אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אמיר נ' פריד ואח'

אמיר נ' פריד ואח'

תאריך פרסום : 26/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
6657-08-09
25/04/2010
בפני השופט:
עוז ניר נאוי

- נגד -
התובע:
ישראל אמיר
הנתבע:
1. פאינה פריד
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעת התובע לפיצוי בגין נזקים שארעו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת התובע, בעת שהמתין בעצירה מוחלטת לפני מעבר חציה, רכב הנתבעים לא שמר מרחק, פגע ברכב התובע ועקב כך נגרמו הנזקים נשוא התביעה. התובע תמך את תביעתו, בין היתר, בחוות דעת שמאי ובתמונות.

בכתב ההגנה המתוקן מטעמם, טענו נתבעת 1, בעלת הרכב, ונתבעת 2, חברת הביטוח, כי דין התביעה כנגד נתבעת 1 להדחות על הסף שכן אין בינה ובין התובע יריבות מאחר וברכב הנתבעים נהג אדם אחר, מר מרק פירוגובסקי (להלן: "הנהג"). לחלופין טענו, כי האחריות לתאונה מוטלת כולה על התובע, שכן התאונה ארעה בעת שרכב הנתבעים עמד מאחורי רכב התובע; בשלב כלשהו, רכב התובע הדרדר לאחור ופגע קלות ברכב הנתבעים ועקב כך ארעו הנזקים נשוא התובעה. עוד טענו כי הנזקים שאירעו אינם סבירים בשל הבדלי הגובה בין הרכבים אשר אינם מאפשרים פגיעה, כפי שטען התובע. כמו כן, כפרו בסכומי הנזק שנתבעו בשל גובהם וכן כי לא הוצגה חשבונית תיקון.

בדיון שהתקיים העידו התובע, הנהג וכן נוסע שהיה ברכב הנתבעים בעת הנסיעה. התובע חזר על טענותיו וציין עוד כי עצר לפני מעבר חציה שכן נתן זכות קדימה להולכת רגל. התובע תאר את הנזקים שארעו לו כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים שהינו רכב טרנזיט וכהגדרתו מעין מיניבוס. כמו כן טען, כי הנהג מטעם הנתבעים הציע לו פשרה לסיום הענין אך הוא לא הסכים לסכום שהוצע. במענה לשאלות בחקירה הנגדית, ציין כי רכבו אמנם משנת ייצור 1996 אך לא היו לו פגיעות קודמות בחלק בו נפגע רכבו בתאונה דנן. התובע הודה כי המקום בו ארעה התאונה היה בעליה וכי רכבו הינו בעל גיר ידני אך עמד על כך כי התאונה ארעה במצב עצירה מוחלטת.

הנהג מטעם הנתבעים טען כי הינו עובד הנתבעת 1 ומשמש כנהג הסעות. לטענתו ביצע איסוף של נוסעים, נסע אחרי רכב התובע ובשלב כלשהו עצר ופתאום שמע "בום". תחילה טען כי ראה את רכב התובע עוצר ואז עצר אך לאחר מכן חזר בו וטען כי הגרסה הראשונה, לפיה עצר ופתאום הרגיש מכה, היא הנכונה. עוד ענה במסגרת חקירתו, כי המרחק בינו לבין רכב התובע היה כ – 4 מטרים אך לא ראה כי רכב התובע הידרדר. מטעם הנתבעים העיד גם נוסע אשר טען כי לא ראה את ההידרדרות ולא שמע כל מכה אך טען כי רכב הנתבעים היה בעמידה מוחלטת בעלייה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ראיתי את הדגמות שביצעו הצדדים, עיינתי בתמונות שהציגו, ושמעתי את טענות ועדויות הצדדים בדיון שהתקיים בפני, החלטתי לקבל את התביעה.

תחילה יצוין כי הנתבעים חזרו בהם מטענת היעדר היריבות, באשר לא העלו אותה מהלך הדיון ולפיכך ובהתאם להלכה הפסוקה אני רואה אותם כמי שזנחו טענה זו.

לגופם של דברים, עדות התובע היתה מהימנה על בית המשפט ועדות זו נתמכה בחוות דעת השמאי ובתמונות הנזקים. כמו כן, כעולה מנ/1 ומנ/2 רכב הנתבעים הינו רכב מסוג פורד טרנזיט, אשר חזיתו נראית גבוהה מחלקו האחורי של רכב התובע, ולפיכך סביר בעיני כי הנזקים שארעו לרכב התובע ארעו כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים, לרבות הנזקים בדלת פתיחת תא האחסון האחורי.

מכל מקום הנתבעים לא הציגו מידות של רכב התובע אל מול מידות רכב הנתבעים על מנת לנסות ולסתור את נזקי התובע, וממילא אף לא הוגשה חוות דעת נגדית.

אינני מקבל את גרסת הנתבעים כי רכב התובע הדרדר לרכבם. כך, הנהג מטעם הנתבעים חזר בו בעדותו, מטענה זו של הנתבעים בסעיף 8 לכתב ההגנה המתוקן, כאשר טען בניגוד לאמור בכתב ההגנה כי: "אני לא ראיתי את התובע מדרדר אלי, רק שמעתי "בום"..." (עמוד 3, שורה 18).

הנהג העיד גם כי לא ראה את ההתדרדרות למרות שטען כי המרחק בינו ובין רכב התובע היה 4 מטרים: "...לא ראיתי שהוא הדרדר במשך 4 מטרים" (עמוד 3, שורות 24-25). אין זה סביר בעיני כי הנהג לא ראה את ההתדרדרות אשר נמשכה לטענתו על פני 4 מטרים תמימים ויותר סביר בעיני בענין זה, כי הנהג אכן התנגש ברכב התובע אשר היה בעצירה מוחלטת. אילו אכן זה היה המרחק בין הרכבים, סביר כי הנהג היה רואה את ההתדרדרות ולמצער את חלקה.

תמיכה לאמור הינה גם גרסת הנהג אשר טען כי "הייתי בלחץ של זמן" (עמוד 3, שורה 22) וכמו כן כי לא ראה את הולכת הרגל החוצה ואף לא את הרמזור המסמן כי יש להאט ולתת זכות קדימה. בנסיבות אלה סביר בעיני יותר, כי רכב הנתבעים לא שמר מרחק וברגע של חוסר תשומת לב התנגש ברכב התובע.

אף העובדה כי הנהג הודה כי הציע לשלם לתובע סכום כסף כפשרה תומכת בגרסת התובע. אילו אכן לא היה הנהג רואה עצמו אחראי כפי שטען, היה סביר כי לא יציע לשלם דבר, בפרט שהנתבעת 1 מבוטחת.

בהיעדר חוות דעת נגדית לסתור כאמור, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים בסכום חוות דעת השמאי מטעם התובע ובהוצאות השמאי כפי שהוכחו. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע בתוך 30 יום סך 6,873 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט לתובע, בסך 500 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"א אייר תש"ע, 25 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ