אם.אס.טי. רביב מודולר ספייס טרנספורטיישן 2002 בע"מ נ' דודאי

ב"כ המבקש:עו"ד לנדה עו"ד גרוס

ב"כ המשיבה:עו"ד גליקס

החלטה

לפני בקשה להורות על סילוק התובענה על הסף ולחילופין ליתן למבקש רשות להתגונן כנגד התובענה, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן - התקנות).

הבקשה לסילוק על הסף

המבקש טוען כי בדרך הילוכה של המשיבה יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט וזאת הן לאור הגשת התובענה בגין סכומי כסף הנופלים משמעותית מן הסכומים שהמשיבה חבה למבקש, הן בשל אי הגשת תביעה כלפי Parker Holding Ltd. (להלן - פארקר) ו-Recrom Holding Ltd. (להלן - רקרום), בגין אי העמדת סכומים ניכרים בגובה מיליוני דולרים למשיבה, והן בשל הפרותיה של המשיבה את המערכת ההסכמית שנכרתה.

לחילופין מבקש המבקש ליתן לו רשות להתגונן מפני התובענה.

הבקשה לרשות להתגונן

בין המבקש לבין המשיבה נכרת הסכם השקעה, לפיו התחייב המבקש להעמיד למשיבה סכומים ניכרים העולים כדי 17,000,000 $ כהלוואת בעלים בהתאם לעמידתה באבני הדרך והתחייבויות הסכמיות נוספות ובכפוף לנכונות מצגיה.

המבקש העביר בפועל לחברה סכומים העולים כדי 15,000,000 $, בהתאם לעמידתה באבני הדרך ובשלבי פיתוח נוספים.

המשיבה הפרה את הוראות הסכם ההשקעה הפרה בוטה וגסה, בין היתר בשל אי עמידה בלוחות זמנים הסכמיים, בהצגת מצגים בלתי מדויקים ובהשקעת כספים בהיקפים ניכרים בניגוד למטרות החברה ולמוסכם בין בעלי מניותיה הכל תוך גרימת נזק למבקש.

המבקש טוען כי עומדת לטובתו טענת קיזוז הן מכוח אי השבת הלוואות הבעלים שהעמיד לחברה, והן מכוח נזקי העתק שגרמה לו החברה בהפרותיה את התחייבויותיה ההסכמיות ובהצגת מצגים בלתי מדויקים.

במצב דברים זה, עומדת למבקש הזכות לקזז את הסכום הנתבע בתובענה מסך הלוואת הבעלים שהעמיד לחברה, ובהתאם - ברור כי אין הוא חייב דבר לחברה. להפך - דווקא החברה היא שחבה לו סכומי עתק, העולים כדי למעלה מ-11,500,000 $ בגין הלוואת הבעלים בלבד, וסכומים ניכרים נוספים בגין הנזקים שגרמה למבקש בהפרותיה.

לכן יש לתת לו רשות להתגונן.

תגובת המשיבה

אין לדון כלל בבקשה לרשות להתגונן ויש לדחותה על הסף מאחר שהיא הוגשה באיחור, כמפורט להלן: ב"כ המשיבה נתן למבקש ארכה של 7 ימים להגשת הבקשה, אולם המשיב לא הגיש בקשת רשות להתגונן גם בתוך 7 הימים הללו. ביום 7.3.10 הגיש המבקש בקשה סתמית, שלא נתמכה בתצהיר, להארכת מועד ל-14 יום נוספים. בקשה זו הובאה לפני כבוד הרשם צ'כנוביץ (להלן - הרשם). ביום 26.3.10 החליט הרשם: "הואיל וחלפו למעלה מ-14 ימים ממועד הגשת הבקשה וטרם הוגש כתב הגנה, מתייתר הצורך לדון בבקשה, לפיכך, הבקשה נדחית". בעת מתן ההחלטה לגבי הבקשה להארכת מועד היתה כבר מונחת לפני הרשם בקשה למתן פסק דין, אולם הרשם לא נתן החלטה בבקשה, יתכן שנעלמה מעיניו.

בקשת הרשות להתגונן של המבקש הוגשה רק ביום 1.3.10 והועברה לשופטת ברק נבו, אשר לא התייחסה להחלטת הרשם לפיה הבקשה להארכת מועד נדחתה.

גם אם הבקשה לרשות להתגונן הוגשה ביום 21.2.10 כטענת המבקש, הרי היא הוגשה באיחור של 21 יום מבלי שנתקבלה רשות בית המשפט שהיתה נחוצה, מאחר ומדובר במועד שנקבע בתקנות, ובלי שהוגשה בקשה מלווה בתצהיר.

בקשה נוספת של המשיב למתן פסק דין נדחתה על ידי הרשם, בהחלטה נקבע כי מאחר והוגשה בינתיים רשות להתגונן, אין מקום ליתן פסק דין אולם החלטה זו מתעלמת מהחלטה קודמת של דחיית הבקשה להארכת מועד.

בנוסף, המשיבה מתייחסת לגופן של טענות המבקש. בין השאר נטען, כי הטענה היחידה שיכולה לעמוד למבקש היא טענת הקיזוז אולם גם טענה זו טרם הגיעה זמנה מהטעמים הבאים: בסעיף 10.4.1 להסכם ההשקעה מיום 13.5.10 בין הצדדים נקבע כי החברה תחזיר הלוואת בעלים רק כאשר יהיו לה רווחים של לא פחות מ- 15,000,000 $. לחברה אין כיום כל רווחים שהם.