אמינוב ואח' נ' משה ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר נגרמו לרכב בבעלות התובע 1 נהוג על ידי התובעת 2 בתאונה מיום 12/7/09.

1. לטענת התובעים , בכתב תביעתם, עת נסעה התובעת ברחוב גרינברג ועצרה בצומת בכדי לתת זכות קדימה , פגע בה מאחור רכבו של הנתבע . לטענת התובעים האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע ולפיכך, יש להשית עליו את הנזקים לרכב התובע 1 כנתמך בחוות דעת שמאית.

2. לטענת הנתבע, עת עצר רכבו בעצירה מוחלטת אחרי רכב התובעים ביציאה מחניה שברחוב גרינברג במטרה לפנות שמאלה, הבחין בתובעת 2 נוסעת לאחרו וזאת, במטרה לאפשר לרכב שהגיע מולה וחסם את דרכה לעבור. לטענת הנתבע, התובעת נסעה ברשלנות לאחור ורכבה התנגש ברכבו של הנתבע ומשכך, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה ויש לדחות את תביעתה.

בדיון אשר התקיים בפני בית המשפט העידו התובעת ועדה מטעמה והנתבע וכן, מומחה מטעמו – בוחן תנועה אשר אף הגיש חוות דעת מוסדרת.

עיינתי בעדויות הצדדים וכן, בחוות דעת המומחה, אל מול כתבי הטענות של הצדדים , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני , מדובר בגרסא מול גרסא כאשר אין עוררין כי שני כלי הרכב ביקשו לצאת מחניה אחת ולהשתלב בנסיעה לכיוון רחוב גרינברג. לטענת התובעת עמדה בעצירה מוחלטת בזמן התאונה ואיפשרה לרכב חולף לעבור ואז פגע בה רכבה של הנתבע. בעוד שלטענת הנתבע עת ביקש לפנות שמאל בחניה ועמד בעצירה, היתה זו התובעת אשר שילבה להילוך אחורי , נסעה לאחור ופגעה בו .

התובעת תמכה טענתה בעדות עדה מטעמה הגב' אורלי יצחקוב, היא בת דודתה אשר ישבה לצידה בזמן התאונה. התובעת טענה כי כפועל יוצא מהתאונה "נזרק" רכבה לפנים אל תוך הרחוב , ולטענתה עובדה זו מחזקת את טענתה כי הנתבע פגע בה ומשכך, הוטחה לכיוון הכביש. אציין כי בכתב תביעתה טענה התובעת כי נסעה ברחוב גרינברג והגיעה לצומת , בעוד שמעדותה עולה בבירור כי התאונה התרחשה בחניית הבית כאשר שני כלי הרכב ביקשו לצאת מהחניה. שינוי גירסא זה יש בו בכדי לפגוע במעט במהימנות גרסת התובעת.

הנתבע תמך טענתו בחוות דעת מומחה מטעמו אשר מצביעה על הממצאים של התאונה וכן, על הנזקים לרכבים . בהתאם לחוות דעת זו, מיקום שברי הבקליט אשר נמצאו בזירה והמצויים בסמוך לצד השמאלי של הכביש מעידים על כך שרכב הנתבע היה בתפנית שמאלה כאשר נפגע. זאת ועוד, בהתאם לחוות הדעת, הנזקים לרכבים מצביעים על כך שרכבו של הנתבע היה במצב של עמידה כאשר נפגע באשר הפגיעה מגיעה מזויות מסויימת ולא ישרה.

הנחת ראיות כל אחד מן הצדדים על כפות המאזניים מביאה לתוצאה ובהתאם לה כפות המאזניים מעוינות ואף נוטות במעט לכיוון גירסת הנתבע אשר , נתמכה בחוות דעת אשר מצאתי כמהימנה. לאור האמור, בהתאם לנטלי ההוכחה – דין תביעת התובעים להדחות.

במאמר מוסגר אציין כי הנתבע ביקש להעיד עד נוסף אשר לטענתו הינו עד ניטראלי. לטענת הנתבע, הגיע עד זה לדיון אליו לא התייצבה התובעת 1 מפאת מחלה ומשכך, נדחה הדיון ולדיון זה לא התייצב העד. התובעת מנגד טענה כי העד כלל לא התייצב לדיון הקודם . לענין זה, לטענת התובעת, ממילא לא היה ביכולת עד זה לשפוך אור על נסיבות התאונה הואיל והגיע לאחריה ומשכך, אין בהמנעות מהעדת העד בכדי להוות חיזוק לאיזו מגירסאות הצדדים.

8.סוף דבר –התביעה נדחית. התובעים ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות הנתבע בסך של 500 ₪ וכן, ישיבו לו את עלות חוות הדעת בהתאם לחשבונית אשר תוצג על ידו. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.