אסא ואח' נ' בן אלול

החלטה

לעניין הבקשה שהגישו התובעים ביום 6.8.13 בקשר לטענה בדבר העדר סמכות עניינית שנטענה ע"י הנתבע בסע' 1-2 לפרק ג' של כתב ההגנה:

כידוע, בימ"ש רשאי לעסוק מיזמתו בשאלת הסמכות העניינית, ובשלבים שונים של ההליך המשפטי (בג"צ 2177/99 מנסור נ' ביה"ד השרעי, פ"ד נד(1) 211, 214). במקרה דנן, הועלה נושא זה ע"י הנתבע בכתב ההגנה, והתובעים הגישו כעת התייחסותם לעמדת הנתבע שם. לפיכך, סבורני שנכון לומר כעת מהי עמדתי בשאלת הסמכות העניינית בתיק זה על מנת למנוע אי בהירות עתידית.

מקובלת עליי עמדת התובעים על שני חלקיה, קרי – מסכים אני שעניין העדר הסמכות הועלה באופן סתמי וכוללני מדיי בכתב ההגנה, ומקובלת עליי עמדתם שלגוף העניין, הסמכות העניינית נתונה לביהמ"ש זה.

התובעים הגישו תביעה לסילוק יד (וכספית) ממקרקעין, בטענה שהנתבע פלש לשטחם, והם מתנגדים לשימוש ולתפיסת החזקה שלו בשטח זה. עפ"י האמור בסע' 51(א)(3) תביעות בדבר שימוש או חזקה במקרקעין יידונו בבימ"ש השלום. אכן, בין יתר טענות ההגנה שלו, טוען הנתבע גם לבעלות. עם זאת, מדובר בטענת הגנה בלבד. לפיכך, ובהתאם לאמור בסע' 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, ניתן יהיה לדון בה כטענה אינצידנטלית במסגרת הליך זה ואין בה כשלעצמה על מנת להביא למסקנה שמדובר בתביעת בעלות במקרקעין אשר בימ"ש השלום נעדר סמכות לדון בה. ההלכה לפיה הסמכות לדון בתובענה נקבעת עפ"י הסעד המבוקש (ובמקרה זה – סילוק היד ומניעת השימוש ותפיסת החזקה), וביהמ"ש ולא עפ"י מהות הסכסוך (ובמקרה זה – המחלוקת הלכאורית בעניין הבעלות) נקבעה זה מכבר (ראו דעת הרוב בע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561, 567 ואילך) והיא שרירה ויציבה עד היום (ראו, למשל, ע"א 2302/11 ג'ארד נ' מ"י, פורסם בנבו).

אשר על כן, אני קובע כי הסמכות העניינית נתונה לבימ"ש זה.

לעניין הצו שניתן על ידיי ביום 31.7.13:

בהחלטתי מיום 4.8.13 הוריתי על עיכוב החלטתי מיום 31.7.13 ואפשרתי לתובעים להגיש תשובה לתגובה שהוגשה לבקשה הדחופה שהגישו ביום 1.8.13.

מאחר ובתגובה שהוגשה הייתה התייחסות גם לעצם האפשרות לתת את הצו שניתן על ידיי ביום 31.7.13 ולא רק לעובדה שצו זה ניתן במעמד צו אחד, כוונתי בהחלטה מיום 4.8.13 הייתה שהתובעים יוכלו לפרוש לפני ביהמ"ש את מכלול עמדתם בעניין הבקשה למתן צו שהגיש הנתבע, בטרם אבחן בשנית האם היה או יש מקום לתת צו כנ"ל, אם לאו.

ככל הנראה, וכך עולה מהאמור בסע' 1-2 מתשובת התובעים, כוונה זו לא הובנה כראוי.

אשר על כן, ובטרם תינתן החלטה בבקשה למתן צו (כאמור החלטתי מיום 31.7.13 מעוכבת לעת עתה) אני מאפשר לתובעים, ככל שיש ברצונם לעשות כן ולהוסיף דברים על מה שהוגש מטעמם עד כה, להגיש את עמדתם לעניין הבקשה למתן צו עד יום 10.9.13. הנתבע יהיה רשאי להשיב למה שיוגש עד יום 29.9.13, ולאחר מועד זה תינתן החלטה.

התיק יובא לעיונה של עו"ד נורית לוי ביום 30.9.13.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ג, 27 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.