אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אנדראבה נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

אנדראבה נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

תאריך פרסום : 03/07/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
20073-05-12
25/06/2013
בפני השופט:
אסף הראל

- נגד -
התובע:
תמרה אנדראבה
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

בתובענה זו עלינו להכריע האם זכאית התובעת – כטענתה - לגמלת זקנה מיוחדת מכח הסכם מיום 4.12.88 שנכרת בין הנתבע לבין מדינת ישראל, שעניינו מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות (להלן – הסכם 88') (מוצג נ/3).

התשתית העובדתית בתובענה זו מוסכמת על הצדדים והיא נוסחה ברשימת המוסכמות בדיון מיום 23.12.12. על פי תשתית מוסכמת זו, התובעת היא ילידת 12.3.1938. הוראות חוק השבות, התש"י – 1950 (להלן – חוק השבות) לא חלות עליה. היא קיבלה מעמד של תושבת ארעית כללית (אשרה א5) החל מיום 28.8.11. התובעת הגישה תביעה לגמלת זקנה מיוחדת ביום 28.2.12. תביעתה נדחתה על ידי הנתבע ביום 4.3.12 בשל כך שטרם חלפו 24 חודשים מאז הוכרה כתושבת. אין מחלוקת כי אשרת א5 הקנתה לתובעת מעמד של תושבת ישראל. הוסכם גם כי ככל שקיימים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) או בהסכמים מכוחו, הוראות המקנות לתובעת זכויות מכח היותה תושבת ישראל – הרי אשרת א5 הקנתה לתובעת את המעמד הזה. כן הוסכם על הצדדים כי התובעת היא אלמנה החל מ-4.3.10 וכך היתה במועד בו קיבלה מעמד של תושבת ישראל.

מכח הוראת סעיף 240(א) לחוק אין התובעת מבוטחת בפרק י"א לחוק. זאת, מכיוון שבמועד בו נעשתה לתושבת ישראל, הגיעה כבר לגיל הקבוע לגביה בהתאם לחלק ג' בלוח א'1 לחוק. חרף זאת, התובעת כן עשויה להיות זכאית לגמלת זקנה מיוחדת מכח הסכמים בהם מתקשר הנתבע עם המדינה או גוף ציבורי בהתאם לסעיף 9 לחוק. הסכמים אלו הם העומדים בבסיס התובענה. הנתבע טוען כי זכאות התובעת לגמלת זקנה מיוחדת קמה מכח הסכם משנת 1980 שנכרת בין הנתבע לבין מדינת ישראל בדבר מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם (להלן – הסכם 80') (מוצג נ/2). נטען כי תנאי לזכאות לגמלת זקנה מיוחדת הינו היות התובעת תושבת ישראל במשך 24 חודשים רצופים, דבר שלא התקיים בה במועד הגשת תביעתה לנתבע. התובעת טוענת כי חל עליה הסכם 88' אשר אינו דורש תושבות במשך 24 חודשים כתנאי לקבלת גמלת הזקנה המיוחדת.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור של אירנה פינקוביץ (להלן- גב' פינקוביץ), עוזר ראשי גמלאות בסניף הנתבע בחיפה. הצדדים ביקשו שלא לחקור את התובעת או את הגב' פינקוביץ.

לאחר שנתנו דעתנו לכלל טענות הצדדים ולמסמכים שהוצגו בפנינו, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להדחות. לטעמנו, הסכם 88' אינו חל על התובעת. הסכם 80' הוא שחל על התובעת, ומכח הוראות הסכם זה אין התובעת יכולה להיות זכאית לגמלת זקנה מיוחדת לפני שחלפו 24 חודשים ממועד קבלת מעמד של תושבת.

לשלמות התמונה יש לציין כי קיים הסכם נוסף הרלוונטי לעניננו, והוא הסכם משנת 1978 שנכרת בין הנתבע לבין הסוכנות היהודית בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות (מוצג נ/1) (להלן – הסכם 78'). כאמור במבוא להסכם 80', הסכם 78' חל אך על תושבים שחוק השבות חל עליהם. לדברים אלה הנזכרים במבוא להסכם 80' יש חשיבות, שכן מדובר בהסכמה של הצדדים הרלוונטיים להסכמים האמורים, הסכמה שנוצרה בסמיכות לכריתתו של הסכם 78', ויש בה לשקף כיצד ראו הצדדים בזמן אמת את פרישתו של הסכם 78'. העובדה כי הסכם 78' חל רק על מי שחוק השבות חל עליו – עולה מפורשות גם מהוראת סעיף 2 להסכם 80' הקובע זכאות לגמלת זקנה מיוחדת לתושבי ישראל שחוק השבות לא חל עליהם. ככל שהסכם 78' היה חל גם על מי שאינו בא תחת הוראות חוק השבות – לא היה מקום לכריתת הסכם 80' ובפרט לא להוראת סעיף 2 שבו. בחינת הוראות הסכם 78' בהשוואה להוראות הסכם 80' מביאה למסקנה כי הסכם 80' חל על מי שחוק השבות אינו חל עליו, בעוד שהסכם 78' - העומד לצד הסכם 80' ובנפרד ממנו - טיפל באוכלוסיה אחרת, היא האוכלוסיה שחוק השבות כן חל עליה.

הסכם 88' מציין, במבוא שלו, כי כריתתו באה הואיל והסוכנות היהודית הודיעה על הפסקת הסכם 78' והואיל והממשלה מעוניינת בהמשך מתן גמלאות מיוחדות באמצעות הנתבע. הנה כי כן, אין במבוא להסכם 88' אזכור כלשהו לכך שהסכם 80' בוטל. אילו אכן בוטל הסכם 80', ניתן היה לצפות כי הדבר יצויין במבוא להסכם 88', כפי שמצאו הצדדים לנכון להתיחס לביטולו של הסכם 78'. זאת ועוד. הנתבע מפנה לסעיף 7(ב) להסכם 80', שם נקבע כי ההסכם ימשיך לעמוד בתקפו כל עוד לא תינתן הודעה על ידי אחד מהצדדים על תום תקפו. על פי הנתבע – והדבר לא נסתר על ידי התובעת – לא ניתנה הודעת ביטול של מי מהצדדים להסכם 80'. גם נסיבה זו מובילה למסקנה כי הסכם 80' לא בוטל.

מלשונו של הסכם 88' אין ללמוד כי הוא פורש עצמו גם על מי שחוק השבות אינו חל עליו. במבוא להסכם 88' נאמר אמנם כי הוא יחול על עולים ועל קבוצות אחרות של תושבים שאינם מבוטחים לפי החוק. בכך אין ללמד שהסכם 88' ביקש לחול על קבוצות רחבות מאלה שהסכם 78' חל עליהן. לענין גמלת זקנה מיוחדת חל הסכם 88' – מכח הוראת סעיף 3(א) לאותו הסכם - על עולה; על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, בהיותו בן 60 ומעלה; ועל תושב ישראל – גבר או אשה לא נשואה או אשה החיה בנפרד מבעלה – שאינו מבוטח לפי פרק י"א לחוק בשל האמור בסעיף 240(1) לחוק. אוכלוסיות אלו נזכרות גם בהסכם 78', בסעיף 3 הדן בגמלת זקנה מיוחדת, והדבר לא שלל, כפי שקבענו לעיל, תחולתו של הסכם 78' רק על מי שחוק השבות חל עליו. זאת, מכיוון שגם יתר האוכלוסיות הנזכרות בסעיף 3(א) להסכם 88' – פרט לעולה – יכולות להיות כאלה שחוק השבות חל עליהן. הן גם יכולות – פרט לעולה – להיות כאלה שחוק השבות לא חל עליהן, ומכאן הצורך שנוצר בהסדרת זכויותיהן בהתאם להסכם 80'.

די באמור לעיל כדי לדחות את טענת התובעת כי סעיף 3(א)(3) להסכם 88' חל עליה. גם לו היה הסכם 88' חל עליה – ואיננו קובעים כך – הרי סעיף 3(א)(3) הנ"ל מפנה לסעיף 240(1) לחוק. לשונו של סעיף זה עת חוקק החוק היתה "מי שביום י"א בכסלו התשי"ד (18 בנובמבר 1953) כבר מלאו לו 67 שנים". הסעיף בוטל בשנת 2004 במסגרת חוק גיל פרישה, התשס"ד – 2004. ברי כי התנאי הקבוע בסעיף 240(1) לחוק – שכאמור אינו בתוקף עוד – לא מתקיים בתובעת ומכאן שגם סעיף 3(א)(3) להסכם 88' לא יכול היה לחול עליה.

באשר לטענות התובעת שעניינן תכליות של הגשמת עליה וערכי יסוד – הרי אלה מתגשמות גם במסגרת הסכם 80'. אין בטענות אלו כדי להצביע דווקא כי הסכם 88' הוא שחל כאן. הצורך בתושבות רצופה של 24 חודשים כתנאי לתשלום גמלת הזקנה המיוחדת – כפי שדורש הסכם 80' – אינו מונע הגשמת התכליות עליהן מצביעה התובעת, אלא ניתן להסבירו כאמצעי לגיטימי למניעת אפשרות של ניצול לרעה של הגמלאות על ידי מי שחוק השבות לא חל עליו.

אשר על כן, התביעה נדחית. בדין דחה הנתבע את תביעתה של התובעת לגמלת זקנה מיוחדת בשל כך שהוגשה טרם חלוף 24 חודשים מהמועד בו הוכרה התובעת כתושבת ישראל. אין צו להוצאות. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק הדין, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ג, (25 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נציג מעבידים

מר אלי אליהו

אסף הראל, שופט

נציג עובדים

מר אילן פלטי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ