אמיתי נ' שוקרון

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר והתנגדות לביצוע השטר.

מדובר בתיק הוצאה לפועל אשר נפתח בשנת 2003, האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה ביום 2.3.03 ואילו הבקשות שלפניי הוגשו בחלוף עשר שנים ממועד ההמצאה.

בבקשתה טוענת המבקשת, כי מזה כעשרים שנה שאינה עושה שימוש בשיקים. בעת שפנתה אל המשיב על מנת שיבהיר מקור החוב, ציין המשיב כי אינו זוכר את מקורו.

לטענת המבקשת, יש כאן נסיון של המשיב לקבל תשואה כספית על גבה של המבקשת.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב, אשר ציין בתגובתו, כי מדובר בבקשה סתמית ובלתי מנומקת.

לטענת המשיב, מזה שנים ארוכות, מאז התקופה הסמוכה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, שמתנהל תיק איחוד על שם המבקשת, המבקשת היא זו שעתרה לפתיחת תיק האיחוד ובקשתה כללה גם את החוב נשוא תיק זה, כך שהמבקשת יודעת על קיומו.

המבקשת לא הגיבה לתגובה.

אחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי מקום לדון בבקשה ללא קיום דיון ולדחות הבקשה.

הנני סבורה, כי המקרה שלפניי הוא המקרה בו ניתן לדון בבקשות ללא קיום דיון, כאשר, לא רק שאין כל טעם מיוחד להארכת המועד, כאשר בבקשתה לא נתנה המבקשת כל הסבר לעניין, בפרט נוכח הסברו של המשיב, כי המבקשת ידעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, אלא שגם לגופו של עניין מדובר בהגנה סתמית, בלתי מנומקת ובלתי מפורטת.

המבקשת טוענת אמנם, כי מזה 20 שנה אינה עושה שימוש בשיקים, אלא שיש לזכור כי השיקים דנן ניתנו לפני למעלה מעשור, המבקשת אינה כופרת בחתימתה על השיקים ועצם העובדה שהמשיב אינו זוכר, בגין מה ניתנו השיקים בוודאי אינה יכולה לעמוד לו לרועץ לאור הזמן שחלף.

גם טענתה של המבקשת לפיה המשיב מנסה לקבל תשואה כספית בגין השיקים האמורים, אם ראויה היתה להישמע, בוודאי שראוי היה להשמיעה בתיק ההוצאה לפועל ולא במסגרת דיון בהתנגדות, אך ראוי לציין בהקשר זה, כי שעה שעסקינן בחייבת מוגבלת באמצעים ואפשרויות הגביה של המשיב מצומצמות ממילא, בוודאי שלא ניתן לבוא בטרוניה אל המשיב על אי גבית החוב במשך תקופה כה ארוכה.

לאור כל האמור, הבקשות נדחות.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסכום של 500 ₪.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים.