אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אנגל נ' דרוויש

אנגל נ' דרוויש

תאריך פרסום : 30/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
39978-03-10
30/08/2010
בפני השופט:
אילן רונן

- נגד -
התובע:
אביבית אנגל
הנתבע:
שמואל דרוויש
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום דמי תיווך.

ביום 25.01.10 נכרת בין הצדדים הסכם להזמנת שירותי תיווך, במסגרתו ביקש הנתבע מהתובעת לפעול עבורו כמתווכת במקרקעין, בכל הנוגע לאפשרות השכרתה של דירה ברח' ארתור רובינשטיין 13, בתל אביב. בהסכם התיווך נקבע, בין היתר, כי דמי התיווך המגיעים לתובעת בגין השכירות הינם חודש שכ''ד בתוספת מע''מ כחוק. לאחר מו''מ של מספר שבועות נכרת חוזה שכירות בין הנתבע לבין בעלת הדירה ובהתאם לו שכר הנתבע את הדירה, אותה הדירה נשוא הסכם התיווך. בעקבות השכרת הדירה, כאמור, שילם הנתבע לתובעת סך של 2,000 ש''ח אולם נתגלעה מחלוקת באשר ליתרת דמי התיווך בגין שירותי התובעת.

לטענת התובעת, על פי הסכם התיווך התחייב הנתבע לשאת בדמי תיווך בסך של גובה דמי השכירות בצירוף מע''מ. מאחר ודמי השכירות מסתכמים בסך של 7,000 ש''ח טוענת התובעת כי על הנתבע לשלם לה סך של 7,000 ש''ח בצירוף מע''מ ובניכוי התשלום אשר שולם על ידו בסך 2,000 ש''ח.

בכתב התביעה עותרת התובעת לתשלום יתרת דמי התיווך המגיעים לה כאמור, וכן גם לתשלום בגין הוצאותיה בסך של 2,500 ש''ח. עוד עותרת התובעת לחיוב הנתבע בתשלום סך של 4,500 ש''ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

הנתבע איננו כופר בחבותו לשלם את דמי התיווך ואיננו טוען כי התובעת איננה זכאית לדמי תיווך. מאידך, טוען הנתבע כי לאחר חתימת הסכם התיווך סוכם בינו לבין התובעת על הפחתת דמי התיווך. טוען הנתבע בכתב ההגנה כי הוא הציע לתובעת לקבל סך כולל של 4,000 ש''ח כדמי תיווך אך היא סירבה ועמדה על קבלת 5,000 ש''ח כסכום כולל בגין דמי התיווך. טוען איפוא הנתבע, כי יתרת דמי התיווך המגיעים לתובעת מסתכמים בסך של 3,000 ש''ח בלבד, לכל היותר.

במהלך הדיון בפני העידו התובעת והנתבע. בנוסף להם העידו מטעם התובעת גב' עדנה פרי, אשר חלקה באירועים מסתכם בעיקר בהמצאת כתב התביעה לנתבע. גב' פרי לא הייתה חלק מההסכמות בקביעת דמי התיווך ולכן אין עדותה רלוונטית להכרעה בעניין זה. עוד העיד מטעם התובעת מר רוני טמרסון אשר נפגש עם הנתבע טרם הגשת התביעה. גם מר טמרסון העיד כי לא נטל כל חלק בצד הכספי של העסקה, שלכן גם לעדותו אין רלוונטיות להכרעה במחלוקות העומדות בטבורה של תביעה זו. מטעם הנתבע העיד מר חיים אדמסון אשר טען כי נכח בשיחה בין התובעת לנתבע בעת מסירת מפתחות הדירה לנתבע. מר טמרסון העיד כי שמע את התובע מסכם עם הנתבעת כי ימסור לה בתוך שבוע 3,000 ש''ח נוספים מעבר לסך של 2,000 ש''ח אשר נמסרו לה באותו מועד.

חוק המתווכים במקרקעין, התשנ''ו-1996 מסדיר את מכלול הדרישות והתנאים המזכים מתווכים במקרקעין בתשלום דמי תיווך. במסגרת חוק זה נקבע כי כתנאי מוקדם לזכותו של מתווך לדמי תיווך, חייב המתווך לקבל רישיון כדין וחייב המתווך להחתים את הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. לא נשמעה בפני כל טענה מצידו של הנתבע לפיה לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק כאמור. התובעת העידה כי יש לה רישיון כדין לעיסוק בתיווך ואף מסרה את מספר הרישיון. הסכם תיווך כתוב ומפורט כדת וכדין נחתם בין הצדדים והוצג בפני בית המשפט. לפי הכתוב בהסכם התיווך, על פניו, מתחייב הנתבע לשאת בדמי תיווך בסך של חודש שכירות בצירוף מע''מ.

טוען הנתבע כי לאחר כריתת הסכם התיווך הושגה הסכמה בעל פה לתקן את התנאים הכלולים בהסכם התיווך בכל הנוגע לגובה דמי התיווך. אכן, אפשר ולאחר כריתתו של הסכם מגיעים צדדים להסכמה על שינוי תנאי מתנאיו ואפשר והסכמה שכזו תיעשה בעל פה. יחד עם זאת, כאשר טוען אדם להסכמה שכזו, ברור כי נטל ההוכחה עליו. בפני בית המשפט הסכם כתוב וחתום, אשר תנאיו ברורים. אם טוען הנתבע כי תנאים אלו שונו – יתכבד ויוכיח זאת.

כאמור, טוען הנתבע כי הסכם התיווך שונה בהסכמה. אך הנה אשר העיד הנתבע בפני:

"באותו יום שקיבלתי את המפתח היא קיבלה 2,000 ש''ח על החשבון וקבענו שאחרי שבוע היא תקבל עוד 3,000 ש''ח. היא צעקה שמגיע לה עוד 3,000 ש''ח ואז אמרתי לה, שיהיה בסדר ונסתדר".

הנה איפוא, מודה הנתבע בפה מלא כי לא הייתה כל הסכמה לשינוי תנאי הסכם התיווך. כל שהייתה זו דרישה של הנתבע לשינוי התנאים, דרישה לה לא הסכימה התובעת. גם עדותו של מר אדמסון איננה משנה עובדות אלו, באשר העיד כי סוכם, לטענתו, על תשלום נוסף אך לא התייחס כלל לשינוי הסכם התיווך, מה גם שעדותו של מר אדמסון איננה מהווה בעיני אסמכתא במידה הנדרשת להוכחת שינוי הסכם כתוב, כאמור.

על כל פנים, הנתבע הרי אישר כי הסכמה לא הייתה ולכל היותר הייתה רק הצעה מצידו ולא מעבר לכך. זאת ועוד, להסכמים צריך שיהיה היגיון כלכלי. לא ניתן להבין ולא ניתן כל הסבר על שום מה ולמה תסכים התובעת, לאחר שכבר סיימה את מלאכתה, לוותר על אלפי שקלים המגיעים לה לפי חוזה. בעניין זה, טענת הנתבע לפי הדבר נעשה מתוך כוונה להונות את רשויות המס איננה מקובלת עלי לחלוטין, ועל כל פנים, משקפת הבנה, לפחות מצד הנתבע, לשותפות למעשה הונאה שכזה. טענה זו אם כן, איננה מקובלת עלי.

מכל האמור לעיל, אין איפוא כל מקום לקבל את גרסת הנתבע בדבר שינוי הסכם התיווך המקורי ולא הייתה כל הצדקה לניסיונותיו להתחמק מתשלום מלוא שכרה של התובעת. ראוי גם להדגיש, כי גם לשיטתו של הנתבע, הרי מגיעים לתובעת סך 3,000 ש''ח נוספים ואין אפשרות לפרש את העובדה שלא נשא גם בתשלום זה בו הוא מודה, זולת המסקנה כי הנתבע פעל בחוסר תום לב ובהתכחשות לזכויות התובעת.

אשר לטענות ההדדיות אשר העלו הצדדים זה כלפי זה בהתייחס לאירועים שהיו לאחר חתימת הסכם התיווך, הרי מתברר כי התובעת הגישה תלונה במשטרה וחזקה על זו שתחקור את הדברים ותמצא אם יש בהם ממש.

לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לנתבעת אל מלוא יתרת דמי התיווך המגיעים לה לפי ההסכם, בסך של 6,120 ש''ח (כולל מע''מ). התובעת הוסיפה ועתרה לחיוב הנתבע בתשלום כספים נוספים בגין הוצאותיה, אולם לא הוצגה על ידה כל אסמכתא בדבר הוצאות שכאלה, ולכן אינני יכול לחייב את הנתבע בגינם. אשר לתביעה בדבר עוגמת נפש, הרי שבהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל''א-1970, מוסמך בית המשפט לפסוק פיצויים בראש נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. אין ספק כי התנהגותו של הנתבע הסבה לתובעת עוגמת נפש ויעידו על כך ניסיונותיה החוזרים ונשנים לגבות את הסכום המגיע לה אף טרם הוגשה התביעה. אני מחייב את הנתבע אם כן, לפצות את התובעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך של 2,000 ש''ח.

לסיכום כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לנתבעת סך כולל של 8,120 ש''ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. כמו כן יישא הנתבע באגרת בית המשפט וכן גם בהוצאות התובעת בגין הדיונים בתיק זה בסך של 500 ש''ח נוספים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ' אלול תש"ע, 30/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ