אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסולין משה נ' רשות השידור

אסולין משה נ' רשות השידור

תאריך פרסום : 07/01/2014 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
300593-92
24/12/2013
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין

- נגד -
התובע:
אסולין משה ואח'
הנתבע:
רשות השידור

החלטה

1.בתיק זה ניתן ביום 6.11.13 פסק דין. עתה מבקשת הנתבעת למנות את מר דן ארז, שכבר מונה כמומחה מוסכם בתיק זה, לכמת את פסק הדין, ולאפשר לנתבעת לשלם את הסכומים שייקבעו ב-2 תשלומים. הנתבעת הודיעה כי תישא בשכרו של המומחה.

2.התובעים מתנים את הסכמתם למינוי המומחה בתיקונים שונים שייעשו בפסק הדין, והם מתנגדים בכל תוקף לשלם הסכום שנפסק בשני תשלומים.

3.מדובר בכ-100 תביעות שהוגשו נגד רשות השידור לפני כ-20 שנה. בפסק הדין פורטה בהרחבה השתלשלות העניינים בתיקים אלה, במהלכם מונה בהסכמת הצדדים מר דן ארז כמומחה מוסכם מטעם בית הדין. מר ארז נתן את חוות דעתו, השיב לשאלות ההבהרה שהופנו אליו ואף נחקר על חוות דעתו.

לפיכך, יש להעדיף את מינויו של מר ארז לכימות פסק הדין באופן מפורט, שכן כבר נחשף לתיק זה בעבר, והוא בקיא בפרטיו. מדובר כאמור במספר רב של תובעים ובתיק מורכב למדי.

4.כאמור התובעים הגישו רשימה ארוכה של תיקונים שהן מבקשים שייעשו בחוות הדעת של מר ארז ובהתאם לכך יחושבו הסכומים בפסק הדין. מדובר למעשה בבקשה לתיקון פסק דין.

סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט מסמיך את בית המשפט לתקן טעות שנפלה בפסק דין או בהחלטה וקובע את התנאים לכך. וזו לשון הסעיף:  

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה "

בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב (1) 667 (1978) (להלן - עניין יוסיפוב) התייחס השופט שמגר (כתוארו אז) לסוגי הטעויות ש ניתן לתקן במסגרת תקנה 486 באומרו:

"מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית-המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על-ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר. במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שיכחה שבעטיה לא התייחס בית-המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית-המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח-הדעת ( שם , 671-670).

  

סמכות התיקון הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 81(א) לא נועדה לאפשר תיקונים מהותיים ש"אינם אלא מסווה לכתיבת פסק-דין חדש" (עניין יוסיפוב, 671), זאת נוכח עקרון היסוד בשיטתנו המשפטית לפיו פסק דין שניתן מהווה סוף פסוק ("גמר מלאכה" - Functus Officio) מבחינת בית המשפט שנתן אותו. עקרון זה נועד להגשים ערכים של ודאות וסיום מחלוקות, ולאפשר פעילות תקינה של המערכת השיפוטית. השינויים שמבקשים התובעים להכניס בפסק הדין, וההנחיות שהם מבקשים ליתן למומחה אינם בגדר טעויות סופר כהגדרתן דלעיל כלל ועיקר. אדגיש כי בפסק הדין התקבלה חוות דעתו של מר ארז רק בנושאים מסויימים, ואין מקום למקצה שיפורים בעניין זה.

5.בנושא אחד אכן נפלה טעות בחוות דעתו של מר ארז, שתיקונה נדרש כדי ליתן לאמור בפסק הדין את משמעותו הנכונה. טעות זו נוגעת לסיווגו של תובע מס' 4 – מר אזולאי בקבוצת העובדים שנקלטו ברשות השידור. לפיכך, כימות פסק הדין בעניינו של מר אזולאי ייעשה על פי הקביעות שנקבעו לגבי עובדים שנקלטו ברשות השידור.

סוף דבר

מר ארז יתמנה כמומחה מטעם בית הדין לכימות פסק הדין. המזכירות תעביר למר ארז את פסק הדין בצירוף חוות הדעת מטעמו ותשובותיו לשאלות ההבהרה, וכן את חוות הדעת של מר אשכנזי ומר סיני.

רשות השידור תישא בשכ"ט המומחה.

חוות הדעת תינתן בתוך 60 יום מיום שיומצאו המסמכים לצדדים.

בקשות התובעים נדחות פרט לאמור בסעיף 5 לעיל.

החלטה בעניין אופן התשלום תינתן לאחר שיכומת פסק הדין.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ד, 24 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ