אנטילי אלהואשלה ואח' נ' מישורי-דרעי ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמישה טעמים כדלקמן:

א.העדר יריבות, העדר יחסי מטפל – מטופל.

ב.מדיניות משפטית ראויה ופגיעה מהותית וקשה בחולה וזכויותיו.

ג.העדר חובת זהירות מושגית וקונקרטית.

ד.פגיעה מהותית בזכות המבקשות להגנה הראויה.

ה.התיישנות.

2.על מנת להבין את הבקשה נתאר בקצרה את עובדות כתב התביעה כדלקמן:

א.התביעה הינה בעילה של הולדה בעוולה שהוגשה על ידי התובעים בגין נזק שנגרם להם בעקבות לידתו של בנם תאמר בתאריך 3.4.2000, כשהוא חולה במחלת CIPA (להלן: "המחלה").

ב.המחלה אובחנה אצל תאמר סמוך לאחר לידתו בשנת 2000.

ג.הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת"), יועצת גנטית במקצועה, אשר בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, טיפלה בגב' חיסן אלהואשלה, אחותה של התובעת 1 (להלן: "חיסן") ובעלה פארג' אלהואשלה, דודו של התובע 2, במסגרת מרפאת הגנטיקה במרכז הרפואי סורקה בבאר שבע (להלן: "המרפאה"), שבניהול הנתבעת 2, אשר היא גם המעבידה של הנתבעת 1 ולכן באחריות ישירה ושילוחית כמפורט בכתב התביעה.

ד.לחיסן ופארג' נולדה בת בשם אמינה בשנת 1994, שאובחנה כסובלת מהמחלה, מספר שבועות לאחר לידתה.

ה.במהלך השנים חיסן נכנסה להריונות נוספים והייתה במעקב של המרפאה.

ו.ברשומות המרפאה בעניינם של חיסן ופארג' לא נמצא כל איזכור לשיחה שנוהלה עם בני הזוג או עם מי מהם אודות ההשלכות הרפואיות של מחלת בתם אמינה על שאר בני משפחתם (המשפחה המורחבת, לרבות אחים ואחיות וצאצאיהם).

ז.לנוכח כך טוענים התובעים כי הנתבעים חרגו מהפרקטיקה המקובלת בעת מתן ייעוץ להוריה של אמינה, שכן לא ניתן להם כל הסבר אודות ההשלכות הרפואיות הקשות של גילוי המחלה אצל אמינה על בני משפחתם הקרובים.

ח.עוד טוענים התובעים כי בעת מתן הייעוץ לחיסן ופארג' היה על הנתבעים להסביר לבני הזוג כי המחלה מועברת בתורשה, ולכן הם נשאים של המוטציה בגן הגורמת למחלה. על כן לאחיהם ולאחיותיהם סיכון של 50% להיות נשאים אף הם למחלה. משלא המליצו הנתבעים לחיסן ולפארג' ליידע את בני משפחתם על הסיכון המוגבר הנשקף להם ועל הצורך שלהם לפנות לייעוץ גנטי לצורך בדיקת נשאות, ואם התגלה צורך בכך לאבחון טרום לידתי לפני כל הריון, התרשלו.

ט.כן טוענים התובעים כי לו הנתבעות היו פועלות כנדרש וכמקובל היה באפשרותם של חיסן ופארג' ליידע את בני משפחתם, כולל התובעים, אודות הסיכון המוגבר שלהם להיות נשאי הגן הפגום ולהוליד ילדים החולים במחלה, ועל האפשרות שלהם לפנות לייעוץ גנטי.

לטענת התובעים ייעוץ גנטי כזה היה בכוחו להוביל לבדיקת נשאות עבורם, ולאחר שהיו נמצאים נשאים למוטציה הגורמת למחלה, ניתן היה להציע להם בכל הריון עתידי אבחון טרום לידתי לעובר.

י.התובעים יטענו כי בהריון עם תאמר המוטציה הגורמת למחלה במשפחתם כבר הייתה ידועה וניתן היה לאתרה באבחון טרום לידתי, וככל שהיה מתגלה כי עובר אותו נושאת התובעת ברחמה הינו הומוזיגוטי למחלה, והצוותים הרפואיים במרפאה היו מעלים בפניהם את האפשרות לסיים את ההריון, היו ההורים פונים לוועדה להפסקת הריון על מנת למנוע את לידתו של ילד כה פגום.

3.במילים קצרות יותר ניתן לומר כי עיקר הטרוניה של התובעים כלפי הנתבעת וצוות המרפאה הגנטית, הוא בכך שלא שוחחו עם חיסן ופארג' והפנו תשומת ליבם על ההשלכות הרפואיות של מחלה אמינה על שאר בני המשפחה, תוך המלצה כי יידעו את בני משפחתם הקרובה, ובכללם הם עצמם, אודות נשאותם לגן הפגום ולהמליץ להם לבצע בדיקות נשאות (סעיף 11 לכתב התביעה).