אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אמצעי טיפול מתון מאשר הוצאת קטין

אמצעי טיפול מתון מאשר הוצאת קטין

תאריך פרסום : 07/06/2018 | גרסת הדפסה
ענ"א
בית משפט לנוער חיפה
56605-04-18
25/05/2018
בפני השופטת:
אספרנצה אלון

- נגד -
המערערת:
אם הקטין
עו"ד חן שטח ו/או עו"ד גלית אדר
המשיבים:
1. מחלקה לשירותים חברתיים - פרדס חנה כרכור באמצעות עו"ס לחוק הנוער- גב' אורלי גזית
2. היועץ המשפטי לממשלה ע"י עו"ד מהלשכה המשפטית; משרד העבודה; הרווחה והשירותים החברתיים

פסק דין

 

בעניין: הקטין ע"י האפוטרופוס לדין, עו"ד מיכל קינן יסעור

מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי

 

  1. בפניי ערעור על החלטות בית המשפט לנוער בחדרה (כב' השופטת היאם קרוואני) מיום 24.04.2018, בתיק תנ"ז 13692-07-17 (להלן: "בית משפט קמא") במסגרתה נקבע כי הקטין, יליד שנת 2015 (להלן: "הקטין") יוצא ממשמורת המערערת ויועבר למשמורת רשות הסעד אשר תקבע את מקום חסותו במשפחת אומנה שיקומית וזאת למשך שנה (להלן: "ההחלטה").

 

רקע

 

  1. הקטין הוא בנה הבכור של המערערת, כבת 27 (להלן: "האם" ו/או "המערערת") ושל מר XXX, אשר ביניהם מערכת יחסים מורכבת והם אינם מתגוררים יחד. כאן המקום לציין כי לפני כ-10 ימים, ביום 15.5.18, נולדה להם בת נוספת.

 

  1. הגב' XXX, אמה של המערערת, הינה כבת 50, אם ל-5 ילדים, כיום בני 14 עד 28 (להלן: "הסבתא"). הקטין והמערערת מתגוררים בבית הסבתא יחד עם אמה וכן עם 3 האחים הצעירים של המערערת.

 

  1. ביום 12.09.2017, הקטין הוכרז כקטין נזקק, על פי סעיף 2(2)(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך- 1960 (להלן: "חוק הנוער"). נקבעה לקטין תכנית דרכי טיפול לפיה על המערערת להביא את הקטין באופן עקבי וסדיר למעון יום ולדאוג כי יושלם תהליך האבחון וההערכה ביחידה

לשלום הילד במכון להתפתחות הילד. תכנית דרכי הטיפול התקבלה בהסכמת המערערת והסבתא, שזו האחרונה התחייבה לסייע למערערת בטיפול בקטין.

 

  1. ביום 25.09.2017 נערכה לקטין בדיקה רפואית התפתחותית ועלה כי לקטין קשיים תקשורתיים, בדידות חברתית ורגשית, חסרים בתקשורת בלתי מילולית, ועיכוב בהבנה ובהבעת השפה. הומלץ להפנותו להערכה פסיכולוגית התפתחותית, להערכת קלינאי תקשורת, לריפוי ועיסוק ולשלבו בחוגים חברתיים. בסיכום אבחון ריפוי ועיסוק מיום 30.08.2017, הומלץ כי הקטין יקבל טיפולים מלווים בהדרכה של האם והסבתא וכי תישקל מסגרת חינוכית מתאימה שתענה לצרכיו. כך גם ממצאי הערכה בריפוי ודיבור מיום 03.10.2017, העלו כי יש לשלבו במסגרת חינוכית אשר תיתן מענה לצרכיו המיוחדים ותוכל לקדמו. כן הומלץ על טיפול קלינאי תקשורת.

 

  1. ביום 20.11.2017 נערכה הערכה פסיכולוגית התפתחותית לקטין על ידי המכון להתפתחות הילד בהלל יפה. תוצאות האבחון הצביעו על עיכוב רב תחומי ומשמעותי, התנהגות לא מודעת לסכנה, חסר שקט פסיכומוטורי, התנהגות אגרסיבית וכוחנית ונקבע כי הוא זקוק להשגחה צמודה. עקב קשייו הרב תחומיים הומלץ על שיבוצו המידי והבהול במעון יום שיקומי, וכן מתן תמיכה מקסימלית, הדרכה וייעוץ לאם ולסבתא על ידי שירותי הרווחה.

 

  1. ביום 01.01.2018 נערך אבחון ביחידה לשלום הילד, בבית שבתי לוי, לצורך הערכת מצבו הרגשי וההתפתחותי של הקטין וכן בדיקת איכות הקשר עם שתי הדמויות המשמעותיות בחייו: אמו וסבתו. נמצא כי העיכוב ההתפתחותי של הקטין הינו חמור ומדאיג ובא לידי ביטוי בכל התחומים- בתחום השפתי, בתחום המוטורי ובתחום המרחב המשחקי. במסגרת התצפית הדיאדית שנערכה בין המערערת והקטין ובין הסבתא לבין הקטין, התרשמות המאבחנים הייתה שהאם אינה מהווה דמות עליה יכול הקטין להישען ולסמוך, הן בתפקוד היום יומי והן בפן הרגשי התפתחותי. באשר לקשר עם הסבתא, נמצא כי הוא מותנה בכך שהקטין יישאר צמוד אליה ולא יבטא רצון בנפרדות. התרשמות המאבחנים הייתה שעל אף אהבתן ורצונן של האם והסבתא לגדל את הקטין, הסביבה המשפחתית אינה מסוגלת להעניק לו את צרכיו האישיים וההתפתחותיים ואף יותר מכך, פוגעת ביכולתו להתפתח.

נמצא כי הקטין נמצא בסיכון משמעותי להמשך התפתחותו. המלצת האבחון הייתה הוצאת הקטין למסגרת של משפחת אומנה שיקומית אשר תיתן מענה לצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים וזאת בצד שמירה על קשר עקבי ורציף של הקטין עם אמו וסבתו.

 

  1. ביום 18.02.2018 ערכה הפסיכולוגית, הגב' חנה מן, בדיקת מסוגלות הורית למערערת ולסבתא. באשר לאם, קבעה המומחית כי מדובר באם צעירה, בעצמה ילדה פגועה, נזקקת ותלותית, קשורה רגשית לבנה ובעלת כוונות טובות לגבי הקטין אך חסרת מסוגלות הורית. זאת במיוחד ביחס לקטין שהינו בעל מטען גנטי וצרכים מיוחדים, הזקוק להורות טובה במיוחד. יכולתה של האם, כך העריכה הפסיכולוגית, להפיק תועלת מטיפול רגשי או מהדרכה הורית, על מנת לשפר את תפקודה ההורי, מוגבלת ביותר.

 

באשר לסבתא, קבעה המומחית כי היא בעלת יכולת קוגניטיביות נמוכות מהממוצע, נוטה לעצבנות, לרגזנות ולהתפרצויות זועמות ותוקפניות. בעבר התגלו קשיים משמעותיים במצבם ובהתפתחותם של ילדיה, לרבות קשיים התנהגותיים ורגשיים אשר הצריכו סידורם במסגרות חוץ ביתיות לתקופות שונות. שיתוף הפעולה של הסבתא עם גורמיה רווחה לאורך השנים היה חלקי. הפסיכולוגית קבעה, כי הסבתא מראה אהבה ודאגה כנה לילדיה ולקטין, אך עקב משאביה וכוחותיה המדוללים היא אינה מסוגלת לספק להם סביבה ביתית הולמת. הפסיכולוגית העריכה כי הסבתא הינה חסרת מסוגלות הורית ואינה מסוגלת לגדל את הקטין, הנכד, לאורך זמן, באופן מיטיב ומותאם. זאת במיוחד בהתייחס לקטין, בעל מטען גנטי וצרכים מיוחדים, הזקוק להורות טובה במיוחד. עוד העריכה המומחית כי היא תתקשה להיעזר בטיפול רגשי או בהדרכת הורים על מנת לשפר את תפקודה ההורי באופן משמעותי.

 

  1. באשר לקטין, המליצה הפסיכולוגית להפנותו למסגרת של אומנה שיקומית כדי שיוכל לגדול בבית מכיל ומותאם לצרכיו ולקבל את המענים הטיפוליים והשיקומיים שהוא זקוק להם באופן הולם ועקבי. להערכתה, טיפול על ידי האם והסבתא, מגובה על ידי טיפולים והדרכות בקהילה, לא יהיה מספק עבורו, לאור צרכיו המרובים. הפסיכולוגית אף המליצה לגבי הילד שעתיד להיוולד לאם (כאמור נולדה בת ביום 15.5.18) כי ייפתח תיק אימוץ והוא/היא יועבר/תועבר למשפחה שעתידה לאמצו היישר מבית החולים, והאימוץ יהיה אימוץ סגור. יצוין  כי בימים האחרונים פנו שירותי הרווחה לבית המשפט לנוער בעניינה של הקטינה.

 

  1. ביום 25.02.2018, התבקש בית משפט קמא, להורות על שינוי דרכי הטיפול והוצאת הקטין ממשמורת אמו. במקביל, שולב הקטין ביום 12.03.18, במעון יום שיקומי, הסמוך למקום מגוריו.

 

  1. ביום 10.04.2018 התקיים דיון בבית משפט קמא בבקשה לשינוי דרכי הטיפול. בדיון השתתפו המערערת, הסבתא, עו"ד חן שטח, עו"ס לחוק נוער הגב' גזית אורלי, אפוטרופוס לדין עו"ד מיכל קינן יסעור, עו"ס מחוזית הגב' תמי ברזני ועו"ס משפחה הגב' אורטל לוי.

 

  1. ביום 24.04.2018 הוציא בית משפט קמא החלטה מפורטת ומנומקת, היא מושא הערעור שבפניי. בית משפט קמא סקר את גדר המחלוקת, היסטוריית הנזקקות של הקטין, האבחונים וחוות הדעת המקצועיות שנערכו לקטין, למערערת ולסבתא. בהמשך פורטה התנגדותה של האם להוצאת הקטין שהדגישה כי רק לאחרונה שולב הקטין בגן שיקומי ויש לתת לה הזדמנות למצות את דרכי הטיפול באפשרות זו. מנגד, טענה האפוטרופוס לדין, אשר ליוותה את הקטין מתחילת ההליך, כי יש לתת לקטין סיכוי לחיים טובים יותר. על פי האבחונים ותוצאותיהם, לא יחול כל שיפור ביכולתה של האם ואף לא של הסבתא והשארתו במשפחה זו לא תותיר לו סיכוי לחיים טובים יותר. הקטין זקוק למשפחת אומנה שיקומית.

 

  1. בית משפט קמא בחן את טענות הצדדים ואת המלצות אנשי המקצוע, והגיע למסקנה כי בשל העיכוב ההתפתחותי הקשה של הקטין והיעדר יכולת הורית של האם ו/או הסבתא, בהשלמת החסר, יש להוציא את הקטין ממשמורת הוריו ולהעבירו למשמורת רשות הסעד, אשר תקבע את מקום חסותו במשפחת אומנה שיקומית.

בשל החשיבות אביא את פרק הדיון וההכרעה במלואו:

 

"דיון והכרעה

 

אין ספק כי מדובר בקטין נזקק, הנזקקות הינה לאורך דורות. מאז לידתו של הקטין טופל על ידי המשיבה והסבתא כאשר הסבתא לוקחת חלק פעיל מאוד בגידולו חרף קשייה האישיים ונסיבות חייה הלא פשוטים. מדובר באישה קשת יום, עובדת לפרנסתה, אוהבת את ילדיה ומנסה בכל כוחה לשמור על אחדות המשפחה ולכידותה.

 

נכון הוא, כי צרכיו החיוניים היומיומיים מסופקים לקטין, גודל באופן מותאם לבני גילו, אך לקטין חסכים רבים כפי שתוארו בשלל האבחונים שנעשו לקטין. מדובר במי שסובל מעיכוב התפתחותי משמעותי "קשיים בולטים בקשר בין הקטין לבין שתי הדמויות המשמעותיות בחייו בעוד שאימו אינה מהווה דמות עליה יכול להישען ולסמוך, הקשר עם סבתו מותנה בכך שיישאר צמוד אליה ולא יבטא רצון בנפרדות. בשני המקרים מדובר בקשר אשר מגביל את יכולתו של אדיר להשלים את משימותיו ההתפתחויות ולגבש את עצמאותו באופן תקין". (מפנה לסיכום אבחון היחידה לשלום הילד עמ' 5).

 

"קיים חשש כי בתוך המסגרת המשפחתית הנוכחית, שבה נשמרת אחידות משפחתית במחיר של פגיעה בעצמאות והתפתחות, אדיר נמצא בסיכון משמעותי להמשך התפתחותו" ((מפנה לסיכום אבחון היחידה לשלום הילד עמ' 5).

 

אין ספק כי לקטין יכולת להתפתח באופן מותאם ולצמצם פערים אם וכאשר תתאפשר לו סביבה תומכת, מטיבה המאפשרת לו נראות, נפרדות ועצמאות לצד קבלת מלוא הטיפולים הפרא הרפואיים להם הוא זקוק. אין ספק כי מעון יום שיקומי יכול בהחלט לתת מענה אך הינו חלקי.

בכל מקרה יצטרך הקטין להתחנך במעון שיקומי בשל גילו כיום ,בהמשך  ישולב בחינוך מיוחד המתאים לצרכיו.

 

קיימת זכות יסוד של הורה הביולוגי לגדל את ילדיו  וזו זכות טבעית שאין חולק עליה. בענייננו ,ברור לכל כי למשיב אין כל מעורבות, פרט לכך כי הינו אביו  הביולוגי של הקטין, פסיבי, אינו שותף לגידול הקטין ותיאור אישיותו מעיד על אדם, שאין בנוכחותו לתת מענה לקטין וגם לא דרש זאת, וזאת בלשון המעטה.

 

המשיבה חפצה בגידול הקטין אך הינה יודעת ואף מסכימה כי לא תוכל להרים את הנטל ללא עזרת מי מבני משפחתה ובעיקר אימה שהינה סבתו של הקטין,  גב' XXX כך שהלכה למעשה, מדובר בקטין בן להורים שאין ביכולתם לספק לו את הצרכים הבסיסיים להתפתחותו התקינה.

 

המשיבה נסמכת על שולחן הסבתא ,אינה מתפרנסת, אינה פנויה לטיפול בקטין ואין לה יכולת. לא זו אף זו, מערכת היחסים בינה לבין המשיב, מערכת מורכבת שחרף היותה רווקה וחייה אצל הסבתא נכנסה להריון מאביו  של הקטין והינה בשלבי הריון מתקדמים. חסרת מודעות והעדר כל יכולת להפנמת הדרכה הורית, אין לה נפרדות ולא יכולה להתקיים בזכות עצמה. 

 

בית המשפט לנוער, ככלל נותן את דעתו לעניין המשפחה המורחבת, אך אין למשפחה המורחבת או לסבים ,במקרה הנדון, הסבתא, כל מעמד משפטי.  מה גם נתוני הסבתא כעולה מהאבחון אינו מאפשר אפילו הכרתה כמשפחת אומנה; לא כל שכן כמשפחת אומנה שיקומית לה זקוק הקטין.

 

הקטין נמצא בצומת דרכים מאוד רגישה הן לגילו והן לאירועים שהתרחשו בבית המשפחה ובהמשך, לנסיבות שייוצרו  עם לידת התינוק ועל כך גם יש לתת את הדעת. פניותה של המשיבה שגם כך הינה לוקה בחסר, לא תתאפשר והעול ייפול שוב על הסבתא, דבר שיפגע ללא ספק  באדיר.

 

הקטין XXX זקוק למשפחה מטיבה אשר תוכל לספק את צרכיו ותמלא אחר ההמלצות הרפואיות כלשונן ותפנים את ההדרכות. מדובר בקטין שהיה ויקבל את הטיפול המתאים הן במעון והן בבית קיים סיכוי לצמצם את הפערים המשמעותיים בעיכובו ההתפתחותי.

 

 בהקשר זה ,מפנה לדוח ריפוי ועיסוק "הגעה לקבלת טיפול בריפוי ועיסוק, מצביעה  על הבנה של המשיבה לטיפולים, נראה תהליך הפנמה, אך לא ניתן להסיק לגבי היכולת להעביר במסגרת הבית וזאת בשל מיעוט המפגשים. המטפלת מציינת כי מפגש טיפולי חד שבועי אינו מספיק הן לעבודה ההתפתחותית עם הקטין והן להדרכה הביתית". כך גם לדו"ח חינוכי ממעון ויצו אשר מצביע על כך כי, הגעה סדירה למעון יש בה כדי לשפר מיומנויות יום יומיות של הקטין. אך כאמור, הקטין לא הגיע באופן סדיר למעון יום ואף למעון השיקומי ששולב רק לאחרונה הספיק להחסיר מספר ימים. מזה ניתן ללמוד כי הפנמת הדרכה, עקביות, סביבה תומכת ומטיבה יכולה לקדם את הקטין ואף יותר מזה".

 

            ההליך שבפניי

 

  1. האם וכך גם הסבתא, מיאנו להשלים עם החלטת בית משפט קמא וערעורה של האם הונח בפניי. ביום 3.05.2018 התקיים בפניי דיון בנוכחות הצדדים, האפוטרופוס לדין, עו"ס חוק נוער ועו"ס משפחה. לאחר הדיון ביקשתי לקבל השלמות והבהרות מעו"ס לחוק הנוער ומהפסיכולוגית, הגב' חנה מן. בשאלה מהי טובתו של הקטין – האם נכון לעשות את המעבר בחלוף חודשיים בלבד משנקלט הקטין במעון יום שיקומי, והאם יש בכוחו של הקטין לשרוד מעברים רבים בתקופה כל כך קצרה.

 

  1. במענה התקבלה ביום 08.05.2018, השלמה מהגב' חנה מן, פסיכולוגית חינוכית מומחית. לעמדתה:

 

"כפי שציינתי בחוות הדעת, הן האם והן הסבתא אינן מסוגלות לגדל ולטפל בקטין כנדרש, ואף אינן מסוגלות לספק לו סביבה ביתית בטוחה ומוגנת. אי לכך, כל יום נוסף שהוא נשאר בבית הסבתא, הוא נמצא בסיכון פיזי ורגשי. גם אם תיכנס סומכת לבית המשפחה לכמה שעות כל יום, במצב הקיים, תרומתה תהיה מזערית לעומת הנזק שעלול להיגרם לקטין במידה וימשיך לשהות בבית שאינו מסוגל להכיל אותו, לדאוג לביטחונו או להתאים את עצמו לצרכיו.

ישנה סבירות רבה כי הקטין יחווה קשיי הסתגלות בעקבות המעבר למשפחה אומנת ולמעון חדש. אולם, לא צפוי קושי גדול יותר אם יעבור עכשיו, באמצע שנת הלימודים, לעומת בתחילת שנה"ל הבאה. נהפוך הוא, עקב השהייה קצרה יחסית במעון הנוכחי, יש לשער כי הקטין טרם פיתח היקשרות משמעותית למטפלות או תחושת שייכות למסגרת, ולכן המעבר יהיה קל יותר עכשיו מאשר בעוד מספר חודשים.

 

בנוסף, עקב התנגדותן של האם ושל הסבתא להוצאת הקטין מהבית, דחיית המעבר בעוד מספר חודשים עלולה לחשוף את הקטין ללחצים ולקונפליקטים רגשיים בחיק המשפחה, שיקשו על הסתגלותו למסגרת החדשה.

 

מכל הסיבות שצוינו לעיל, מומלץ להעביר את הקטין בהקדם האפשרי למשפחת אומנה שיקומית ולשלבו במעון יום שיקומי סמוך למקום מגוריו החדש. במקביל, מומלץ לפנות באופן מידי לקופת החולים ולמשרד הבריאות בבקשה לאשר לו שנה נוספת באותה מסגרת".

 

עיקר טיעוני המערערת

 

  1. המערערת טענה שלא מוצו דרכי הטיפול בקטין בטרם הוצאת הקטין ממשמורת אמו. ב"כ המערערת, עו"ד חן שטח, הדגישה כי הוצאת הקטין ממשמורת האם הינה בהולה ובטרם עת. הקטין הוכרז כקטין נזקק בספטמבר 2017, קרי לפני כ-8 חודשים, ושולב במעון יום שיקומי רק בחודש מרץ האחרון, קרי כחודשיים בלבד. תקופה זו הינה קצרה ואין בה די כדי לבחון האם שילובו במעון שיקומי תרם לצמצום הפער ההתפתחותי של הקטין, ויש בו די כדי לספק לקטין את צרכיו. ב"כ המערערת טענה כי הקטין אינו נמצא בסיכון או הזנחה מצד משפחתו אלא רק בעיכוב התפתחותי. כפי שעולה מדיווח עו"ס המעון השיקומי, מיום 02.05.2018, הקטין מגיע ברציפות לגן, למעט שלושה חיסורים, הוא ילד חברותי וסקרן שהסתגל במהירות לגן ללא קשיים מיוחדים. נכתב כי ישנו קשר רציף ומיטיב של הגננת ועו"ס המעון עם הסבתא והאם אשר מביעות דאגה רבה לשלומו, הבנה לגבי עיכוב ההתפתחותי הדורש טיפול ומעקב צמוד, בתקווה כי פער זה יצומצם בזמן שהותו במעון.

לטענתה אין להוציא את הקטין מהמעון השיקומי אליו נקשר ולהעבירו למעון שיקומי אחר, אליו יצטרך להסתגל מחדש.

 

  1. באשר לאם ולסבתא, נטען כי לא ניתנה להן אפשרות והזדמנות להיעזר בקהילה ולהוכיח שהן מסוגלות לטפל ולגדל את הקטין, תוך שימוש בכלים המצויים בתוך הקהילה. האם והסבתא קשורות בנימי נפשן לקטין והן מעניקות לו אהבה רבה. הקשר ביניהם הדוק וחשוב. ניתוקו של הקטין מאמו וסבתו יהווה פגיעה קשה בנפשו. האם והסבתא הביעו הסכמתן לכניסתה של סומכת וכן הצהירו כי ישתפו פעולה בכל הדרכה שתתבקש על ידי גורמי הרווחה. רצונן להעניק לקטין את צרכיו על הצד הטוב ביותר, ולהוכיח שהן יכולות ומסוגלות לעשות כן, לעמוד בתוכנית הטיפולית וכן לראות את התקדמות הקטין, לא נבחן אלא נשלל מראש.

 

  1. לעמדת המערערת המלצת המומחית סותרת את דיווחה של עו"ס המעון השיקומי באשר להסתגלותו של הקטין במעון השיקומי, ולקשר שיצר עם הצוות. הודגש כי לא מוצו כל האמצעים על מנת להשאיר את הקטין בחיק משפחתו, מעולם לא הוכנסה סומכת לבית המשפחה, הדרכה ההורית הייתה רק בראשיתה, ולא בוצעו שיחות למערערת ולאמה. במצב דברים זה טובתו של הקטין להישאר בחיק משפחתו, שם הוא מרגיש בטוח ואהוב, תוך שיתוף פעולתה של המערערת וסבתו עם שירותי הרווחה והכנסת סומכת. תוצאה זו הינה הגיונית וטבעית יותר מאשר השמתו במשפחת אומנה.

 

  1. לטענת האם, ההחלטה המנתקת את הקטין ממשפחתו הגרעינית, מבלי שמוצו כל ההליכים לסיוע במסגרת הקהילה, וזאת תוך התעלמות משיתוף פעולתן של המערערת ואמה עם שירותי הרווחה, היא החלטה קיצונית ויש להתערב בה.

 

עיקר טיעוני היועץ המשפטי לממשלה

 

  1. ב"כ היועמ"ש, עו"ד רולא סלמאן-סרור, ביקשה לדחות את הערעור ולהותיר את החלטת בית משפט קמא על כנה וזאת בטענה כי מדובר בהחלטה מנומקת, מבוססת, ראויה והולמת את מצבו של הקטין ואת טובתו. הובהר, על ידי הגורמים המקצועיים, כי אין דרך אחרת להבטיח הטיפול וההשגחה על הקטין וזאת בשל העיכוב ההתפתחותי החמור של הקטין, וכן בשל הערכות המסוגלות ההורית שנערכו למערערת ולאמה, אין בידיהן להבטיח את הטיפול וההשגחה להם זקוק הקטין ואין ביכולתן להיענות לצרכיו ההתפתחותיים הרגשיים והפיזיים.

לטענתה, סומכת שתגיע לכמה שעות אינו מהווה פתרון, מדובר באפשרות שהמשפחה אינה יכולה להסתייע ולהיעזר בה. עוד הוסיפה כי קיים קושי בהכנסת סומכת לדירה בה מתגוררים 6 אנשים, ואשר על פי דיווח עו"ס משפחה, מביקורי הבית שערכה, אין מקום לשבת, הבית תמיד מבולגן, צפוף וספק אם סומכת תוכל לסייע במצב זה או לשהות מדי יום עד שעות הלילה בביתן.

 

  1. נטען כי הקטין סובל מהזנחה פיזית, רגשית וקשיים רגשיים והתפתחותיים, נמצא בסיכון גבוה לשלומו הפיזי (בלע כדורי ריטלין) ובסיכון התפתחותי, ומכאן הצורך הדחוף בהוצאת הקטין למשפחת אומנה שיקומית. ב"כ היועמ"ש טענה כי זמן הילד חשוב במקרה זה וכי החלטת בית משפט קמא מבוססת דיה והולמת את מצב הקטין כיום.

 

  1. לעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, אין כל סתירה בין המלצת המומחית, גב' מן בחוות דעתה המשלימה לבין דיווח עו''ס המעון השיקומי. המומחית בחוות דעתה המשלימה ציינה כי עקב השהייה הקצרה יחסית במעון הנוכחי יש לשער כי הקטין טרם פיתח היקשרות משמעותית למטפלות או תחושת שייכות למסגרת, וכן המעבר יהיה קל יותר עכשיו מאשר בעוד מספר חודשים. שתי חוות הדעת קבעו באופן חד משמעי שטובתו של הקטין הינה בהוצאתו למשפחת אומנה שיקומית. ב"כ היועמ"ש ביקשה לאמץ את מסקנת המומחית באשר לנכונות מעברו של הקטין בהקדם האפשרי. עיכוב בהוצאתו מהבית עלול להוות קושי להסתגלותו של הקטין במסגרת החדשה.

 

  1. באשר לטענת המערערת כי לא ניתן לה זמן מספיק להוכיח את יכולותיה ההוריות, טענה ב"כ היועמ"ש כי יש לדחות טענה זו. הסיכוי לשיפור תפקודה ההורי של המערערת אינו נראה לעין, כפי שעולה מהערכת המסוגלות ההורית. אין מקום כי ייערך עוד ניסיון ערטילאי על חשבון הקטין. בנסיבות העניין הוכח כי אין דרך להבטיח טיפול והשגחה בקטין אלא בהוצאתו ממשמורת אמו. הנזק הצפוי מהשארתו של הקטין במשמורת אמו עולה בהרבה על הנזק שבהוצאתו למשפחת אומנה שיקומית. על כן, ביקשה לדחות את הערעור ולהותיר את החלטת בית משפט קמא על כנה.

 

עיקרי טיעון האפוטרופוס לדין:

 

  1. האפוטרופוס לדין, עו"ד מיכל קינן-יסעור, ביקשה לדחות את הערעור ולהותיר על כנה את החלטת בית משפט קמא. חרף רצונן הטוב של האם והסבתא, הן חסרות מסוגלות הורית כפי שעולה מהאבחונים. ניסיון העבר מלמד כי שיתוף הפעולה שלהן היה חלקי בלבד, דבר המעיד על חוסר יכולת להיעזר, להפנים ולהתמיד בהשקעת התשומות הרבות הנדרשות לקטין, על מנת לתת לו סיכוי למצות את הפוטנציאל הטמון בו. הקטין זקוק לסביבה תומכת ומחויבת לתהליך, ליציבות ולהמשכיות, וכל אלו לא יתאפשרו לו אם יישאר בחזקת משפחתו. הדיווח החיובי שהתקבל מהגן השיקומי אינו יכול להעיד כי המערערת והסבתא יתמידו, כפי שהוכיח ניסיון העבר והיעדרויותיו הרבות של הקטין מהגן הקודם.

 

  1. נטען כי לאם אין מסוגלות הורית, כפי שעלה באבחונים, וכך גם הסבתא נעדרת מסוגלות הורית. ילדיה (המערערת ואחיה) התחנכו בשלב כזה או אחר במסגרות חוץ, ומכאן שיש הגיון רב במסקנה כי השארת הקטין במשמורת אמו ובסיוע הסבתא תוביל בהכרח להוצאתו בשלב מאוחר יותר למסגרת חוץ ביתית. לטענתה, דחיית הוצאתו תוביל להעמקת הפערים ההתפתחותיים של הקטין ולירידה בסיכויי קליטתו במשפחת אומנה בעתיד, ובכך נפגעת טובתו, גם בהתחשב בגילו (כבן 3 וחצי) ובשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא וגם בשל החשש כי דחיית ההחלטה תוביל לכשל בקליטתו במשפחת האומנה השיקומית, שכן יורחבו הפערים ויועמקו הקשיים. 

 

  1. לעמדת האפוטרופוס לדין, הקטין הינו בעל צרכים מיוחדים, אם בשל הפוטנציאל האורגני שלו ואם בשל הסביבה בה גדל (וייתכן אף שכתוצאה משילוב של השניים). עובדה זו מחדדת את הצורך בהבטחת סביבה אחרת, הכוללת דמויות מטפלות בעלות יכולות, על מנת לאפשר לקטין לממש את הפוטנציאל האישי שלו. אף לעניין יכולות של הקטין להכיל שינויים ומעברים נוספים – יש לקבל, בהיעדרה של אחרת להעריך זאת, את חוות דעתה של הגברת חנה מן. עוד חשוב לקחת בחשבון את גילו של הקטין והפערים הגדולים שכבר נוצרו – אלו מחייבים קבלת החלטה בעניינו בהקדם, וזאת על מנת שלא לחבל בסיכויי קליטתו במשפחת אומנה ועל מנת להגביר את סיכוייו לצמצם את הפער ולהתפתח באופן תקין.

 

  1. עוד ציינה האפוטרופוס לדין, כי החלטת בית משפט קמא מבוססת על חוות דעת מקצועיות המצביעות כולן על הצורך בהשמתו של הקטין במשפחת אומנה. בהליך בבית משפט קמא לא הובאו כל ראיות סותרות לממצאים שבדוחות ולא הועלו טיעונים כנגד אמינות או איכות חוות דעת אלו. אי לכך יש להמשיך והתבסס על חוות דעת אלו ועל המסקנות הברורות העולות מהן.

 

דיון והכרעה:

 

  1. הוצאת קטין ממשמורת אמו, נוגעת בנימי הנפש ומשכך יש לנהוג בצעד קיצוני זה במשנה זהירות. במקרה שלפניי, ולאחר לא מעט התלבטויות, הגעתי למסקנה כי לא אוכל לומר בלב שלם כי שוכנעתי שמוצו כל דרכי הטיפול, בתוך הקהילה, בטרם הוצאת הקטין ממשמורת אמו. משכך, יש בדעתי להתערב בהחלטה.

 

  1. לא אחטא אם אומר כי הכול צודקים. החלטת בית משפט קמא, היא החלטה מפורטת ומנומקת, ונשענה על המלצות מומחים. עמדתם של המשיבים, כפי שהושמעו על ידי ב"כ היועמ"ש, הגב' ר. סלמאן סרור והאפוטרופוס לדין, עו"ד מ. קינן יסעור, כי יש לאפשר לקטין הסובל מעיכוב התפתחותי משמעותי, למצות את הפוטנציאל הקיים בו ולצמצם את הפערים המשמעותיים שצבר, היא טענה משכנעת ומבוססת על עיקרון העל- טובת הילד. לחיזוק טענתן כי אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא הפנו להערכת הפסיכולוגית הגב' חנה מן, אשר העריכה, כי אין לאם ואף לא לסבתא סיכוי לשפר, בעתיד הקרוב, את תפקודן באופן משמעותי, גם אם יקבלו את מירב התמיכה וההדרכה במסגרת כוללנית ואינטנסיבית. במצב זה, נטען כי אך הגיוני ומתבקש להורות על העברת הקטין למשפחת אומנה שיקומית.

 

  1. מנגד, לא אוכל להתעלם מטיעונה של ב"כ האם, עו"ד ח. שטח, כי לאם לא ניתנה הזדמנות של ממש להוכיח כי דרכי הטיפול בתוך הקהילה מוצו. נשאלת השאלה האם לא די בשילובו של הקטין במעון יום שיקומי ובמתן הדרכה צמודה ותמיכה משמעותית לאם ולסבתא, כדי להביא לצמצום הפערים בהתפתחותו התקינה של הקטין. העמדה כי הוצאת קטין ממשמורת אמו, הינו צעד קיצוני שיש לנקוט בו רק כאשר מוצו כל אמצעי הטיפול החלופיים, ואלו לא עלו יפה, היא טענה הגיונית ותואמת את הוראות חוק הנוער והפסיקה.

 

  1. בבואי לבחון מהי טובתו של הקטין ומהי החלופה הטיפולית הטובה ביותר עבורו לעת הזו, בחנתי גם את מימד הזמן. הקטין כבן 3 שנים וחודשיים, מלווה על ידי שירותי הרווחה סמוך ליום היוולדו, אך הוכרז כקטין נזקק לפני כ-8 חודשים (12.09.2017). הקטין שולב במעון יום שיקומי רק ביום 12.03.2018.  האם אוכל לומר בלב שלם כי אמצעי טיפול מתון זה כשל? דומני שהתשובה לכך שלילית, במיוחד בהינתן העובדה כי האם והסבתא לא קיבלו הדרכה וייעוץ ואף לא מענה לשעות אחר הצהריים, באמצעות הכנסת סומכת, חרף המלצת המומחים.

ראו רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נו(4) 872 (2002) בו נאמר ע"א 783/81 פלונים נ' פלמוני, פ"ד לט(2) 1, 7 (1983). ראו גם ענ"א 17976-09-16 פלונית נ' מחלקה לשירותים חברתיים איילון ואח' (מיום 05.10.2016) בפס' 11, לפסק דינו של כב' השופט שאול שוחט.

 

  1. הפסיכולוג המאבחן, מר עכאוי אשרף, פסיכולוג התפתחותי מומחה ממרכז רפואי הלל יפה, המליץ עוד ביום 20.11.2017, כי הקטין, ישובץ באופן מידי ובהול במסגרת חינוכית מיוחדת (מעון יום שיקומי) ותינתן תמיכה מקסימלית, הדרכה וייעוץ לאם ולסבתא, על ידי שירותי הרווחה המקומיים, למתן מענה לשעות אחר הצהריים.

הודגש כי חשוב מאוד להעניק לאם תמיכה רגשית והדרכה אשר תשפוך אור על היחסים שבינה לבין הקטין ותקנה לה דרכי התמודדות עם קשייו. עוד הומלץ כי ישולב מנתח התנהגות למתכונת הטיפולים המעניקה כלים פרקטיים להתמודדות עם קשייו של הקטין. הומלץ כי תערך בדיקת מעקב במידת הצורך. המלצות אלו לא יושמו ולפיכך לא ניתן לומר כי לעת הזו, מוצו וכשלו כל האמצעים החילופיים והמתונים יותר.

 

  1. זאת ועוד, על פי חוות דעתה של הפסיכולוגית החינוכית המומחית, שהוזמנה ע"י עו"ס לחוק הנוער, ההערכה שנערכה לאם התבססה על בסיס חומר גלם חלקי שקיבלה הפסיכולוגית, מאבחון פסיכו- דיאגנוסטי קודם שנערך לאם על ידי דוד קניג, פסיכולוג שיקומי, המרכז לאבחון הכשרה ושיקום מקצועי אזור חדרה באוגוסט 2015. הגב' מן ציינה בהגינותה כי היא ערכה אבחון חלקי לאם כהשלמה לאבחון שנערך לאם לפני כשנתיים וחצי (ראו עמ' 6 לחוות הדעת). דומני, כי החלטה כה קרדינלית ומשמעותית של הוצאת קטין ממשמורת אמו, ראוי שתערך חוות דעת שלמה ולא על בסיס חומר גלם חלקי בפרט שלא הוגשה לבית המשפט חוות הדעת הקודמת, ולא הונחה בפני בית המשפט חוות דעת נגדית. זהירות וקפדנות חיונית היא כאשר עסקינן בהוצאת קטין ממשמורת אמו לתקופה שאינה מבוטלת ואולי אף ללא אפשרות חזרה.

 

  1. עוד אציין כי לא נחה דעתי מההשלמות שמסרה הפסיכולוגית כי "ישנה סבירות רבה כי הקטין יחווה קושי הסתגלות בעקבות המעבר למשפחת אומנה ולמעון חדש, אולם לא צפוי קושי גדול יותר אם יעבור עכשיו באמצע שנת הלימודים... יש לשער כי הקטין טרם פיתח היקשרות משמעותית למטפלו או תחושת שייכות למסגרת". וזאת מבלי שקדמה להערכה זו, או לפחות לא צוין, כי נאסף מידע מצוות המעון בו שוהה הקטין.

 

  1. ראיתי גם להתערב בהחלטת בית משפט קמא גם מהטעם שהתרשמתי שהאם והסבתא שיתפו פעולה בהתאם להנחיית הגורמים הטיפוליים. הן הסכימו לעבור בדיקה למסוגלות הורית, הסכימו לשלב את הקטין במעון יום שיקומי, ומתוך הדו"ח שהגישה עו"ס הגן השיקומי עולה כי הקטין מגיע ברציפות לגן, למעט שלושה חיסורים.

רשמתי בפניי כי בדיון האם והסבתא נתנו את הסכמתן לכניסתה של סומכת לביתן וכי הצהירו כי הן מוכנות לקבל הדרכה באופן אינטנסיבי ועל פי הנדרש. האם יהיה בכך די? זאת אין לדעת. ערה אני לכך שהפסיכולוגית, הגב' מן העריכה כי "גם אם תכנס סומכת לבית המשפחה לכמה שעות כל יום, במצב הקיים, תרומתה תהיה מזערית לעומת הנזק שעלול להיגרם לקטין במידה וימשיך לשהות בבית, שאינו מסוגל להכיל אותו, לדאוג לביטחונו ולהתאים את עצמו לצרכיו". הגם שמדובר בהערכה מקצועית, אין לפסוח על שלב זה של הכנסת סומכת לבית המשפחה באופן אינטנסיבי ומתן הדרכה וליווי לאם ולסבתא, כפי המלצת הפסיכולוג כמפורט בסעיף 32 לעיל, בטרם הוצאת קטין ממשמורת אמו.

           

  1. זכותה של האם להחזיק ולגדל את בנה, היא זכות מכוח חוק הטבע ומכוח הדין (סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"א- 1961). זכות זו כפופה כמובן לטובת הילד, עיקרון שהוא עמוד האש לאורו אנו פוסעים. בטרם הוצאת קטין ממשמורת אמו, שאין חולק שזה אמצעי קיצוני, עלינו להיות משוכנעים כי מוצו כל אמצעי הטיפול החלופיים שאינם כרוכים בניתוק הקטין מאמו. חובה עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת שהקטין יגדל בחיק משפחתו הביולוגית, ובלבד שלא נשקפת לו סכנה, ולהעניק לאם את מלוא הכלים בתוך הקהילה.

 

"אין טוב לילד מאשר להיות עם הורותו, יולדתו, אם רק אין בכך סכנה לשלומו ולבריאות גופו ונפשו" (בג"ץ  252/75 פלונית נ' שר הסעד, פ"ד ל(1) 51,56 (1975)).

 

  1. כאמור, הוצאת קטין במשמורת אמו היא צעד דרסטי, שלא בנקל חוזרים ממנו אחורנית. בשלב זה לא נחה דעתי כי ניתנה הזדמנות סבירה לאם להוכיח כי ביכולתה לספק את צרכיי הקטין ולהבטיח את טובתו, תוך שהוא נשאר בחיק המשפחה, וזאת לאחר שניתנה לה תמיכה של רשויות הסעד בתוך הקהילה, קרי, שילובה של סומכת בבית המשפחה, ומתן הדרכה וטיפול כפי המלצות המומחים, לאם ולסבתא.

 

  1. זכותו של הקטין כי יתפתח התפתחות טבעית מבחינה גופנית, נפשית, שכלית וחברתית ואף יממש את יכולותיו (ראו סעיף 6 לאמנה בדבר זכויות הילד). לצורך כך אני מורה כי הקטין ימשיך עד סוף שנת הלימודים הזו במעון היום השיקומי בו הוא שולב וכי האם תקבל, באופן מידי, הדרכה וליווי של סומכת בשעות אחר הצהריים וכן כל הדרכה ו/או ליווי ו/או תמיכה הנדרשת בהתאם להערכת המומחים. (ראו ההמלצות בסעיף 32 לעיל).

 

  1. על כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

 

            א. ההחלטה מיום 24.4.18 בדבר דרכי טיפול לקטין, הוצאתו ממשמורת האם והעברתו למשמורת רשות הסעד אשר תקבע את מקום חסותו, במשפחת אומנה שיקומית, בטלה.  הקטין יהיה תחת צו השגחה וטיפול בקהילה. המערערת והסבתא ישתפו פעולה עם כל גורמי הטיפול, ידאגו כי הקטין יגיע באופן עקבי וסדיר למעון יום שיקומי, בוא הוא נמצא כעת וזאת עד סוף שנת הלימודים, בקביעות וברציפות, עד לשעה 16:00 מדי יום.  

 

            ב. שירותי הרווחה מתבקשים לפנות לגורמים הרלבנטיים לצורך קבלת אישור לשילובו של הקטין לשנה נוספת במסגרת מעון יום שיקומי, בין אם יהיה זה אותו גן שיקומי בו הוא נמצא כיום, או גן שיקומי אחר.

 

            ג. האם והסבתא ישתפו פעולה  עם שירותי הרווחה, בין השאר אך לא רק, יאפשרו את כניסתה המידית של סומכת לבית המשפחה וכן יקבלו הדרכה, טיפול ותמיכה, בהתאם להנחיות הגורמים המטפלים.

 

ד. שירותי הרווחה מתבקשים לפעול לכניסת סומכת באופן מידי ובהיקף מקסימלי,  גם בהינתן העובדה כי כיום האם מטופלת בפעוטה נוספת.

 

            ה.  שירותי הרווחה יגישו לבית משפט קמא תסקיר ו/או דיווח נוסף ועדכני אודות הקטין וזאת תוך 60 יום מהיום או על פי החלטה אחרת שייתן בית המשפט לנוער.

 

ו. בית משפט קמא מתבקש לקבוע דיון נוסף בעניינו של הקטין ולבחון האם אמצעים מתונים- המשך הימצאותו של הקטין במעון יום שיקומי בצירוף סומכת והדרכה לאם ולסבתא, הטיבו עם הקטין במידה הנדרשת וליתן כל החלטה הנראית נכונה לטובת הקטין. יובהר כי שיקול דעתו של בית משפט קמא אינו כבול לסטות מהחלטתו מיום 24.4.18 או להגיע לאותה מסקנה.

 

  1. כל צד יישא בהוצאותיו.

 

פסק הדין מותר לפרסום לאחר עריכה והשמטת פרטים מזהים.

 

המזכירות מתבקשת להמציא פסק דין זה בדחיפות לצדדים.

 

ניתן היום,  י"א סיוון תשע"ח, 25 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ