אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אמזלג נ' שפרנוביץ

אמזלג נ' שפרנוביץ

תאריך פרסום : 24/12/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
30264-04-12
17/12/2013
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
מרדכי אמזלג
הנתבע:
אברהם מרדכי שפרנוביץ
פסק-דין

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה שטרית שהגיש התובע נגד הנתבע בגין תשעה שיקים המשוכים לפקודת התובע מחשבון בנק משותף של הנתבע ואשתו, הגב' הדסה שפרה שפרנוביץ, בחתימת הנתבע (להלן: "השיקים"). זמני הפירעון של השיקים הם החל מיום 10/9/11 ועד ליום 10/1/12. ארבעה מהשיקים הם על סך 10,000 ₪ וחמישה הם על סך 13,500 ₪, כך שהסכום הכולל של השיקים הוא 107,500 ₪.

בתצהירו של הנתבע שהוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השיקים הוצהר כי השיקים נחתמו ונמסרו תחת אילוץ, סחיטה, כפייה ואיומים פיזיים של התובע וחבריו לשלם חוב של חברת חומש בע"מ שהנתבע עצמו כלל לא היה קשור אליה, פרט לכך שאחיו, אשר שפרנוביץ (להלן: "אשר"), היה הבעלים של החברה. לטענת הנתבע בתצהירו, חברת חומש היא חברת השקעות בשוק ההון שנוהלה על ידי אשר, ובשנת 2009 לקוחות החברה וביניהם התובע הפסידו מיליוני ש"ח. הנתבע תיאר כיצד הוא ואחיו צביקה שפרנוביץ (להלן: "צביקה") מיהרו להגיע למשרדי החברה כדי לנסות לסייע לאשר, להרגיע את הלקוחות אגב הקריסה ולשקם את החברה.

הנתבע הצהיר כי התובע תפס את אחיו אשר בחדרו במשרדים, בעט בו וחבט בו עד שאנשי האבטחה הוציאו את התובע מהמקום. כן עולה כי מספר ימים לאחר מכן הגיע התובע למשרד עם מספר אנשים נוספים, ולכן הנתבע מצא לנכון להשתתף בפגישה הנ"ל יחד עם אחיו. הנתבע הצהיר כי הישיבה הייתה מפחידה ומאיימת, אחד האנשים צעק שתפקידו לשבור ידיים ורגליים, ושלמה שהיה בחבורה תיאר כיצד יזיקו לנתבע ולבני משפחתו, וזאת אף שהיה ידוע לתובע כי ההשקעות אינן בטוחות ויש בהן סיכון רב.

עוד עלה מתצהירו של הנתבע כי נערכו מספר שיחות טלפון בין הצדדים עד שהתובע דרש לקבל מהנתבע שיקים אישיים לכיסוי הנזק שנגרם לו, ולאחר איומים נוספים על בני משפחתו הגיע הנתבע לפגישה שנערכה ביום 31/8/09 שבמהלכה חתם על התחייבות לשלם לתובע סך של 140,000$ ואף מסר לו 40 שיקים בסך של 13,500 ₪ כל אחד. הנתבע הצהיר כי שילם 18 תשלומים בסך כולל של 243,000 ₪, ואז הפסיק לשלם כיוון שמצבו הכלכלי לא אפשר לו לעמוד בתשלומים. בעקבות זאת נערכה פגישה שבה הסכים התובע לפרוס את יתרת החוב לתשלומים בסכום נמוך יותר, ונמסרו לתובע 10 שיקים נוספים בסך של 10,000 ₪ כל אחד, שכנגדם הוחזרו לנתבע 6 מהשיקים על סך 13,500 ₪ הנ"ל. עוד הצהיר הנתבע כי פרע חמישה שיקים על סך 10,000 ₪, אך לא היה יכול לפרוע את יתרת השיקים, כאשר עד לאותו מועד שילם לתובע 293,000 ₪. כן תואר בתצהירו של הנתבע כיצד זימנו אותו לפגישה נוספת שבה דרשו תחת איומים לפרוע את התשלומים הנותרים.

הנתבע הגיש הודעה שלפיה תצהירו הנ"ל ישמש תצהיר עדות ראשית בתיק, וכן הוגשו מטעמו תצהיריהם של שני אחיו, אשר וצביקה.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלפיו הכספים שהושקעו שייכים לו, לחמו מישל וכן לחבר של חמו, שלמה כהן. התובע הצהיר כי הנתבע מסר את השיקים מיוזמתו בלבד ומרצונו החופשי, ללא אלימות וללא איומים. התובע הצהיר כי אדון בשם שלמה ביטון קישר בינם לבין אשר, ותיאר כיצד השקיעו 140,000$ וכיצד אשר הודיע לתובע כי שיחק עם הכסף באופציות, הפסיד את כולו והוא נמחק. כן הצהיר התובע כי באותו מעמד קיבל חבטה בפניו מידו של הנתבע, ועל כן החזיר לו סטירה, ורק בדיעבד התברר שהנתבע פשוט דיבר עם הידיים, ובמהלך הדברים קיבל התובע את החבטה. עוד הוצהר כי התובע ניסה ליצור קשר טלפוני עם אשר, ולאחר שהגיע לביתו והצליח ליצור עמו קשר, הודיע כי בהעדר הסדר יגיש נגדו תלונה במשטרה על רמאות.

התובע מתאר בתצהירו כיצד התקיימו מספר ישיבות בין הצדדים, ורק בישיבה הרביעית שנקבעה על ידי חברת חומש, חתם הנתבע מיוזמתו ובכתב ידו על התחייבות לשלם לתובע סך של 140,000$ בפריסה לתשלומים בסך של 13,500 ₪ כל אחד. מתצהירו של התובע עולה כי הנתבע פרע את השיקים כסדרם ובמועדם במשך שנה וארבעה חודשים עד ליום 10.1.11, ושיק נוסף שניתן ליום 10.2.11 הופקד לבקשתו של הנתבע חודש לאחר מכן ונפרע אף הוא. עוד הצהיר התובע כי לאחר זמן מה ולבקשתו של הנתבע נפגשו הצדדים בפעם החמישית והנתבע אמר להם כי אינו יכול לעמוד בתשלומים כיוון שאחיו אשר כבר לא עוזר לו, ולכן התובע נאלץ להסכים לפריסה נוספת של חלק מהחוב לשיקים של 10,000 ₪ כל אחד. כמו כן התייחס התובע בתצהירו לפגישה שישית שהתקיימה בסמוך ליום 10.10.11 שבה אמר הנתבע כי הוא לא יכול להמשיך ולספוג את מה שאחיו עשה, ובתגובה אמרו לו התובע, מישל ושלמה שלא יוותרו ושהם יכולים לפנות גם למשטרה ולבית המשפט בעניין החזרת השיקים.

בהמשך הצהיר התובע כי מספר ימים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, התקשר אליו הנתבע ואמר לו "הלכת להוצאה לפועל, תיקח בחשבון שעכשיו לא תראה ממני שקל, אתה עוד תצטרך לשלם לי" (סעיף 38 לתצהיר).

כמו כן הצהיר התובע כי כשנה לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ פגש במקרה את אשר ברחוב, ניהל אתו שיחה קצרה ונינוחה על ההליכים המשפטיים נגד הנתבע, וסוכם כי התובע יתקשר לאשר כדי לדבר על פשרה. עוד הוצהר כי ביום 16/12/12 יצר התובע קשר טלפוני עם אשר שהציע לפרוע את יתרת החוב בתשלומים חודשיים בסך של 2,500 ₪ כל אחד, השיחה הוקלטה ותמלילה צורף לתצהיר.

אשר, צביקה והנתבע נחקרו בחקירות נגדיות על תצהיריהם תחילה, ולאחר מכן נחקר מר מישל אדרי והתובע עצמו. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

דיון

דין התביעה להתקבל במלואה.

טענת ההגנה היחידה של הנתבע היא כי חתם על השיקים תחת אילוץ וכפייה. אכן עולה כי התובע חבט או סטר על פניו של אשר שלא בנוכחות אחיו הנתבע, במהלך הפגישה הראשונה שנערכה במשרדו של אשר בעת שעמדו מחוץ לחדר אנשי אבטחה שהובאו במיוחד על ידי הנתבע. אין חולק כי התקיימו ישיבות רבות בין הצדדים לאחר מכן, ורק במהלך הפגישה הרביעית שהתקיימה לפי עדותו למעלה מחודש לאחר הקריסה (עמ' 18 ש' 23-22) הגיעו להסדר, כשעד לאותו מועד לא היה כל מגע פיזי בין הצדדים. אשר העיד כי הוצבו מצלמות במשרדי החברה שנרכשו במיוחד עבור המפגשים עם התובע וחבריו (עמ' 7, ש' 19-18), וכן אישר כי היה מכשיר הקלטה לאחד מהטלפונים הסלולריים (שם, שם 20-21). אף אם הפגישה הראשונה בין הצדדים לא צולמה, היו אמורים להיות צילומים בין היתר מהפגישה השנייה במשרדו של אשר שתוארה כמפחידה ומאיימת ומהפגישה הרביעית שבמהלכה נחתם כתב ההתחייבות ונמסרו השיקים על סך 13,500 ₪, אך צילומים אלה לא הוצגו בפני בית המשפט. כן עלה מעדותו של הנתבע כי ככל הנראה משלב מסוים הוקלטו השיחות הטלפוניות עם התובע, אך הנתבע לא מצא לנכון להגיש את ההקלטות לתיק, וזאת לדבריו כיוון שהן התקיימו לאחר שכבר החל לפרוע את השיקים (עמ' 17, ש' 9-8).

בחקירתו הנגדית העיד אשר לראשונה כי החבטה שספג במהלך הפגישה הראשונה הנ"ל השאירה אותו מעורפל לכמה שניות (עמ' 8, ש' 16). כשנשאל מדוע לא ציין בתצהירו את העובדה המהותית הזו העיד אשר: "אני לא זוכר את התצהיר. כתבתי התקף חרדה ופאניקה" (שם, ש' 18). לפי תצהירו של אשר, "במהלך מתוכנן מראש", התובע סגר את החלון, נעל אותו והחל לחבוט באשר באגרופיו (סעיפים 11-10 לתצהיר). ואולם, כשנשאל אשר בחקירתו הנגדית מדוע מצא לנכון לציין בתצהירו שהתובע סגר את החלון, השיב: "אין לי מושג" (שם, ש' 25), ובהמשך כשנשאל האם יכול להיות שהתובע הכה אותו כיוון שהיה בסערת רגשות השיב: "לא יודע" (עמ' 10 ש' 8-7). רק בחקירתו החוזרת העיד אשר כי "זה היה נראה שהוא תכנן את זה דקה קודם שהוא הולך לחבוט בי... לפני כן הוא ישב, קם, סגר את החלון, התקרב וחבט בי" (עמ' 12 ש' 6-4). בחקירה הנגדית החוזרת העיד אשר כי לא הרגיש שהתובע מתכוון לפגוע בו, והבהיר כי "הוא עשה מהלך שהתפלאתי. לא חשבתי דקה קודם שהוא מתכנן... הובן לי בדיעבד שהוא תכנן את זה דקה קודם" (שם, ש' 29-27).

הנתבע שלא היה נוכח בפגישה הראשונה הנ"ל, העיד בחקירתו הנגדית כי דיווחו לו שהתובע לא שלט בעצמו וחבט באשר (עמ' 17 ש' 6-1). מכאן שהן לפי עדותו של אשר עצמו והן לפי הדיווח שקיבל הנתבע, לא מדובר במהלך שתוכנן מראש. התובע הצהיר כי סתר לאשר בפניו לאחר שספג ממנו חבטה, ובדיעבד התברר כי אשר רק "דיבר עם הידיים". התובע הכחיש בחקירתו הנגדית כי הסתירה הייתה מתוכננת, ואף הכחיש כי בסמוך לפני כן סגר ונעל את החלון בחדר (עמ' 26 ש' 29-18).

כך או כך, התנהלו ישיבות נוספות מאז, ולפי גרסתם של שני הצדדים לא אירעו מקרים נוספים שבהם ננקטה אלימות פיזית של התובע או של מי מטעמו.

בתצהירים שהוגשו מטעם הנתבע ישנן הצהרות כלליות בדבר איומים, ללא פירוט ספציפי של כל איום, וללא ציון תאריכים שבהם התובע או מי מטעמו איימו על הנתבע ועל אשר. בסע' 9 לתצהירו של אשר מתואר כיצד מספר ימים לאחר "הנפילה" החלו להגיע לקוחות למשרדי החברה, אך התובע בלט "בנוכחותו הצעקנית, ובאלימות המילולית הגסה ביותר שלו". כמו כן התייחסות אשר והנתבע בתצהיריהם למספר פגישות ואירועים שבהם חשו מאוימים, אך לא ציינו את התאריכים שבהם התרחשו, למעט תאריך הפגישה שבמהלכה חתם הנתבע על כתב ההתחייבות ומסר את השיקים הראשונים, ביום 31.8.09 (סעיף 36 לתצהיר). לפי סע' 21 לתצהירו של אשר, "שלמה נהג לדבר בשקט תוך שהוא משווה לקולו נימה מאיימת וסמכותית, ותוך שהוא מתאר תיאורים מפורשים מה יקרה לי ולאחיי ולבני משפחותינו", אך לא פירט מהם אותם "תיאורים מפורשים" ומתי נאמרו. בסע' 34 הצהיר הנתבע כי במשך חודשיים קודם לכן, איומי התובע "הלכו והתגברו" וזאת "עד כדי איום בפגיעה פיזית מפורשת בי ובבני משפחתי", אולם גם כאן אין התייחסות למועדי האיומים. צביקה תיאר בתצהירו כיצד התרשם מהחבורה של התובע שכתוצאה מהתנהגותה נתקף לדבריו בפחד אימים, וכן התייחס ספציפית לאמירות כגון "לא כדאי לך לעצבן אותי", "אין לכם מושג על איזה משפחה נפלתם" ו- "יש לי את הדרכים שלי ... ולא הכי נעימות להוציא ממכם את הכסף" מבלי לציין מי אמר אותן ומתי נאמרו.

רק בסעיף 19 לתצהירו של אשר ובסעיף 20 לתצהירו של הנתבע ישנה התייחסות לאיום ספציפי שנאמר לכאורה במהלך הפגישה השנייה שהתקיימה במשרדו של אשר. לפי סעיף 20 לתצהירו של הנתבע, התלווה לחבורה אדם נוסף "שלא הזדהה בשמו, אבל צעק שתפקידו לשבור ידיים ורגליים לכל מי שמתחכם ואיננו נישמע להוראות". אשר העיד בעניין זה בחקירתו הנגדית כי "אם אני לא טועה... שלמה כהן אמר שההוא שבא, מומחיותו לשבור ברכיים" (עמ' 9 ש' 14). לאחר מכן, הנתבע אישר כי האיום נאמר מפיו של אדם שהתלווה לשלמה, אך העיד כי היה זה לאחר הפגישה במשרד עורכי הדין, ברחוב שומם, בשעת לילה מאוחרת (עמ' 20 ש' 22-21), וזאת בניגוד לגרסתו בתצהיר כי הדברים נאמרו במהלך הפגישה השנייה, במשרדו של אשר. כמו כן הוסיף הנתבע והעיד בחקירתו הנגדית לראשונה כי "הם עשו דאווינים עם האופנוע, מעין איום דריסה" (שם, ש' 25-21) – גרסה שלא מופיעה בתצהירו או בתצהיר של אשר.

טענה נוספת שהעלה הנתבע בחקירתו הנגדית היא כי באחת הפגישות בבת ים, מישל איים עליו ואמר "מילים ברורות שלא משתמעות לשתי פנים" (עמ' 20 ש' 2-1). גם בעדותו זו לא ציין הנתבע מה היה תוכן האיום ומה המילים שנאמרו. כאשר מישל נשאל על כך בחקירתו הנגדית, השיב: "תסתכלי עליי ותסתכלי עליהם, מי יותר מאיים? אני יכול לאיים עליהם? אני ספר ולא ירקן, אני בחור עדין ולא מתעסק עם הדברים האלה" (עמ' 24 ש' 27-26). כאן המקום להעיר כי התובע ואחיו הם אכן בעלי ממדי גוף קטנים יותר מאלה של הנתבע ואחיו, ובית המשפט לא התרשם שחזותם מאיימת. כך גם לא הוצגו ראיות המעידות כי התובע, מישל או שלמה קשורים בדרך כשלהי לפעילות עבריינית של העולם התחתון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ