אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל חואגרה ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

אל חואגרה ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

תאריך פרסום : 09/12/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
7834-10-11
01/12/2013
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
התובע:
איסמאעיל אל חואגרה ()
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.התובע נפגע בתאונת עבודה ביום 16.5.10 נקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 15% נכות. הנתבע העניק לתובע זכויותיו לפי הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה ע"פ תלושי שכר שהנפיק לו מעסיקו (צד ג' בתובענה זו).

הבסיס לחישוב זכויותיו של התובע נקבע ע"י הנתבע לפי 9,221 ₪ לרבעון. בתביעה זו מבקש התובע לשנות את בסיס חישוב קצבת הנכות, לטענתו השתכר בין 5,000 ₪ ל-5,500 ₪ נטו לפחות מדי חודש. הנתבע דחה את התביעה, לכן הגיש התובע תובענה זו.

2.הנתבע הגיש הודעת צד ג' למעביד וטען כי במידה שתתקבל תביעת התובע, זכאי הנתבע להחזר מאת המעביד של תשלומים בגין הפרשי דמי פגיעה והפרשי גמלת נכות שישולמו על ידי הנתבע ושעתידים להשתלם וכן הפרשי דמי ביטוח בהתאם לשכר שקיבל התובע בפועל ושיקבע על ידי בית הדין.

3.התובע טוען כי עבד במשרה מלאה, וקיבל את שכרו מידי חודש במזומן בסך של 5500 ₪ נטו, כאשר שכרו היומי חושב לפי 220 ₪. לטענתו, תלושי השכר אינם משקפים את שכרו בפועל והיו נמוכים מהתשלום שקיבל. לטענתו, המעסיק- הפריש עבורו כספים לקרן הפנסיה לפי שכר של 5,000 ₪ והסכם הפשרה שעשה עם המעביד בסיום יחסי העבודה התבסס על כך שהשכר עמד על 5,000 -5,500 ₪ לחודש.

4.לטענת הנתבע, על התובע להוכיח מהו "השכר הרגיל" שצריך לשמש בסיס לתשלומה, נטל הראייה מוטל על התובע והוא לא הרימו. לטענתו, ההפרשות שנעשו על ידי המעסיק לקרן הפנסיה של התובע לא רלוונטיות, היות שהנתבע מתייחס אך ורק להכנסות מהן הופרשו דמי הביטוח והן כאמור גלומות בתלושי השכר שהמציא התובע. שיעור דמי הפגיעה ושיעור המענק חושבו על בסיס שכרו של התובע, הכנסתו, בארבעת החודשים האחרונים לפני פגיעתו בהיותו עובד שכיר, הבסיס ששימש לתשלום דמי הפגיעה והמענק היה בשיעור של 9,221 ₪. כמו כן לטענת הנתבע, התובע אישר וחתם על טופס התביעה לתשלום דמי הפגיעה מיום 07.07.10 אשר בו מצוינים המשכורות כפי שהם מופיעים בתלושי השכר שהמציא לנתבע.

5.צד ג', בעל עסק לשטיפת מכוניות "תפוז פלוס" היה במועדים הרלבנטים לתביעה מעסיקו של התובע. לטענתו השכר שצוין בתלושי השכר הוא השכר בפועל, לטענתו השכר היה שכר שעתי לפי שכר מינימום לשעה.

צד ג' טען ששעותיו של כל עובד נרשמו במחברת בכניסה וביציאת העובד מן העסק. שכרו של התובע שולם במרוכז בכל עשרה בחודש במזומן. כמו כן לטענתו, מאחר ומדובר בעובד ותיק וטוב, ניתנו לו הטבות והופקדו כספים גבוהים יותר מהשכר הריאלי לקרן הפנסיה.

6.העבודה אצל צד ג' התבצעה במשך 6 ימים, למעט ימי גשם וימי חג, מיום 1.9.06 ועד 16 במאי 2010 מועד בו נפגע התובע בתאונת עבודה. המעביד הפריש לפנסיה החל מחודש פברואר 2009 ועד חודש יוני 2009 סכומים לפי משכורת בסך של 5,000 ש"ח.

לאחר התאונה נכרת הסכם בין התובע למעסיק כדלקמן:

"לסילוק מלא ומוחלט של כל התביעות הדדיות ומבלי להודות בכל טענה שהיא, מוסכם בין הצדדים כדלקמן:

1. צד ב' ישלם לצד א' סך של 14,000 ₪ נטו כפיצויי פיטורים (בנוסף לכספי הפיצויים שבקופה), וזאת ב-5 תשלומים כדלקמן:

א. 4 המחאות על סך 3,000 ₪ חודשיות שוות ורצופות שמועד פירעונם החל מיום 10.09.11

ב. המחאה בסך 2,000 ₪ ל-10.01.12.

2. כמו כן, צד ב' יחתום על מסמכים הדרושים לשחרור הסכומים שהופרשו על ידו לקופת הגמל כלל/ קרן פנסיה (עובד ומעביד, תגמולים ופיצויים) ואשר לגביהם הוצג המסמך והעומדים על סך של כ-5,000 ₪. ובכלל זה יצייד את צד א' במכתב שחרור מתאים, אשר יימסר ביחד עם מסירת המחאות. כאמור בסעיף 4.

3. מוסכם כי ככל שלא ישלמו הסכומים במלואם ו/או במועדם יישאו הסכומים קנס מוסכם בסך 1,500 ₪ בגין כל חודש איחור. איחור של 14 ימים לא יהווה הפרה יסודית של ההסכם, ובמקרה של איחור כנ"ל לא יזכה את צד א' בסכום הקנס המוסכם.

4. הסכומים ישולמו בהמחאות שירשמו לפקודת משרד ב"כ צד א': עמית פנקר- שפונט וימסרו בכתובת המשרד: רח' קרן היסוד 31 (בית מזרחי טפחות) באר שבע 84896.

5. בכפוף לביצועו של הסכם זה, אין לצדדים תביעות או טענות כלשהן זה כלפי זה, הנובעים מיחסי עובד ומעביד שבניהם, ומסיומם".

7.סעיף 97(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע כי דמי הפגיעה ליום הם בשיעור השווה לשלושה רבעים משכר העבודה הרגיל של המבוטח. סעיף 98(א) לחוק קובע ש"שכר העבודה הרגיל", לענין סעיף 97 לחוק, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. סעיף 98(ב)(1) לחוק קובע לגבי מבוטח שהוא שכיר - כי ההכנסה שתובא בחשבון היא ההכנסה החייבת בדמי ביטוח. סעיף 100 לחוק מסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, לרבות במקרים שנראה לו שהחישוב על פי סעיף 98 לחוק לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל, ולרבות בענין חישוב רבע השנה. סעיף 105 לחוק מורה כי חישוב קצבת נכות מעבודה ייעשה על בסיס סכום דמי הפגיעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ