אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אמיר דוד (2006) בע"מ נ' א.מ. חטיפי העמק בע"מ

אמיר דוד (2006) בע"מ נ' א.מ. חטיפי העמק בע"מ

תאריך פרסום : 22/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
53763-01-11
15/07/2013
בפני השופט:
ג'ני טנוס

- נגד -
התובע:
אמיר דוד (2006) בע"מ
הנתבע:
א.מ. חטיפי העמק בע"מ
פסק-דין

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית ובתביעה שכנגד בין שתי חברות על רקע יחסי המסחר ששררו ביניהן כספק ולקוח.

נתוני רקע וגדר המחלוקת:

אפתח בכך שאין חולק כי היחסים העסקיים בין התובעת לבין הנתבעת נמשכו לתקופה של כשנתיים, בין השנים 2008-2010 (התובעת טוענת שתחילת היחסים היו כבר בשנת 2007), שבמהלכן סיפקה התובעת לפי הזמנותיה של הנתבעת אריזות ועטיפות מסוגים שונים עבור המוצרים שהיא מייצרת. אלא שיחסים אלה עלו על שרטון במהלך שנת 2010 לנוכח סירוב התובעת להיענות לפניותיה של הנתבעת למתן הנחה במחירים.

במסגרת התביעה העיקרית טוענת התובעת כי על הנתבעת לשלם לה יתרת חוב בסך של 33,740 ₪ כולל מע"מ (נומינלי) בגין מוצרי אריזה שסופקו לה לפי חשבונית מס' 1251 וחשבונית מס' 1277.

לעומת זאת טוענת הנתבעת, כי מתברר שהתובעת היא זו שנותרה חייבת לה סכום של 32,471 ₪ כולל מע"מ (נומינלי) – הוא הסכום שבגינו הוגשה התביעה שכנגד – וזאת בשים לב להלוואה שניתנה לתובעת בשנת 2009 על סך של 100,000 ₪.

לטענת הנתבעת, היא נעתרה לבקשת התובעת לשלם לה מקדמה בסך של 100,000 ₪ בתור הלוואה, שהחזריה על פי המוסכם בין הצדדים נעשו במסגרת ההתחשבנות השוטפת ביניהם, כאשר קוזז מכל סכום ששולם לתובעת בגין האריזות שסופקו סכום השווה ל-15% מהחשבון לתשלום, והסדר זה אמור היה להימשך כך עד לפירעון כל סכום ההלוואה.

במענה לטענה זו טענה התובעת, כי היא מעולם לא בקשה מקדמה כלשהי מאת הנתבעת ובוודאי שלא קבלה ממנה הלוואה. לעניין הסכום של 100,000 ₪ ששולם לה בשיק אשר נמסר לה בחודש 02/2009 ומועד פירעונו היה לחודש 05/2009, טענה התובעת כי מדובר בתשלום עבור גלופות (בסיסים המשמשים לצורך עבודת ההדפסה) שהתובעת הזמינה מייצרן הגלופות במיוחד עבור מוצריה של הנתבעת, לאחר שזו התחייבה לשלם עבורן את מלוא המחיר הנדרש.

לעומת זאת, הנתבעת הכחישה מכל וכל את הטענה הנ"ל של התובעת והוסיפה, כי מעולם לא התחייבה לשלם בעבור הגלופות שכן ממילא הוצאותיה של התובעת בגין כך גולמו בתעריפים אשר סוכמו בין הצדדים.

דיון והכרעה:

בדיון אשר התקיים לפניי העידו מנהל התובעת, מר מרדכי תורג'מן, ואשתו, הגב' קלרה תורג'מן – שהיא מנהלת החשבונות של התובעת. מטעם הנתבעת העיד מר אורי מטוס, מנהל התובעת.

בפתח הדיון אבקש להבהיר, שאין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת לא שילמה לתובעת את חובה בגין שתי החשבוניות נשוא התביעה. כמו כן, אין מחלוקת אודות תשלום הסכום של 100,000 ₪ לתובעת, כפי שצוין לעיל. אלא שהמחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על השאלה, האם הסכום הנ"ל שימש כהלוואה שיש לקזז מחובותיה של הנתבעת כלפי התובעת, או שמא כתשלום עבור הגלופות, כפי שטוענת התובעת.

אקדים לציין, כי בעדויות של שני הצדדים נתגלו מספר אי דיוקים ואף סתירות מסוימות. כך למשל, הגב' תורג'מן אישרה בחקירתה לפניי, כי התשלום עבור הגלופות לא היווה תנאי לתחילת ההתקשרות בין הצדדים, בניגוד לאמור בתצהירה. לעומת זאת, מר מטוס אישר, כי הגלופות אשר שימשו את התובעת להכנת מוצרי האריזה עבור הנתבעת אינן יכולות לשמש בסיס להכנת אריזות עבור לקוחות אחרים, בניגוד לנטען בתצהירו.

יתרה מזאת, מתברר כי שני הצדדים יכלו להביא בפניי ראיות נוספות לשם בירור המחלוקת, ולא עשו זאת. כך למשל, מתברר כי התובעת יכולה היתה להציג את הכרטסת הממוחשבת שניהלה עבור הנתבעת על מנת להצביע על הזיכויים אשר ביצעה במסגרת החשבוניות שהנפיקה בגין הסחורות אשר סופקו לנתבעת.

לעומת זאת, גם הנתבעת יכולה היתה להעיד את הפקידה אשר טיפלה בכרטסת הממוחשבת שלה, או כל נציג אחר, על מנת לספק הסברים בנוגע למערך ההתחשבנות וביצוע הקיזוזים של ה-15% ועוד נושאים שמר מטוס לא יכול היה במהלך עדותו לספק תשובות לגביהם.

לגופו של עניין, לאחר בחינה של העדויות והתשתית הראייתית, נחה דעתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת.

ראשית כל אבקש להעיר, כי טענת התובעת אודות אי הסכמתה לשאת בעלויות הכרוכות בייצור הגלופות המשמשות בסיס להדפסת מוצרי עטיפה ואריזה עבור לקוחותיה השונים וכפועל יוצא מכך גלגול עליות אלו על הלקוחות, ובכללם הנתבעת, היא טענה הגיונית למדי לנוכח המחירים הגבוהים של הגלופות, והעובדה כי הגלופות משמשות רק את הלקוח הספציפי שעבורו הן מיוצרות במיוחד.

כמובן, שלא על יסוד כך הגעתי לתוצאה אליה הגעתי בתיק, אך אין ספק כי הטעם הנ"ל היה בו כדי לחזק את מסקנותיי אשר הובילו בסופו של דבר להעדיף את גרסת התובעת בנדון.

העיקר לענייננו ממכלול הראיות שהובאו בפניי, היא העובדה כי הנתבעת לא הוכיחה כי הסכום של ה-100,000 ₪ הוא סכום ששולם לתובעת בגין מקדמה או הלוואה. לכך יש להוסיף, כי העובדה שהנתבעת לא ראתה לנכון לערוך מסמך כלשהו בינה לבין התובעת על מנת לעגן את זכויותיה להבטחת החזר 'ההלוואה' לכל צרה שלא תבוא, כגון במקרה של הפסקת ההתקשרות העסקית בין הצדדים טרם פירעונה, היא יותר ממעוררת תהייה, שכן אין זו דרכן של חברת להתנהל כך, ודאי שלא כך כאשר מדובר בסכום כה משמעותי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ