אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל סייד נ' יעקבי

אל סייד נ' יעקבי

תאריך פרסום : 05/08/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
19250-02-11
22/07/2012
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
חליל אל סייד
הנתבע:
חסידה יעקבי
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה בסדר דין מהיר לביצוע שלושה שיקים משנת 1999, אשר אין מחלוקת שבעלה של הנתבעת הוא שחתום עליהם ואילו הנתבעת איננה חתומה עליהם. במוקד המחלוקת השאלה אם הוענקה על ידי הנתבעת הרשאה לכך שבעלה יחתום בשמה כטענת התובע, שמא בכלל מדובר בשיקים מחשבון משותף כטענת הנתבעת.

התובע הגיש לביצוע 3 שיקים בסך כולל של 12,190 ₪ (להלן: "השיקים"), המשוכים לפקודת "חליל" למועדים שונים בחדש מאי 1999. השיקים משוכים מחשבון בנק בבנק דיסקונט לישראל בע"מ. בחזית השיקים, בצד ימין ובמקום המיועד לבטא את פרטי המושך, מצוין שמה של הנתבעת כבעלת החשבון ותחת שמה שני מספרי תעודת זהות, האחד של הנתבעת והשני של בעלה, אורי יעקבי (להלן: "אורי"). החתימה על גבי השיקים הינה בשמו של אורי: "אורי יעקבי". השיקים הוצגו לפירעון וחוללו על ידי הבנק הנמשך בטענה שהחשבון מוגבל.

לטענת הנתבעת, החתימה על גבי השיקים איננה חתימתה ואף איננה נחזית להיות חתימתה שכן החתימה הינה בשמו של אורי. בתצהיר התומך בהתנגדות טוענת הנתבעת כי השיקים נמשכו מחשבון משותף שלה ושל אורי, כי לא העניקה לאורי הרשאה לחתום בשמה ואין אפשרות לחייב אותה בפירעונם.

לטענת התובע, השיק נמסר לו על ידי אורי בתמורה לעבודות אשר בצע לנתבעת ולאורי, כאשר אורי טוען באזניו כי הוא מורשה לחתום בשמה של הנתבעת ואף מתחייב אישית לשלם את השיקים. השיקים הוחזרו בשל היעדר כיסוי. התובע טוען כי גרסת הנתבעת איננה אמת ומבקש לדחותה ולחייבה בפירעון השיקים.

תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2001 הן נגד הנתבעת והן נגד אורי כחייב נוסף. בינתיים, נקלע אורי להליכי פשיטת רגל ובמסגרתם אף הגיש התובע הוכחת חוב. הנתבעת הגישה התנגדות רק ביום 6.2.11 ובהחלטה מיום 31.5.11 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן. החלטה זו ניתנה על רקע טענת הנתבעת לפיה כלל לא ידעה על אודות קיומם של הליכי הוצל"פ נגדה. זו הסיבה לכך שרק היום, יולי 2012, מתבררת תביעה לביצוע שיקים משנת 1999.

התובע תמך את גרסתו בתצהירו. הנתבעת תמכה גרסתה בתצהירה ובתצהירו של אורי. בדיון אשר התקיים בפני היום ויתר התובע על חקירת הנתבעת, התובע ואורי נחקרו על תצהיריהם ובתום החקירות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

אין למעשה מחלוקת על כך שהנתבעת איננה חתומה על השיקים. ככלל, תנאי סף לתקפותו של שטר הוא היותו חתום ואין אדם חב על שטר אם לא חתם עליו (סע' 22 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]; להלן: "הפקודה"). עם זאת, לכלל יש גם יוצא מן הכלל שכן הפקודה מכירה במצב בו מעניק אדם הרשאה לאחר לחתום בשמו (סע' 92 בפקודה). כאשר מוכחת הרשאה, די בחתימת המורשה כדי לקיים את יסוד החתימה ולחייב את המרשה. בהתאם לפקודה ולפסיקה, בכדי לחייב את המרשה חייבים להתקיים שני מבחנים מצטברים, המבחן הצורני ומבחן ההרשאה. במסגרת המבחן הצורני בוחנים אם השטר מגלה את העובדה שנחתם בכוונה לייחס ההתחייבות למרשה. במסגרת מבחן ההרשאה בוחנים אם הוכח מתן ההרשאה בפועל (ע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, פ"ד מח (5), 799, 805).

הנטל להוכיח כי אורי חתם על השיקים בהרשאת הנתבעת ומתוך כוונה לחייבה בפירעונם, חל על התובע. התובע לא עמד בנטל זה. הנתבעת הכחישה כל קשר לשיקים ואף אורי, בתצהירו, הכחיש כל קשר בין הנתבעת לשיקים או כוונה לחייב את הנתבעת. כנגד טענות אלו, לא הציג התובע כל ראיה שהיא לתמיכה בטענתו. התובע טוען כי בצע עבודות עבור שני בני הזוג אך איננו מפרט אילו עבודות, היכן ומתי נעשו. התובע טוען כי אורי סיפר לו שהוא מוסמך לחתום בשם אשתו אך איננו מסביר מדוע לא בקש שהנתבעת תחתום ומדוע התעלם מכך שאורי חותם בשמו הוא.

זאת ועוד, לפי סע' 25 בפקודה, מי שחותם לפי הרשאה איננו חב בחבות אישית. התובע טוען שהנתבע חתם לפי הרשאה. בפועל, מסתבר כי כאשר הוגשו השיקים לביצוע הם הוגשו גם נגד אורי. אם כך, פיו ולבו של התובע אינם שווים. אם סבר התובע שהשיק נחתם על ידי אורי כשלוח של הנתבעת, הרי שלא יכול היה להגיש התביעה נגד אורי. ואם, כטענתו, הגיש התביעה נגד אורי בטענה להתחייבות אישית של אורי, עדיין לא יכול היה לעשות קיצור דרך בהגשת התביעה כתביעה שטרית.

אם כך, אין ראיה להרשאה, הנתבעת ואורי כפרו בטענה למתן הרשאה ומהתנהגות התובע עצמו בהגשת השיקים לביצוע גם נגד אורי נראה שגם התובע לא האמין בקיומה של הרשאה. די בכך כדי לדחות את התביעה.

למעלה מהצורך, יצוין כי גם בחינת הטענות מנקודת מבטה של הנתבעת מביאה לאותה התוצאה.

הנתבעת, ודאי שכפרה בטענת ההרשאה אך הוסיפה וטענה כי כלל לא הייתה כוונה ליצור הרשאה. לטענת הנתבעת, מדובר בחשבון משותף לה ולאורי, שלכן פשוט חתם אורי את שמו כאחד משני בעלי החשבון, מתוך כוונה שהוא יחוב בעצמו בפירעון השיקים ובלא כל כוונה לחייב את הנתבעת. ראיה לכאורה לטענה זו, בנוסף לעדויות הנתבעת ואורי, הינו מספר תעודת הזהות של אורי המוטבע על גבי השיק לצד מספר תעודת הזהות של הנתבעת. גם בלא מסמכי החשבון עצמו, זו ראיה לכאורה לביסוס טענת הנתבעת.

במצב זה, אפילו הטענה בדבר משיכת השיק מחשבון משותף הטילה את הנטל על הנתבעת, נוכח ראיות אלו עבר נטל הראיה לתובע. התובע מאידך, גם בעניין זה לא הביא כל תמיכה לגרסתו. התובע, לא הנתבעת, היה זה שצריך היה לפנות לבנק הנמשך בבקשה לקבל את מסמכי החשבון. הנתבעת טענה שניסתה לפנות לבנק הנמשך אך נמסר לה שהחשבון נמסר והמסמכים אינם. התובע לא עשה דבר.

נוכח הראיה לכאורה שהציגה הנתבעת והיעדר ראיה לסתור טענתה, סביר להניח שאכן מדובר בשיקים שנמשכו מחשבון משותף של הנתבעת ואורי. במצב כזה של חשבון משותף, אין חתימתו של אחד מבעלי החשבון מחייבת אוטומטית את בעל החשבון השני.

רק להשלמת התמונה יצוין כי במהלך הדיון הסתבר שהשיקים המקוריים כלל אינם ברשות התובע. לטענת בא כוחו, ככל הנראה אבדו השיקים לבאת כוחו הקודמת של התובע. מאחר והשיקים הוצגו ללשכת ההוצל"פ עת פתיחת התיק ב- 2001, לא הייתי מוצא לדחות את התביעה רק בשל אי הצגת השיקים המקוריים, אך על יסוד סע' 70 בפקודה ודאי שהיה מקום לחייב את התובע במתן שיפוי הולם. עם זאת, אין משמעות לטענה זו משהחלטתי לדחות את התביעה.

לסיכום, התובע לא הוכיח כי אורי חתם על השיקים בהרשאת הנתבעת ובהיתר לחייב אותה בפירעונם. בפועל, הסתבר כי השיקים נמשכו מחשבון משותף של הנתבעת ושל אורי, שזו הסיבה לכך שאורי חתם עליהם, בכוונה להתחייב בעצמו ולא בכוונה לחייב את הנתבעת.

לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.

אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 2,000 ₪.

כל הכספים המופקדים בקופת בית המשפט יוחזרו לנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ