אנדראוס נ' לביטוח ואח'

פסק דין

מבוא

1.בפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש אשר על פי הנטען, נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 13.08.2010 (להלן:"התאונה").

2.בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו היתה התובעת בעליו ו/או המחזיק של רכב מסוג פולקסווגן ג'טה מ.ר. 24-782-62 (להלן: " רכב א' ").

3.הנתבעת 1 הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר בזמנים הרלוונטיים לתובענה דנן הייתה המבטחת של רכב 2 בפוליסת ביטוח ברת-תוקף.

4.הנתבע 2 היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה זו בעליו ו/או המחזיק ברכב מ.ר 43-015-58 (להלן: " רכב ב' ").

5.הצדדים חלוקים הן באשר לשאלת האחריות לתאונה, והן בשאלת הנזק.

6.על פי הנטען בכתב התביעה, במועד הרלוונטי לתאונה, משביקש נהג רכב א' לפנות שמאלה בצומת בכפר גוש-חלב, הגיע רכב ב' שנסע מאחוריו במהירות, ופגע בו.

7.כן טוענת התובעת כי, כתוצאה מהתאונה, נגרמו לרכבה נזקים המפורטים בכתב תביעתה, והיא עותרת, אפוא, כי בית המשפט יחייב את הנתבעים בתשלום הנזקים הנטענים, כמפורט בכתב התביעה, בצירוף הוצאות משפט.

8.בכתב ההגנה מכחישים הנתבעים את אחריותם לאירוע התאונה הנטען. כן מכחישים הנתבעים את סך הנזקים הנטענים על ידי התובעת. הנתבעים טוענים כי, התאונה אירעה בשל התרשלותו של נהג רכב א', אשר גרם לתאונה עקב נהיגתו הרשלנית ובלתי זהירה.

9.לטענת הנתבעים, רכב א' פגע ברכב ב', וזאת לאחר שהחל בנסיעה פתאומית מתוך חניה כפולה, שביצע בצד הכביש.

10.הנתבעים מכחישים את סכומי הנזק הנתבעים.

11.לאור האמור לעיל, עותרים הנתבעים לדחיית התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט.

דיון והכרעה

12.בדיון אשר התקיים בפניי ביום 13.07.2011 נשמעו ראיות הצדדים וטיעוניהם לאופן התרחשות התאונה, נוכח העובדה, כאמור, כי הצדדים חלוקים בשאלת האחריות להתרחשותה.

13.לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, באשר לאופן התרחשות התאונה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסתם של הנתבעים באשר להתרחשות התאונה.

14.מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה, וכן נהג רכב א', אשר נהג ברכב בזמן התאונה. ראשית אציין, כי מהתמונות שצורפו על ידי הנתבע 2, נראה רכבה של התובעת, כאשר הינו חונה בצד הדרך ליד שורה של רכבים. בהנחה שרכב א' התכוון לפנות שמאלה בצומת, המיקום שלו היה אמור להיות באמצע הכביש, ליד האי תנועה, כפי שציין בחקירתו הנגדית, ולא בצד הדרך, כפי שעולה מהתמונות שצורפו. על אף שהנהג של רכב א' טען בפניי כי הזיז את רכבו, בהעדר הוכחה מצידו כי הרכב נפגע כשהוא באמצע הכביש, במצב פניה שמאלה, אין בידי לקבל טענה זו.

15.בנוסף, תיאורו של נהג רכב א' בעניין המהירות בה נסע הנתבע מס' 2, אינה מתיישבת עם אופי הפגיעה של רכב א'. בהנחה כי נתבע מס' 2 עקף את רכב א' בצומת במהירות בה מתוארת על ידי נהג רכב התובעת, הנזק שהיה נגרם לרכב זה היה גדול יותר, מאשר הנזק שנגרם בפועל.

16.בעניין זה אוסיף, כי טענת נתבע 2 בדבר פגיעה בגלגל רכבו, מתיישבת יותר עם הנזק שאירע לרכב א', וגם עם העובדה כי לרכב ב' לא נגרם כל נזק. בעניין זה אדגיש כי על אף שהנהג של רכב א' טען בפניי כי נגרם נזק בפגוש לרכב ב', לא הוצגה בפניי כל ראיה על כך. משלטענתו של נהג רכב א', הוא איבד את התמונות, בדבר הנזקים לכאורה, שנגרמו לרכב ב', וזאת לאחר שהחליף את מכשירו הנייד, אין לו אלא להלין על עצמו.

17.יש לציין כי, על אף שהתובעת העידה בפניי, עדותה לא חיזקה את טענותיו של נהג רכבה, באשר לנסיבות קרות התאונה.