אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסטרוג ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה שורקות

אסטרוג ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה שורקות

תאריך פרסום : 20/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום פתח תקווה
45753-03-13
18/02/2014
בפני השופט:
איריס ארבל-אסל

- נגד -
התובע:
1. רות אסטרוג
2. אולגה משיח

הנתבע:
הועדה המקומית לתכנון ובניה שורקות

החלטה

מבוא
1. בפניי שלוש בקשות שונות מטעם המבקשת כדלקמן: בקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילה; לחלופין בקשה למחיקת כותרת ו/או למחיקת חלקים מכתב התביעה; לחלופי חלופין בקשה למתן רשות להגן. בהמשך ובהתאם להחלטתי מיום 16.2.2014 ולנוכח הסכמת הצדדים בדבר מתן החלטה בהעדר, ניתנת בזאת החלטתי בשלוש הבקשות בהעדר וללא דיון.

2. המשיבות/התובעות הינן רות אסטרוג ואולגה משיח, אשר במועדים הרלוונטיים היו בעלות המקרקעין הידועים כחלקה 270 בגוש 3740, שהיא חלק ממתחם קרקעות הידוע בשם "אדמות הבולגרים (שכונת אירוס); המבקשת/הנתבעת הינה ועדה מקומית שורקות, כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965, ואשר בתחום תכנונה נמצאים המקרקעין.

3. עניינה של התביעה הוא דרישה מצד המשיבות לחייב את המבקשת לשלם להן 60,245 ₪ בגין היטל השבחה ששולם על ידן ביתר, בתוספת תשלומי פיגורים. 4. המחלוקת בין הצדדים נובעת מאופן שיערוך סכום ההחזר, כאשר המשיבות טוענות כי תחשיב ההשבה של היטל ההשבחה אינו מבטא את הסכום אשר מגיע להן מהמבקשת. רקע כללי תמצית טענות המשיבות5. על פי כתב התביעה, המשיבות מכרו את המקרקעין שפרטיהם דלמעלה לאיילה וגיורא נגר. בגין מכירה זו, נדרשו המשיבות לשלם למבקשת היטל השבחה בסך של 245,271 ₪ בהתאם לשומה שנערכה על ידה. המשיבות מציינות כי על אף שסברו שהדרישה לתשלום היטל ההשבחה נעשית שלא כדין, הן שילמו את הסכום הנדרש מהן ביום 11.2.2010.
6. לשם הבנת הסוגיה, המשיבות מסבירות כי בטרם נכנס לתוקפו תיקון מספר 84 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, הוצעה על ידי המבקשת לבעלי המקרקעין במתחם "אדמות הבולגרים", אשר לא הגישו תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק דלעיל, שומה מוסכמת לתשלום היטל השבחה בסך 95,000 ₪ (להלן: "הצעת הפשרה"). המשיבות מוסיפות כי לאחר כניסתו לתוקפו של התיקון האמור המבקשת סברה כי לא ניתן עוד להחיל את הצעת הפשרה, ועל כן חייבה את המשיבות בתשלום מלא של היטל השבחה בסכום הנקוב דלמעלה.
7. המשיבות מציינות כי לאור שינוי בעמדת המבקשת, הוגשו נגדה עתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי מצד בעלי קרקעות שביקשו להחיל בעניינם את הצעת הפשרה. עוד מציינות המשיבות כי בהתאם להמלצת בית המשפט המחוזי הגיעו הצדדים לעתירות המנהליות להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 21.10.2010, ולפיו נקבע כי הסכום לתשלום היטל השבחה יהיה בהתאם להצעת הפשרה שניתנה מלכתחילה, היינו: 95,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פרסום ההצעה בחודש יולי 2008 ועד למועד חתימת הסכם הפשרה, היינו: סכום כולל של 119,988 ₪ (העתק של פסק הדין והסכם הפשרה צורפו כנספח ה' לכתב התביעה).
8. בהתאם למתווה שיצר בית המשפט, המשיבות טוענות כי הגישו ביום 25.11.2010 בקשה להצטרף כעותרות לעתירות המנהליות. המשיבות טענו במסגרת הבקשה כי מאחר ששילמו היטל השבחה בסך 245,271 ₪ בחודש פברואר 2010 – משמע: שמונה חודשים לפני חתימת הסכם הפשרה – הרי שבהתאם לעיקרון שנקבע בהסכם הפשרה (תשלום של 95,000 ₪ בתוספי הפרשי ריבית והצמדה) חובן בגין היטל השבחה נכון למועד ביצוע התשלום על ידן הסתכם ב-113,371 ₪ בלבד, ומכאן ששילמו ביתר סך של 131,900 בגין היטל השבחה נכון ליום 18.2.2010.
9. המשיבות טוענות כי ביום 6.3.2013, כשנתיים וחצי לאחר שהגישו בקשת הצטרפות להסכם הפשרה, הופתעו לקבל מהמבקשת המחאה בסך 125,283 ₪ בלבד (העתק של ההמחאה בצירוף ההודעה שנשלחה מאת המבקשת צורפו כנספח י"ב לכתב התביעה). לטענת המשיבות, הסכום שעל המבקשת היה להעביר לידיהן הינו 131,900 ₪ בתוספת תשלומי פיגורים החל מיום 18.2.2010, ובסך הכול 185,528 ₪. אשר על כן, המשיבות טוענות כי המבקשת נותרה חייבת להן בגין החזר היטל השבחה ששולם על ידן ביתר סך של 60,245 ₪ בתוספת תשלומי פיגורים.

תמצית טענות המבקשת10. לטענת המבקשת, היסודות שעליהם משתיתה המשיבות את תביעתן שגויים ביסודם, שכן אין לחשב את ההחזר מיום תשלום השומה המקורית על ידי המשיבות. המבקשת מבהירה כי שגויה טענת המשיבות ולפיה היות שחישוב סכום הפשרה בהסדר החדש התבסס על סכומי ההסדר הפשרה המקורי מיולי 2008, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, אזי סכום הפשרה במועד ביצוע התשלום על ידן (המשיבות) הינו נמוך מסכום הפשרה לאמתו של דבר, ועומד על סך 113,371 ₪ בלבד (ולא על 119,998 ₪). לפיכך, טוענת המבקשת, במועד זה היו זכאיות המשיבות להחזר בסך 131,900 ₪, כך שבתוספת ריבית והפרשי הצמדה יצרו את סכום ההחזר הנטען – 65,245 ₪.
11. המבקשת גורסת כי במסגרת תחשיב ההחזר התייחסה הוועדה המקומית לסכום התשלום מכוח הסדר הפשרה שאושר לתובעות ביום 1.1.2013 כסכום נומינלי, וזאת למרות שמדובר בסכום שנקבע עוד בשנת 2010, ואושר למתן תוקף על ידי בית המשפט בהסדר פשרה מיום 21.10.2010.
12. המבקשת מדגישה כי לאור העובדה שסכום הפשרה אשר המשיבות נדרשו לשלם הינו
119,988 ₪, הוא הסכום הנכון לחודש אוקטובר 2010, ומאחר ששולם על ידי המשיבות בחודש פברואר 2010 היטל השבחה בסך 245,271 ₪ – אזי סכום ההחזר, בעקבות החלטת בית המשפט מיום 1.1.2013, הועמד על ההפרש בין סכומים אלה, היינו: 125,283 ₪. ולעניין זה, טוענת המבקשת, אין מחלוקת כי הסכום הועבר לידיהן של המשיבות. דיון והכרעה סילוק התביעה על הסף בהיעדר עילה13. מן המפורסמות כי מחיקת תביעה על הסף ודחיית תביעה על הסף, המנויות בתקנות
100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "התקסד"א"), תשמ"ד-1984, אפשריות ובלבד שבית המשפט התרשם כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ולחלופין שהתובענה הינה טרדנית או קנטרנית. הלכה נהוגה היא כי בית המשפט ישתמש בסנקציה של מחיקת תביעה על הסף במקרים חריגים בלבד, ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף [ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו ואח' פד"י מ(2) 668); ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פ"ד ל"ז (4) 721].
14. הנחת היסוד היא כי סילוק תובענה על הסף בהיעדר עילה ייעשה רק כאשר ברור ונעלה כי התובע אינו יכול לקבל בשום פנים ואופן את הסעד המבוקש בתביעתו. בבואו לדון בסילוק תובענה על הסף, בית המשפט יפעל בזהירות מרבית ויימנע מנעילת שעריו בפני התובע. נאמר לא אחת כי די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש כדי שתביעה לא תימחק באיבה [ראו: ספרו של המלומד י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שישית, 365; ע"א 4600/91 מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פד"י מח (3), 455; בר"ע 59/81 ארדיטי נ' ארדיטי, פד"י לה (1), 812,811]. 15. בבואי להחיל מן הכלל אל הפרט, לא התקשיתי לקבוע כי התובענה שהונחה בפניי מקימה עילה בהיותה כזו העשויה לזכות את המשיבות בסעד המבוקש. כתב התביעה פורט כדבר דבור על אופניו והוא טומן בחובו טענות כבדות משקל אשר סילוק על הסף יחטא להן חטא גדול. דומני כי מקרה מעין דא הוא מאותם המקרים המאפשרים להיתלות על אילן גדול וליישם אחר כבוד את דבריו של הנשיא שמגר ב"עניין שמש", כי בית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי (שם, בעמ' 671).
16. המשיבות השכילו להראות כי תביעתן לא נולדה בסתמיות וגיבו את טענותיהן בכתובים: אין עוררין כי שילמו את הסכום אשר נטען למבקשת, אין מחלוקת באשר לקיום הסכם הפשרה שנוצר בהתערבות כב' בית המשפט המחוזי, וכן באשר לעובדה שהמשיבות היו ראויות להחזר כספי בשל תשלום ביתר של היטל ההשבחה. הנקודה הארכימדית היא כי בעוד המשיבות טוענות שהיה על המבקשת להשיב להן את הסכום ששולם על ידן ביתר בתוספת תשלומי פיגורים (כאמור בסעיף 17 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה), המבקשת טוענת כי גם לאחר שלוש שנים שהכספים היו בידיה היא נדרשה להשיב למשיבות סכום נומינאלי בלבד, ללא הפרשי ריבית והצמדה.
17. הנה אפוא נפרשת לעינינו מחלוקת מהותית הנוגעת לאופן תחשיב סכום השבת הכספים מהמבקשת לידי המשיבות כאשר כל צד נאחז בציפורניו בעמדתו, ומכאן שלא ניתן בשלב זה לקבל את טענת המבקשת כי התביעה משוללת כל יסוד עובדתי ולכן יש לסלקה על הסף. כיאה לרוח הפסיקה, בית המשפט בוחן אך ורק אם קיימת עילת תביעה ולא מתעמק בראיותיו של התובע. אשר על כן, בהתגלעות מחלוקת מעין דא אך טבעי הוא שבית המשפט ידון בטענות התביעה לגופה ויקבע את ממצאיו על פי מכלול הראיות.
18. מטעמים אלה, הנני סבורה כי יש ליתן לתובעות את יומן בבית המשפט ולא לסלק את התביעה בטרם תידון לגופה וימוצו במסגרתה כל ההליכים. בקשה למחיקת כותרת19. תביעה אפשר שתידון בהליך של סדר דין מקוצר, ובלבד שהיא עונה על שני תנאים מצטברים המנויים בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולהלן: ("תקסד"א".): א. מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב; ב. מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק. 20. זה מכבר השתרשה ההלכה כי "סכום קצוב" פירושו כי החישוב הוא עניין אריתמטי פשוט שאינו מצריך שומה או הערכה [ראו: ע"א 734/83 חב' חשמל נ' דוידוביץ', פ"ד ל"ח(1), 613, 617; ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג, פ"ד מה(5), 850, 854, 855; וכן: ספרו של המלומד י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שישי (1990), 621]. לעניין הראיה בכתב, הרי שזהו תנאי הכרחי בהגשת תביעה בסדר דין מקוצר כאשר עילתה היא מכוח חוזה או התחייבות, ואשר הסעד המבוקש בה הוא סכום כסף קצוב. נקבע כי הראיה בכתב אינה צריכה להתייחס בהכרח לסכום הקצוב.

21. הואיל וכשרוּת התביעה להתנהל בסדר דין מקוצר נבחנת על סמך טענות התובע ולא על סמך טענות הנתבע, המשיבות מעלות כי הסכום שאותו הן תובעות הינו סכום קצוב בהיותו כזה שלא מצריך שומה או הערכה. המשיבות מדגישות כי העובדה שמתקיימת מחלוקת בנוגע לסכום הנתבע אינה שוללת את נפקות היותו של הסכום קצוב. אומר כי עמדתי עולה בקנה אחד עם המשיבות, שכן מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, ובכללם קבלות, חשבונית והמחאה שקיבלו המשיבות מאת מהמבקשת, עולה כי ניתן לקצוב את סכום התביעה. אין לי לקבל את טענת המבקשת ולפיה תחשיב ההחזר שנעשה על ידי המשיבות התבסס על הנחות מוצא מוטעות מעיקרן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ