אל טורי נ' עוז ואח'

החלטה

בפניי תביעה לתשלום בגין נזקים שנגרמו לאופנוע הנהוג על ידי התובע, לאחר שעל פי טענתו, הנתבע חצה צומת למרות רמזור אדום בכיוון נסיעתו.

הנתבע מכחיש וטוען, כי התובע הוא שחצה את הצומת באדום.

מטעם התובע העידוהתובע ואחיו, שישב מאחוריו.

ביחס לעדותו של האח, המדובר בעדות של אדם קרוב, אשר מקום ישיבתו הינה על האופנוע מאחורי הנהג, ומטבע הדברים התובע, הנהג מסתיר את שדה הראייה, ולכן אני סבורה, כי עדותו שהתובע נסע כשהרמזור היה ירוק, אינה מתוך בחינת עיניו הוא , אלא מקרבתו לאחיו שטען כך.

הצדדים אישרו, את מיקום הפגיעות, התובע נפגע בחלק הקדמי של האופנוע, בגלגל הקדמי ובחלק הקדמי, והפגיעה של הנתבע הייתה בכנף השמאלי של רכבו.

פגיעות אלו אינן תואמות את תיאורו של התובע את התאונה, משום שעל פיהן, הנתבע היה בצומת קודם לפגיעה.

כמו כן, הנתבע היה ברכבו עם אשתו ושני ילדיו.

התובע לא הוכיח כי הנתבע הוא זה שהתפרץ לצומת ו/או כי הרמזור היה אדום. הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע, בפני ביהמ"ש שתי עדויות, התובע והנתבע. ביהמ"ש לא התרשם שהנתבע אינו דובר אמת, נהפוך הוא, ביהמ"ש התרשם שהנתבע חצה את הצומת כשהרמזור ירוק, אולם לדעת ביהמ"ש לאור העובדה כי המדובר בעדות מול עדות אין לקבוע כל ממצאים בעניין זה, ואין לקבוע את האחריות לתאונה.

כפי שהבהרתי לעיל, העד מטעם התובע הינו אדם קרוב ואין להתייחס לעדותו כאל עדות תומכת, הן משום הקרבה המשפחתית והן משום שישב מאחורי הנהג, והנהג חסם את שדה ראייתו.

אשר על כן אני דוחה את התביעה הואיל והתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אלול תש"ע, 01 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.