אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אמסלם נ' חברת פלאפון תקשורת בע"מ

אמסלם נ' חברת פלאפון תקשורת בע"מ

תאריך פרסום : 20/03/2014 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
2812-10-13
16/03/2014
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
התובע:
1. יפית אמסלם
2. עו"ד

הנתבע:
חברת פלאפון תקשורת בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ) מיום 28.8.2013 בת.ק. 13076-06-13, בגדרו נדחתה תביעת המבקשת נגד המשיבה והיא חויבה בתשלום הוצאות בסכום של 750 ₪.

לבית משפט קמא הוגשה תביעת המערערת על סך של 32,000 ₪. בכתב התביעה נטען כי למבקשת נגרמו נזקים בשל שימוש בפרטים של לקוח אחר כפרטיה של המבקשת וחיוב הרכישה שרכשה באמצעות הכרטיס השגוי, היא הוטעתה באשר לתעריפי העסקה והתשלומים, היא ניזוקה כתוצאה מניתוק קווים ושירותים וכן מחסימת השימוש במכשיר טלפון. עוד נטען כי נמנע מהמבקשת לשלם בדרך של הוראת קבע וכי המשיבה התעקשה לקבלת התשלום המגיע לה בכרטיס אשראי. כתוצאה מכך נגרם למבקשת נזק עצום ומתמשך למוניטין שלה ושל משרדה.

מתוך הטענות שבכתב התביעה נלמד כי המבקשת התקשרה עם המשיבה בעסקת רכישה של מכשירי טלפון "אייפון" לה ולמנהל משרדה וקווים נלווים. בעת ביצוע הרכישה הוצע למבקשת לשלם בכרטיס אשראי, שהיה לכאורה בשימוש שלה בעבר. המבקשת שלא זכרה את פרטי הכרטיס הסכימה לכך וכך סוכמו תנאי העסקה. לאחר כחודש וחצי התברר כי הכרטיס שנעשה בו שימוש שייך לאחיה של המבקשת. המבקשת והאח הגיעו למשרדי המשיבה וביקשו לבטל את השימוש בכרטיס אך המשיבה סרבה לאפשר שימוש בהוראת קבע וכן עמדה על קבלת הסכום המגיע לה נכון לאותו מועד. משסרבה לכך המבקשת נחסמו הקווים ונותקו והמבקשת מצאה את עצמה מחויבת בסכום העולה על 10,000 ₪. בהמשך לכך כאשר פנתה המבקשת שוב אל המשיבה סרבה האחרונה לקבל את ההצעה לערוך את החיובים בהוראת קבע ואף דרשה תשלום חודשי גבוה מזה שהתבקש.

חוסר ההיענות של המשיבה והתנהלותה גרמו, כך כתב התביעה, לנזק למבקשת ולמשרדה וכן יצרו קרע בינה לבין אחיה. בנוסף נטען, כאמור, לקיומם של חיובים שגויים בניגוד למוסכם.

עתירת המבקשת בכתב התביעה הייתה להורות למשיבה "למחוק את החוב שהצטבר במכוון כנגד התובעת, לפצותה בסכום המבוקש בעוון הנזקים הרבים שנגרמו לה אישית משפחתית ומקצועית ולמוניטין שמה ומשרדה וכן עבור ניתוק הקווים, המודמים וקליטת המכשירים... ובעבור הבריונות שהופעלה כלפיה לאורך ההתקשרות עם הנתבעת...".

בדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא ביום 25.8.2013 נחקרו המבקשת ונציג המשיבה. במהלך הדיון העירה המבקשת את ההערה הבאה: "כשאני שומעת מביהמ"ש שהתצהיר בלתי קריא אני אומרת שאני בשוק מהתנהלות של בית המשפט". מספר ימים לאחר הדיון נתן בית משפט קמא את פסק דינו.

בפסק דין מנומק ומפורט ערך בית המשפט הבחנה בין שתי עילות התביעה: העילה הנזיקית והעילה הנוגעת להתמודדות עם החוב הנטען על ידי המשיבה והליכי הגביה הננקטים על ידה. באשר לתביעה הנזיקית קבע בית משפט קמא כי לאור התרשמותו מעדותה של המבקשת ומעדות נציג המשיבה הגיע לכלל מסקנה כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה לשכנע בטענותיה לא במישור האחריות ולא במישור הנזק.

בית המשפט מזכיר כי המחלוקת העובדתית העיקרית היא בשאלה מדוע חויב כרטיס האשראי של האח. במחלוקת זו קבע בית משפט קמא ממצא עובדתי שלפיו פרטי הכרטיס נמסרו על ידי המבקשת מהנימוקים שפרט. לחלופין ציין בית המשפט כי גם אם היה מקבל את גרסת המבקשת לעניין כרטיס האשראי הרי שלכל הפחות עצמה את עיניה ביחס לאפשרות שלא ניתן יהיה לשלם עבור הציוד והשירותים באמצעות הכרטיס והייתה אמורה לוודא כי מדובר בכרטיס שהיא רשאית להשתמש בו. בנוסף ציין בית המשפט כי ככל שהיה מוצא כי המשיבה התרשלה היה זוקף לחובת המבקשת אשם תורם מלא. באשר ליתר ראשי הנזק הנטענים ציין בית המשפט כי אלו לא הוכחו. בסיכום חלק זה של פסק הדין נכתב על ידי בית המשפט כי "על פי העובדות שהתבררו בפני, התובעת היא שבקשה לעשות שימוש בכרטיס האשראי של אחיה, למרות שלא נתן לכך הסכמתו ומכאן נבעו כל נזקיה. האחריות לעניין זה רובצת לפתחה ולא ניתן לגלגלה הלאה.".

מכאן פנה בית משפט קמא לבחון את החלק האחר של התביעה שעניינו טענות על גובה החוב. הוא הבהיר כי מדובר בתביעה לסעד הצהרתי שאינה בתחום סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות וכן כי יש להעלות את הטענות במסגרת התנגדות להליך ההוצאה לפועל ולא על דרך של הגשת תביעה לסעד הצהרתי. ככל שהמועד להגשת התנגדות חלף וניתן פסק דין ממילא אין לנסות ולעקוף אותו בהליך חדש.

בבקשה שלפני, שהמעט שניתן לומר לגביה הוא שסגנונה אינו הולם סגנון ראוי לכתב טענות בבית משפט, נטען כי התנהגותו של השופט במהלך הדיון גרמה למבקשת בכי והתרגשות עצומה וזאת בשל מחלה ממנה היא סובלת שחייבה אותה להזדקק לשתיה ובית המשפט צעק עליה בשל כך. בנוסף נטען כי בית המשפט "השתיק באופן ברוטאלי וגס במיוחד את עו"ד אמסלם – היא המבקשת, ונופף בהיותה עו"ד כקלף לרעתה". טענות נוספות שכלולות בבקשה הן כי בית המשפט לא אפשר למבקשת לומר מילה להגנתה או לטעון את טענותיה והתעלם מכך שהמבקשת טענה שלא הובא לידיעתה כי נפתחו כלפיה הליכי הוצאה לפועל. המבקשת מלינה גם על כך שבית המשפט סרב לקרוא תצהיר שמסר האח – שלא התייצב לדיון וכן טענות נוספות. לדברי המבקשת "גודל נזקיה עצום ואין לאמוד אותו בכסף" אך למרות זאת סרב בית המשפט לשמוע את בקשתה לקבלת פסק דין לעניין הנזק. בסעיף 11 לבקשה כותבת המבקשת כלפי בית משפט קמא כי "השופט כלל לא התייחס לחובותיו כשופט, כאדם, כבעל סמכות והשפיל פעם אחר פעם את המבקשת לעיני כל". היא עתרה אפוא למתן סעד הולם בשל הנזק שנגרם לה מן "החברות הסלולריות העברייניות" ולהורות על "מתן רשות לערער על פסק הדין שניתן בחוסר שפיטה, בחוסר בחינה, מתוך טעות שיפוטית חמורה וללא הענקת סעד של פיצוי על הנזקים הנטענים, וללא התייחסות אליהם".

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת המסמכים בתיק בית משפט קמא הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבה.

ראשית, אציין כי הסגנון שננקט בבקשה אינו ראוי ודי בכך כדי להביא לדחייתה. לא יעלה על הדעת שבעל דין, ובוודאי בעל דין שהוא עורך דין, יתבטא בלשון משתלחת כלפי בית המשפט. אוסיף כי לטענות המבקשת כלפי האופן בו נוהל הדיון אין תימוכין בפרוטוקול הדיון אלא ההיפך. טיעוני המבקשת מופיעים בו לרבות תדהמתה על האמירה כי התצהיר אינו קריא, המבקשת גם נחקרה נגדית על ידי נציג המשיבה. ככל שלדעת המבקשת נאמרו בדיון דברים שאינם מפורטים בפרוטוקול היה עליה להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול אך ללא בקשה כזו נקודת המוצא לדיון היא כי הפרוטוקול משקף את מהלך הדברים.

אשר לגופו של עניין, פסקי הדין הניתנים בבית המשפט לתביעות קטנות אינם ניתנים לערעור בזכות אלא ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984) שלילת הזכות לערער והתנאתה במתן רשות מבית המשפט שלערעור עולה בקנה אחד עם אופיו של ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות והרצון לשמור אותו כהליך פשוט ובלתי פורמאלי, זול ומהיר, המהווה חלופה אטרקטיבית להליכי המשפט הרגילים, תוך פתיחת את שערי בית המשפט בפני כל אחד, בבחינת "דין פרוטה כדין מאה" (ר' רע"א 292/93 אריה סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, 188-191 (1994), רע"א 990/07 בני סלע נ' בית מעצר ניצן רמלה (18.6.2007), פסקה ט וההפניות שם). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תינתן אפוא רק כאשר מדובר בטעות משפטית או עובדתית גדולה, ברורה ופשוטה (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), 853). עוד קבעה הפסיקה כי ככלל לא תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים או ממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, וכך אף בערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות (ר' רע"א 5773/05 "גול טורס" נופש ותיירות נ' שושנה ושמריהו לו (24.7.2005), פסקה ה(4)).

הניתוח שערך בית משפט קמא מקובל עלי במלואו ולמעשה אין בבקשה נימוק ממשי היכן הטעות בקביעות בית המשפט. באשר לחלק הנזיקי של התביעה נשענות הקביעות המשפטיות על ממצאים עובדתיים אשר בהם אין ערכאת הערעור מתערבת. בית המשפט קבע בהסתמך על התרשמותו כי אינו מאמץ את גרסת המבקשת אלא מעדיף את גרסת העד מטעם המשיבה – באשר לשאלה הבסיסית מי הביא לשימוש בכרטיס האשראי של האח. הנימוקים שצוינו בפסק הדין נסמכים על הממצאים העובדתיים ואין בהם טעות. לא מצאתי פגם בהחלטה להימנע מהסתמכות על תצהיר האח שכן זה לא נכח בדיון ולא ניתנה הזדמנות לחקור אותו נגדית.

באשר להתייחסות לעתירה לפסק דין הצהרתי – אין לי אלא להצטרף לדברים שכתב בית משפט קמא, שכן משננקטו הליכים מקבילים לגביית החוב על ידי המשיבה הרי שאין מקום למתן פסק דין הצהרתי המתייחס לטענות לעניין גובה החוב.

לסיכום, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות. הפקדון יוחזר למבקשת. אציין כי שקלתי אם להטיל על המבקשת הוצאות לטובת אוצר המדינה בשל הדרך שבה נוסחה הבקשה ואולם בשל מצבה הרפואי אמנע מכך. לא נותר לי אלא לקוות כי בעתיד תנקוט המבקשת דרך טיעון מתונה יותר כלפי הצד שכנגד וכלפי בית המשפט.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ