אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל טפחי נ' פרל ואח'

אל טפחי נ' פרל ואח'

תאריך פרסום : 08/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
21188-10-11
01/09/2013
בפני השופט:
נחמה נצר

- נגד -
התובע:
אמין אל טפחי
הנתבע:
1. ארז פרל
2. איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

התובע עתר להתיר לו לשגר שאלות הבהרה לדר' אברהם אלון שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.

תגובת הנתבעים התבקשה והתקבלה ואף תשובת התובע מונחת בפני.

בטרם אבחן הבקשה לגופה, ראוי לאזכר כי בהליך הנדון בפני התובע עותר לפסיקת פיצויים בגין נזק גוף, שלטענתו נגרם לו ביום 20.2.07 עת נפגע כהולך רגל מרכב חולף.

במסגרת הדיון בתביעה מונו לבקשת התובע מומחים רפואיים ובין היתר, מונה מומחה בתחום הנוירולוגי.

אין חולק כי בחוות דעתו מיום 5.1.13 קבע דר' אלון כי "לא מצאתי בתיעוד הרפואי עדות משכנעת לפגיעה נוירולוגית כתוצאה מהתאונה ולכן להערכתי אין במקרה זה נכות נוירולוגית אשר ניתנה ליחסה לתאונה הנדונה".

בשל מסקנה זו, ביקש התובע להציג למומחה שאלות הבהרה אשר מייחדות עצמן לטענה, כי בעקבות התאונה החל התובע לסבול מאי שליטה על הסוגרים ולאפשרות, כי תופעה זו מקיימת קשר סיבתי פיזי ורפואי לפגימות הגוף תוצאת התאונה.

הנתבעים בתגובתם סבורים כי שאלות ההבהרה, כפי שנוסחו על ידי התובע, אינן בגדר שאלות הבהרה, שכן לא נועדו להבהיר דבר סתום בחוות הדעת, או לסלק אי בהירות ככל שקיימת כזו, ונראה כי שאלות ההבהרה נועדו, הלכה למעשה, להקדים חקירה נגדית של המומחה, להתפלמס אתו ואף לנסות ולהביא לשינוי חוות דעתו של המומחה, כל זאת במסווה של שאלות הבהרה.

הנתבעים מדגישים כי המומחה קבע שלתובע לא נגרמה בתאונה כל פגיעה נוירולוגית ועל כן, אין להתיר לתובע באמצעות שאלות הבהרה ליצור זיקה בין תסמינים נטענים לבין תאונת הדרכים, מקום בו שלל המומחה זיקה שכזו.

התובע בתשובתו מדגיש כי עיון בחוות דעתו של המומחה מלמד כי זה לא התייחס לתופעה בדבר אי שליטה על הסוגרים כפי שהופיעה אצל התובע מיד ובסמוך לאחר התאונה, וכי המומחה בחוות דעתו, סתם ולא פירש, מדוע לשיטתו מצבו הנוירולוגי הנוכחי של התובע "קרוב לוודאי" נובע ממחלה נוירולוגית ניוונית מתקדמת בהדרגה שהחלה טרם התאונה וללא קשר אליה.

התובע סבור כי תיבת המילים "קרוב לוודאי" שבה בחר המומחה לעשות שימוש, היא כשלעצמה מצדיקה חיוב המומחה להשיב לשאלות הבהרה.

עיינתי בבקשת התובע, בתגובת הנתבעים ובתשובת התובע, וכן בחוות דעתו של המומחה.

בחוות הדעת ציין המומחה, כי התובע התקבל לחדר המיון במרכז הרפואי סורוקה סמוך לאחר התאונה, ללא איבוד הכרה, וכי עם העברתו למחלקת אשפוז נמצא התובע באי שקט כאשר במהלך האשפוז אף הופיעה חולשת פלג גוף שמאל. המומחה מוסיף ומציין כי בשל מופע זה בוצעה לתובע בדיקת CT מוח שהעלתה חשד לחסימת עורק במוח, אלא שנוירוכירורג שבחן את תוצאות הבדיקה, לא מצא רושם לאירוע מוחי.

אין חולק כי בשחרורו מבית החולים, הומלץ התובע לשיקום אורטופדי ונוירולוגי במסגרת אשפוז והועבר להמשך שיקום לבית החולים לוינשטין. בקבלתו שם אובחן אי שקט פסיכומוטורי, שיתוף פעולה חלקי, העדר התמצאות במקום או בזמן והפרעת זיכרון לטווח ארוך. כמו כן, נמצאה חולשה בשרירי הפנים משמאל לצד חולשת פלג גוף שמאל, אשר ביד שמאל מערבת יותר את אזור כף היד. כמו כן, נמצאה הפרעה בקואורדינציה בפלג גוף שמאל עם תנועה מלאה ,אך ללא שליטה וביקורת ביד שמאל.

בפרק הדיון והמסקנות ציין המומחה כי בבדיקת הדמייה מוחית (CT מוח), לא נמצא ביטוי לממצא חבלתי כדימום או נזק אקסונאלי מפושט.

המומחה מציין כי בעת בדיקתו את התובע ביום 26.12.12, נמצא כי זה סובל מפגיעה קוגנטיבית קשה ביותר, ובין היתר הוא סובל מתנועות לא רצוניות בגפיים וחוסר יציבות ניכר, זקוק לעזרה סעודית אינטנסיבית מלאה וכן, להשגחה צמודה.

המומחה ראה לנכון לקבוע כי על פי התיעוד הרפואי שהוצג לו, הפרעות קוגנטיביות ונוירולוגיות החלו לפקוד את התובע כבר בשנת 1999 או בסמוך לכך, כאשר בדיקת הדמייה שבוצעה לתובע לאחר התאונה, העידה על קיומו של דלדול מוחי ניכר.

לשיטת המומחה, באין אינדיקציה לקיומה של חבלה מוחית תוצאת התאונה , ומנגד, הדגמת קיומו של דלדול מוחי, באלו יש כדי לחייב מסקנה שמצבו הנוירולוגי הנוכחי של התובע נובע קרוב לוודאי ממחלה נוירולוגית ניוונית מתקדמת שהחלה עוד טרם התאונה, וללא קשר אליה, וכי תחלואה נוירולוגית זו, היא שגרמה להגעתו של התובע למצב סיעודי מלא.

להבנתי, גם אם סבור המומחה כי מצבו הנוירולוגי הנוכחי של התובע מקורו בתחלואה נוירולוגית ניוונית, המתקדמת בהדרגה ושהחלה טרם התאונה וללא קשר אליה, עדיין אין בכך כדי להסביר הופעת חולשת פלג גוף שמאל אצל התובע ובכלל זה חולשה של שרירי הפנים, ואף הפרעה בקורדינציה של פלג גוף שמאל, אך לאחר התאונה ועוד במהלך האשפוז בסמוך לאחר התאונה.

אכן המומחה בעמ' 5 לחוות דעתו, מציין כי התיעוד הרפואי שהוצג בפניו מלמד על קיומן של הפרעות נוירולוגיות בתקופה טרם התאונה עם עדות לדלדול מוחי בבדיקת ההדמיה שבוצעה לתובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ