אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אמבר מכון נ' צברי אבנר ואח'

אמבר מכון נ' צברי אבנר ואח'

תאריך פרסום : 09/03/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1160-09
01/03/2010
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
אמבר מכון לתערובת בע"מ
הנתבע:
1. צברי אבנר
2. ברק צברי

החלטה

1.בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 2,549,796 ₪.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת הלוותה לחברת רויאל פיש בע"מ (להלן: "החברה"), שעסקה בגידול דגים בלב ים, סכום כולל של 900,000 דולר במסגרת שתי הלוואות. הנתבעים, בעלי השליטה בחברה, ערבו לפרעון ההלוואות. ההלוואות נפרעו באופן חלקי בלבד. לימים נקלעה החברה לכינוס נכסים, ונותרה יתרת חוב שלא נפרעה. מכאן התביעה, שהוגשה נגד הערבים בלבד.

3.הנתבעים ביקשו רשות להתגונן. לטענתם, ההתקשרות האמיתית בין הצדדים להסכמי ההלוואה היתה שונה בתכלית: התובעת ביקשה להצטרף כשותפה בחברה, כאשר בתמורה, החברה תרכוש מזון לדגים מאת התובעת. החברה גם היתה אמורה לרכוש 25% מהיקף הפעילות של מתקן לייצור מזון דגים שבבעלות התובעת. על יסוד מצגים אלה של התובעת, ביצעה החברה השקעות משמעותיות ברכישת כלובי דגים. כדי להצדיק את העברת כספי ההשקעה לחברה, נחתמו הסכמי ההלוואה שאינם אלא הסכמים פיקטיביים, וזאת מתוך כוונה שבהמשך הדרך ייחתם הסכם ההשקעה בין הצדדים. דא עקא, בשלב מסויים, ערב החתימה על הסכם ההשקעה, חזרה בה התובעת מהעסקה אמיתית וסרבה לחתום על הסכם ההשקעה. עקב כך נגרמו לחברה נזקים כבדים, כמפורט בבקשה. החברה קרסה והנתבעים איבדו את מלוא השקעתם בה.

4.מטעם הנתבעים העידו עו"ד אורי דניאל וכן הנתבע 2 ושניהם נחקרו ממושכות על ידי ב"כ התובעת. לאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

5.התובעת טוענת בסיכומיה כי הגנתם של הנתבעים היא הגנת בדים, ולראיה היא מצביעה על כך שטענות הנתבעים עומדות בניגוד לאמור בהסכמי ההלוואה. בהסכמים אלה נקבע כי לתובעת נתונה הברירה האם להמיר את סכומי ההלוואות במניות של החברה. על כן, בדין החליטה התובעת לדרוש את פרעון ההלוואות ולא להמירן בהשקעה במניות החברה. כמו כן טוענת התובעת כי הנתבעים הודו בקיומו של החוב כלפי התובעת במסגרת בקשה להקפאת הליכים שהגישה החברה ביום 26.1.2009, ולכן קיים השתק שיפוטי המונע העלאת טענות סותרות בהליך הנוכחי. עוד טוענת התובעת כי העובדה שהחברה פרעה את מקצתו של החוב כלפי התובעת מעידה כי לא מדובר בהשקעה אלא בחוב שיש לפרוע. לבסוף, התובעת מציינת כי הנתבעים לא טרחו להגיב בזמן אמת על מכתבי דרישה שנשלחו אליהם, כפי שניתן היה לצפות כי ינהגו לו אכן היה מדובר בהלוואות פיקטיביות.

6.לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים באתי לכל מסקנה כי יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן, למרות שהגנתם תלוייה על בלימה, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.

7.הכלל הוא שבקשת רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור ונעלה מכל ספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. די לנתבע בכך שיראה כי עומדת לו הגנה אפשרית כלשהי, ולו גם בדוחק, על מנת שיקבל רשות להתגונן. לענין זה אין בית המשפט רשאי לשקול שיקולי מהימנות, ושומה עליו להניח כי כל הנטען בתצהירו של הנתבע הוא אמת לאמיתה, אלא אם טענות ההגנה קורסות במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע. בנוסף, תינתן רשות להתגונן גם אם מדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב:

"בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ... החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן ... כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב ... מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק. ... רק אם התברר לבית המשפט עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו כי הגנתו הינה "הגנת בדים", דהיינו כי היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן ..."

ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , בעמ' 6 - פורסם בנבו.

8.במקרה דנן, טענות הנתבעים לגבי טיבם האמיתי של הסכמי ההלוואה הן טענות בעל פה נגד מסמך בכתב, אלא שכפי שהובהר קודם, בשלב זה של בקשת רשות להתגונן, ניתן להעלות גם טענות מסוג זה, שמקומן לא יכירן במסגרת שמיעת הראיות בתיק העיקרי.

9.נסיונה של התובעת להצביע על פירכות כאלה ואחרות בגרסתם של הנתבעים הוא למעשה נסיון לקעקע את מהימנותה של גרסת ההגנה. דא עקא, כפי שצויין קודם, הכלל הוא שבשלב זה בית המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות, קרי, עליו להניח כנקודת מוצא כי כל הנטען בתצהיר התומך בבקשה הוא אמת לאמיתה.

10.כך למשל, הטענה לפיה הנתבעים הודו בקיומו של החוב במסגרת בקשה להקפאת הליכים שהגישה החברה ביום 26.1.2009, היא טענה שנועדה לקעקע את מהימנות גרסתם. התנהלות זו של הנתבעים צריכה להשקל במסגרת שמיעת הראיות בתיק העיקרי. מכל מקום, לא שוכנעתי כי קיים אכן השתק שיפוטי המונע מהנתבעים העלאת טענות נגד החוב, שכן עו"ד אורי דניאל, שהכין מטעם החברה את הבקשה להקפאת ההליכים, הסביר בעדותו ובמכתבו מיום 22.7.2009 מדוע כלל את החוב נשוא התביעה במצבת החובות של החברה, מבלי שיברר האם מדובר בחוב שנוי במחלוקת אם לאו. לדבריו, בהליך של הקפאת הליכים ישנה חובה לפרט את כל החובות הנטענים כלפי החברה, בין אם החברה מודה בהם ובין אם לאו. אין בכך משום הודאה באמיתותו של החוב המוצג במסגרת הבקשה.

11.באשר לעובדה שהחברה פרעה את מקצתו של החוב נשוא ההלוואות, נמסר הסבר על ידי הנתבעים, קרי, לטענתם הדבר נועד ליצור "שקט תעשייתי", כדי לאפשר כניסתו של משקיע חלופי במקומה של התובעת, באופן שכספי המשקיע החלופי הם שיחזירו לתובעת את הסכום שהשקיעה בחברה. אכן, מדובר בהסבר קלוש למדיי, אך בשלב זה אין מקום לשקול שיקולי מהימנות.

12.גם שתיקת הנתבעים לנוכח מכתבי הדרישה של התובעת לפרעון החוב, יכולה אולי להעיד על חוסר מהימנות של טענות ההגנה, אך כפי שצויין כבר קודם, בשלב זה אין שוקלים שיקולי מהימנות.

13.התובעת מסתמכת בסיכומיה על עדותו של אלי מוריק, המצהיר מטעמה במסגרת הליך קודם של בקשה לביטול עיקולים, אלא שבשלב של רשות להתגונן אין להיזקק לתצהירים ועדויות של עדים מטעם התובעת, ויש לבחון את טענות ההגנה רק מתוך חקירתו של המצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן ומתוך מסמכים המוצגים בפניו.

14.בנסיבות אלה, יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן כמבוקש על ידם.

15.שקלתי האם ראוי להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, כפי שביקשה התובעת, אך באתי לכלל מסקנה כי אין המדובר בהגנה כה קלושה עד אשר ראוי להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערבון.

16.יצויין כי הנתבעים ביקשו גם למחוק את כותרת התביעה, בנימוק שזו אינה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר. לא מצאתי כל ממש בטענה זו. העובדה שהחוב שנוי במחלוקת אינה סיבה למחיקת הכותרת, שכן כבר נפסק לא אחת כי סכום קצוב אינו בהכרח סכום מוסכם:

"... סכום התביעה חייב להיות אמנם קצוב אך איננו חייב להיות מוסכם. כפירתו של הנתבע בפרט זה או אחר של החשבון תהיה טעונה בירור בשעת הדיון (אם תינתן רשות להתגונן), אך איננה פוסלת את התביעה מלהיות בת סדר דין מקוצר ... "

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ