החלטה
בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.
המבקש טוען בבקשתו, כי "רק לאחרונה" נודע לו על קיום תיק ההוצאה לפועל דנא נגדו. לאחר צילום תיק ההוצאה לפועל הבין המבקש כי ביתו היא שחתומה על גבי אישור המסירה. ואולם, לטענתו הדבר אינו אפשרי שכן ביתו "למדה שנים בודדות בבית הספר ואינה חותמת בצורה המופיעה באישור המסירה, חתימה בעברית ובכתב יפה". נטען, כי חתימה זו אינה חתימתה של מי שלא למדה עברית כלל. עוד נאמר כי החייב שאינו בקיא בהליכי ההוצאה לפועל לא היה מודע לזמן בו היה עליו להגיש התנגדות.
המשיב טוען כי טענת המבקש בעניין החתימה על גבי אישור המסירה אינה עדות על עניין שבעובדה אלא סברה, מה עוד שהטענה אינה מגובה בתצהיר כנדרש. עוד נאמר כי המבקש לא ביקש לקבוע כי התנגדותו מוגשת במועד והלכה היא כי בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות חוסמת את המבקש מלטעון נגד חוקיות המצאת האזהרה. עוד נאמר כי הטענה כשלעצמה אינה ברורה שכן המבקש העיד כי ביתו למדה "מספר שנים" בבית הספר ועל כן לא מן הנמנע כי הייתה יכולה לחתום על אישור המסירה כפי שזה נחזה להיות חתום על ידה. מכיוון שהאזהרה נחתמה ביום 8.4.04 נטען כי המבקש איחר את המועד להגשת התנגדות בכשבע שנים. מדובר באיחור משמעותי שעל מנת להצדיקו דרושים טעמים כבדי משקל ואין טעמים כאלה בבקשה.
דיון והכרעה
לטעמי דין הבקשה להידחות וזאת מן הטעמים הבאים: אין חולק כי ביתו של המבקש נחזית כמי שחתומה על גבי אישור המסירה. טענות המבקש כי אין אפשרות שביתו חתמה על גבי אישור המסירה אינה טענה לעניין שבעובדה אלא מדובר בעדות סברה. מכיוון שהמבקש אינו טוען כי יש בידו המומחיות להסביר מדוע מי שלמדה "שנים בודדות" בבית הספר אינה יכולה לחתום את שמה על גבי אישור המסירה כפי שהוא נחזה להיות חתום, ברי כי דין הטענה הזו להידחות. אגב, טענה זו אינה מתיישבת עם טענת המבקש כי מכיוון שאינו בקיא ברזי ההוצאה לפועל לא היה מודע למועד בו היה עליו להגיש התנגדות. טענה זו מקפלת בתוכה הנחה כי האזהרה הומצאה למבקש כדין והמבקש – מחמת אי ידיעה – לא ידע על המועד בו יש להגיש את ההתנגדות. כאמור, טענה זו אינה מתיישבת עם טענתו האחרת בעניין ההמצאה לביתו.
כך או כך, גם ברור כי מיום 8.4.04 חלפו לא מעט שנים. ככל שמשך האיחור בהגשת ההתנגדות עולה – כך מצופה כי הצידוק שינתן לאיחור זה יהיה משמעותי יותר והטעמים לאיחור יהיו כבדי משקל יותר. המבקש לא נתן צידוק ממשי לאיחור הרב ובוודאי שלא ניתן לומר כי טעמים כבדי משקל עומדים ביסוד איחור רב זה.
יש לזכור כי כנגד האינטרס של המבקש לקבל את יומו בבית המשפט ולשטוח טענותיו עומד אינטרס הסופיות לצידו של המשיב. אינטרס זה מכתיב, כי המשיב שהמציא לכאורה את האזהרה כדין ופעל בתיק ההוצאה לפועל במשך שנים ואף, יש להניח, הוציא הוצאות משמעותיות לצורך קידום הליכי הגבייה, לא יוותר עתה בפני שוקת שבורה רק משום שהמבקש "נזכר" לאחר שנים להתעורר על מנת לטעון טענותיו. סבורני כי באיזון שבין זכויות הצדדים נוטה הכף, נוכח האיחור הרב בהגשת ההתנגדות, לצידו של המשיב.
משכך, לא מצאתי מקום להאריך למבקש את המועד להגשת התנגדות. הבקשה נדחית. המשיב ישלם למבקש הוצאות התגובה בסך 750 ₪. הליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם.
ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.