מגונה  בילד, איומים, תקיפה  וסחיטה באיומים. והוא אף ריצה עונשי מאסר  בשל עבירות אלה  ואחרות. כלומר: המסוכנות שלו כלפי הציבור  עולה  מהתנהגותו הפלילית עוד לפני הרצח, והוא הגיע לכלא  במעמד של  רוצח לאחר שהורשע ברצח. אין צורך להרבות מילים על כך  שמסוכנותו  הולכת ונמשכת גם בכלא, מעצם העבירה בה הורשע. הרשעתו בעבירת רצח, מצביעה היא עצמה על היותו אסיר המסוכן לציבור. חייו ידעו עליות  ומורדות בבתי הסוהר בהם שהה. אנו מודעים לכך  שבתחילת מאסרו היה אסיר אלים ומסוכן  שהורשע בדקירת שני  סוהרים, ובנוסף  לכך  הורשע גם בעבירת סמים. ואם אין  די  בכל  אלה, הוא עבר עבירות משמעת לא מעטות. אלא שבשנים  האחרונות  התנהגותו תקינה ומתונה  והוא אף יוצא באופן סדיר  לחופשות.

6.  השחרור  המוקדם  של אסירי  עולם נשלט  על  ידי סעיפים 5, 9, 10 ו-29 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, ואין כל ספק בכך  שאסיר העולם הוא זה שחייב  להוכיח  כי נתמלאו  התנאים  שנקבעו באותם  סעיפים לשחרורו המוקדם. נטל שכנוע זה מבוסס  על  אדני  ההיגיון: האסיר הוא זה  שמבקש  את  שחרורו, ומטבע הדברים הוא  זה  שטוען לקיומם  של  הנתונים  המצדיקים או מהווים בסיס לשחרורו, ולכן  עליו מוטל  הנטל  להוכיח כי נתקיימו תנאים אלה. ואם קיים ספק  בכך  שהנתונים אכן הוכחו, כי אז  עלינו להחליט  כנגד  אותו צד   שנטל  השכנוע מוטל עליו (ע"א 414/66 פישביין נ' דגלס, פ"ד כ"א (2) 453, 466; ע"א 98/68 באומן נ' לנגסנר, פ"ד כ"ב (2) 505). אולם אנו מדגישים  כי  החלטה זו ניתנת על ידינו לא על פי ספק כלשהו  במסכת  העובדתית, אלא על פי המכלול  הראייתי  שהונח בפנינו. ועל פי  מכלול זה אנו למדים, באורח פוזיטיבי, כי  אברושמי  איננו בר-שחרור לפי  אמות  המידה  שנקבעו בסעיפים 5 ו- 10 (ב)  לחוק  שחרור על  תנאי ממאסר.      

7. והנה שבנו אל חוות   הדעת  הפסיכודיאגנוסטיות   בעניינו של אברושמי.  חובה לקרוא את חוות  הדעת במלואה, מתחילתה ועד לסופה, כדי  להבין  באיזו תהום  בעייתית -עבריינית נמצא  האיש  שבפנינו.  לאברושמי  נערכה בדיקה  פסיכודיאגנוסטית  שבעקבותיה  הוגשה  חוות  דעת  קשה  ומדאיגה מיום 14.7.02.  חוות  הדעת  נערכה  על  ידי  פסיכולוג  קליני של  השב"ס  מר י' גוצלב,  ונאמר בה בין  השאר כי קיימת  אפשרות  שמדובר  באדם  עם  בעייתיות  אישיותית  קשה,  אשר  נימנה על  אלה  שמגלים  עוינות כלפי  סמכות, ויכולים להחזיק  באמונות  דתיות או פוליטיות  קיצוניות. התנהגותם לא יציבה  ולא  צפויה, ויש להם  בעיות  ניכרות  עם  שליטה  בדחפים. לא נראה  שהם  לומדים  מהטעויות שלהם, וכאשר אנשים אלה מבצעים פשעים, פשעיהם נוטים  להיות  אכזריים  ואלימים.  ולעיתים קרובות מעשיהם נראים חסרי היגיון ומתוכננים ברשלנות. חוות   הדעת  הוסיפה  ואמרה כי תמונת  האישיות  איננה  אחידה  ועקבית, ויש בה  סימנים  לניגודים  אותם  קשה  ליישב. ולפיכך  ניצבות  כאן  שתי  אפשרויות: האחת  לפיה  מדובר  באדם  שקשה  לצפות  את  התנהגותו, ואילו השנייה מצביעה על  כך שמדובר  באדם  עם אישיות בסיסית בעייתית  ועבריינית  אשר במהלך  השנים  חלה  בה  התמתנות  מסוימת ופחתה הנטייה  להתנהגות  אימפולסיבית. יש קושי, כך נאמר,  להצביע על האפשרות  הנכונה מבין  השתיים, אולם קיימת עדיפות  מסוימת להשערה כי חל אצל הנבדק  תהליך  של  התמתנות.  סיכום  המסקנות  הוא  שמדובר  באדם בעל  אישיות בסיסית  שהיא  בעייתית  ועבריינית.  אולם במהלך  השנים חלה בה  התמתנות  מסוימת, ופחתה  המגמה להתנהגות   אימפולסיבית.

8. בשנת 2005 ניתנה על ידי מר גוצלב  חוות  דעת  משלימה, ואנו למדים עליה  מתוך  החלטתה של   ועדת   השחרורים  שקדמה  לנו בראשותו של  השופט י' קדמי, וכך נאמר שם:

"בחוות דעתו המשלימה מיום 5.1.05 מציין מר גוצלב  - לאחר עיון בחוו"ד העוסיו"ת  בכל  הקשור  להשתתפותו של האסיר בשלוש תוכניות טיפוליות - שניתן לשער כי הפרופיל שנקבע בבדיקה הפסיכודיאגנוסטית אכן שיקף בצורה נאמנה את  אישיותו  של האסיר; ואילו "רוחה" של חוות דעתו  זו  של  מר  גוצלב  מלמדת  כי דבריו אלה תומכים לפחות בכך שיש לראות את האסיר כבעל אותה "אישיות רוויית סיכונים ומסוכנות" מבין השתיים המתוארות  בחוות הדעת המקורית. במצב דברים זה: ה"מסוכנות" טבועה באישיותו של האסיר; ועל מנת למתנה - לבל תחזור ותתממש  כפי  שהיה  במהלך הרצח  שבגינו  הורשע  האסיר - אין מנוס מנטילת  חלק  בהליכי  טיפול יסודי, שיתקיים  ביוזמתו  של  האסיר, דבר  שטרם  נעשה  כמתחייב  מדוחו"ת  העוסיו"ת."  

אנו מקבלים את  שתי חוות  הדעת  ומאמצים אותן על  כול  תוכנן. אכן  בהתנהגותו היומיומית  בכלא מציג  אברושמי  חזות חיצונית  שקטה של  התמתנות  בקשרים  עם  סוהרים  ואסירים, וככל הנראה הוא פיתח במהלך  מאסרו יכולת  למתן  את  התנהגותו. אולם,  כפי  שמצביעות  שתי חוות הדעת, כמו גם  ההתרשמות האישית שלנו, עדיין עומדת בעינה  אותה אישיות  בסיסית  שהיא בעייתית  ועבריינית,   והיא  טבועה בו עד היום.  אם אסיר  זה ישוחרר טרם זמנו, עלול להתבצע על ידיו, פעם נוספת, מעשה  רצח או מעשי אלימות חמורים. החברה הישראלית  חיה  בעולם  של  ניגודים  יומיומיים  בשאלות  יסוד  בתחום  הציבורי  והפוליטי. בעולם  ניגודי  כזה  לא  קשה  להצית  תבערה  אלימה  והרסנית  בנושאים   השנויים  במחלוקת  ציבורית  שורשית,  ובייחוד כאשר קיימים  לכך  נתונים גלויים באישיותו  המסוכנת  והעבריינית  של  אברושמי.  קיים בעינינו סיכון רב כי אם ייקלע לתנאים דומים אליהם נקלע בעת שהתנהלה אותה הפגנה, הוא עלול לשוב ולהכות, וחלילה לנו לאפשר מצב דברים כזה.   

דברים אלה אמורים ביתר תוקף  מכיוון  שהעבירה שהורשע בה בוצעה על רקע  אידיאולוגי  מובהק של  חילוקי דעות  קשים  בחברה  הישראלית, ושל משטמה נוקבת  מצידו  של  אברושמי ליחידים  ולציבור  שהוא רואה בהם חיידקים, מחבלים  ומסיתים לרצח ראש ממשלה ושרים, כך עולה מדברים שאמר  בית המשפט  העליון בערעורו, וכך עולה בבירור מדברים שאמר בפנינו. התמונה תתברר במלואה בהמשך.

9.     עבירת  הרצח בוצעה על רקע  אידיאולוגי מסולף  כשלעצמו, ובמעשה שנעשה מפעמת  אידיאולוגיה רצחנית לפיה יש  להעניש יחיד וקבוצה אשר  אינם רואים עין בעין עם  אברושמי את טובתה  של המדינה. בית המשפט העליון מקנה משקל לסיכון הציבורי הטמון בשחרורם של עבריינים  על רקע אידיאולוגי, שביצעו עבירות רצח או עבירות אלימות קשות. וכך אמר בית המשפט העליון:

"גישה זו של התערבות בית משפט זה בהחלטות הוועדה, כשלא ניתן על ידה המשקל  המתאים לסיכון לציבור  שבשחרורו של אסיר, אינה חדשה עמנו. קרה לא אחת, שבית משפט זה התערב בהחלטות הוועדה, כשהוברר שלא ניתן  על ידה המשקל הראוי לסיכון כאמור. כך גם במקרים שהעבירות היו עבירות של רצח, או אלימות קשה, על רקע לאומני-אידיאולוגי." (בג"צ 1920/00 ח"כ זהבה גלאון, יו"ר סיעת מרצ-ישראל הדמוקרטית נ' ועדת השחרורים, פ"ד נ"ד (2) 13; דינים עליון נז 838).

דברים אלה, כמו גם השכל הישר, מחייבים אותנו לזהירות רבה בבואנו  לדון  ולהחליט על שחרורו של העותר ברישיון, וכך אכן ננהג כדי שלא תצא תקלה מתחת ידינו ונשחרר  אסיר עולם שאוצר בחובו מסוכנות רבה לחברה  שמחוץ          לכלא.

 10.     מונחות  בפנינו גם חוות דעת  מעודכנות  של  השירות  הסוציאלי בכלא חרמון בו מרצה אברושמי את עונשו. בחוות דעת מיום 9.7.07  מובאת בפנינו התרשמות חיובית  מהתנהגותו של  אברושמי  בכלא. הוא עובד במפעל יצרני באופן רצוף  ולאורך תקופת  מאסרו.  הקשר עם  העו"סים   הוא  ברמה  קונקרטית, מעקבית, תמיכתית , והוא אף סיים קבוצות טיפוליות  של  שליטה בכעסים בהן לקח חלק  פעיל. ואולם מעבר לכך, וזו נקודה חשובה, לא עבר תהליך טיפולי משמעותי.  הוא מודה בעבירותיו ומביע צער  וחרטה, ומבין  היום - כך לדברי  הדוחו"ת - את הטעות שעשה.  הוא מגלה מוטיבציה להשתלב במסגרת  טיפולית לאחר  השחרור, ולחזור לאורח חיים  נורמטיבי.  אולם  עלינו לומר כי הקשר  הקונקרטי  עם העוסי"ם פירושו הוא  שהאסיר  נעזר בהם רק לצרכים יומיומיים שגרתיים בכלא שנועדו להקל  עליו את חייו. אולם  הוא איננו נעזר בהם לצורך טיפול  ממושך, יסודי ומעמיק שיסייע בידו לבנות מערכת ערכים  שונה לחלוטין מזו שחי בה כל ימיו.  מצב דברים מכביד  זה  חייב  להקרין  על  הסיכוי  לשחרורו  המוקדם מן  הכלא, ולדעתנו הדבר בלתי  אפשרי.

11.      בחוות הדעת  המשלימה, מיום 10.7.07, עומדים  העובדים  הסוציאליים על הנתונים הבאים: האסיר השתתף בכלא חרמון בשתי קבוצות אשר בסיומן התרשמו המנחים כי באותה נקודת זמן  הוא לא  הפנים באופן משמעותי את תכני  הקבוצות, ולא עבר  תהליך  טיפולי  משמעותי. אמנם לא הוברר  לנו מהם התכנים שלא  הופנמו, אולם דיינו בכך  שנאמר  שם  כי  האסיר  לא  עבר  תהליך  טיפולי  משמעותי, כדי  שייחלשו  סיכוייו לקבל   שחרור  מוקדם,  בייחוד  כאשר  מדובר באסיר עולם. עוד  נאמר באותו מסמך  כי  מאז  ינואר  2005  אברושמי לא  השתתף בקבוצות  טיפוליות נוספות,. ויחד עם זאת הוא  נטל חלק  במספר מפגשי סדנה בנושא  השתלבות  בעולם התעסוקה. אולם סדנה  זו  איננה מהווה קבוצה  טיפולית. במסמך  נמסר  נתון  חשוב,  שכבר עמדנו עליו, לפיו  עבר  אברושמי   תהליך  של  התמתנות, התבגרות, שיפור  ביכולת  ההתמודדות  והשליטה  בכעסים. וכן חל  גם  שיפור  רב  ביכולתו  לשאת  דחיית  סיפוקים, ואף ניכר  שיפור ברמת  התקשורת  הבינאישית. כל  אלה פרטים חשובים מאוד העומדים  לטובתו של  העותר, אולם  מנגד עומדים  הנתונים הבאים שאף הם מובאים בחוות הדעת: אברושמי  עבר  הרבה מאוד מסגרות ובתי סוהר ונמצא תקופה ארוכה במאסר. ועל כן לא ניתן לקבוע בוודאות מה תרם  לשינוי   שחל  בו  ובהתנהגותו לאורך  המאסר;  ומהי  תרומתה  המיוחדת  של  כל  קבוצה בה נטל חלק, לתהליך  השינוי כולו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ