אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל גמיל לבנה נ' מטיילי ים המלח עמר אגרי גל ואח'

אל גמיל לבנה נ' מטיילי ים המלח עמר אגרי גל ואח'

תאריך פרסום : 18/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
69361-04
16/05/2010
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
אל גמיל לבנה
הנתבע:
1. מטיילי ים המלח עמר אגרי גל
2. הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ
3. אבנר אגוד ב יטוח נפגעי רכב

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזק גוף שהוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. התובעת טוענת שנפלה מאוטובוס של הנתבעת 1 (להלן: "מטיילי ים המלח") ונפצעה. הצדדים חלוקים הן באשר להתרחשות האירוע והן באשר לזיהוי האוטובוס. מאז הגשת התביעה חלפו חמש וחצי שנים. בתקופת הביניים התרחשו בה תהפוכות חריגות. ניתוח הראיות אינו יכול להעשות במנותק מהכרונולוגיה של התביעה.

 

לטענת התובעת היא נפצעה ביום 18.3.04 (שהיה יום ה' בשבוע). בעדותה הראשונה אמרה כי מיד ידעה שבמדובר בתאונת דרכים. בעדותה השניה אמרה שהבינה שזו תאונת דרכים "כשלא יכולתי לקום בבוקר מהמיטה" לאחר ימים אחדים. בהמשך, הסבירה את פנייתה למשטרה (בחודש מאי) בהבנה שמדובר בתאונת דרכים והיא חייבת לדווח עליה. התובעת העידה שפנתה לעו"ד "כבר אחרי יומיים" או "שבוע" לאחר התאונה. מכאן שיש לראות את כל פעולותיה החל מיום 25.3.04 (לכל המאוחר) כמבוססות על תובנה שמדובר בתאונת דרכים ועל ייעוץ משפטי. התובעת פנתה לטיפול רפואי בקופ"ח ביום ראשון בערב (דהיינו שלושה ימים אחרי שנפצעה). היא העידה שאמרה לרופא כי נחבלה בגבה, אך בתוך דקות שינתה את עדותה, כאשר הוצג בפניה הרישום של ד"ר רבי השולל במפורש רקע של "חבלה" (נעשה ניסיון למנוע את הגשת המסמך כראיה). גם ברישומי בית החולים אסף הרופא שלחדר המיון שלו פנתה התובעת לאחר יומיים נוספים לא נרשם שהתובעת נפגעה בתאונת דרכים. כשנשאלה בבית המשפט "לא שאלו אותך למה יש לך כאבים?" השיבה "לא באתי לבית החולים עם כאבים. לא שאלו". הטענה שלא באה לבית החולים עם כאבים נסתרת ע"י תוכן הרישום עצמו ("מספר ימים סובלת מכאבים...") וסותרת את מה שאמרה העדה פחות מדקה קודם. הטענה שבבית החולים "לא שאלו" אם מדובר בתאונת דרכים מנוגדת לפרקטיקה המקובלת ואינה סבירה. ביום 14.4.04 פנתה התובעת למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) וטענה ל"נכות כללית". היא לא מילאה את הפרטים בחלק הטופס שבו היה עליה לציין אם יש מי שאחראי לנזק או אם מדובר בתאונת דרכים (אף שלטענתה הרבה קודם כבר "ידעה" שזו תאונת דרכים). היא גם לא עדכנה את המל"ל על הגשת התלונה במשטרה ביום 11.5.04 אף שהתחייבה לעשות כן. רק ביום 16.4.04, כחודש לאחר האירוע, מופיעה לראשונה במסמך רפואי הטענה שהתובעת נפלה מאוטובוס. התובעת הסבירה את הזמן הרב שחלף בין האירוע לבין תיעוד ראשון של גרסתה לנסיבות פציעתה בכך שלא יכלה לדבר בשל כאבי תופת במשך כל אותה תקופה. קשה להתייחס לטענה זו ברצינות והיא נשמעת כתירוץ לא מוצלח שאולתר בחפזון.

למותר הוא לציין שכל אלה מעוררים ספק גדול אם בכלל נפגעה התובעת בנסיבות שלהן היא טוענת בתביעתה.

בכתב התביעה המקורי (מיום 9.11.04, סמוך מאוד לאירוע) טענה התובעת שנפצעה כאשר מעדה במדרגות האוטובוס שבו נסעה לטייל בטיול מטעם העבודה. בכתב התביעה המקורי יש זיהוי ודאי של האוטובוס ותיאור עובדתי מינימאלי של סיבת הנפילה. לא נאמר שהמדרגות היו גבוהות, שהיא נכשלה ב"פס מתכת" על המדרגות וגם לא נאמר שעל גבי האוטובוס הופיעה כתובת "מטיילי ים המלח". בכתב ההגנה (מיום 19.2.05) טענו הנתבעות שהאירוע התרחש באוטובוס אחר, שבו נהג פלוני חאלד עטאינה. הם נקבו במספר הרישוי של האוטובוס וציינו שהוא בבעלות חברת הסעות "עין הנמר" (לשם הקיצור: "עין הנמר"). ביום 19.10.06 הגישה התובעת בקשה למחיקת נתבע והוספת נתבע, כאשר בין השאר טענה בבקשה כי "נודע לה כי בעליו של האוטובוס ממנו נפלה הינה חברת עין הנמר". ביום 7.12.06 הוגש כתב תביעה מתוקן ובו נתבעה גם "עין הנמר". בכתב התביעה המתוקן טענה התובעת כי אינה יודעת מאיזה אוטובוס נפלה ונדרשת הכרעה בענין זה. חברת "עין הנמר" לא התגוננה והתובעת ביקשה וקיבלה נגדה ביום 17.5.07 פסק דין. "עין הנמר" התעוררה מרבצה וביום 17.6.07 והיא ביקשה וקיבלה (למרות התנגדות התובעת) את ביטול פסק-הדין. בדיון ביום 29.11.07 נרשמו מפי התובעת דברים ברורים – שהיא לא יודעת מאיזה אוטובוס נפלה. עקב כך ביקשה התובעת "לעיין" באוטובוסים. גם בשלב זה לא הצהירה התובעת כי זכורים לה מאפיינים כלשהם של האוטובוס שבו נפלה וכי בכוונתה לבחון באיזה משני האוטובוסים ה"מועמדים" מתקיימים מאפיינים אלה. בדיון ביום 17.4.08 נרשם מפי ב"כ התובעת שהיא ראתה את האוטובוס של מטיילי ים המלח והיא מבקשת לראות את האוטובוס של "עין הנמר". בשלב זה עדיין לא התעורר זכרונה של התובעת למראה ה"מאפיינים" של האוטובוס של מטיילי ים המלח. רק לאחר שראתה התובעת את האוטובוס של "עין הנמר" התחולל שינוי דרמטי. ביום 18.5.08 הצהירה התובעת לראשונה כי "אני זוכרת כי על האוטובוס ממנו נפלתי היה כתוב "מטיילי ים המלח"..." ואח"כ נדחתה התביעה נגד "עין הנמר".

מן הראוי להזכיר את הביטוי שקיבלה פרשת משנה זו של ה"עיון" באוטובוסים בעדות התובעת. התובעת הפכה את סדר הדברים והעידה שהאוטובוס הראשון שראתה היה דווקא של "עין הנמר" ו"מטיילי ים המלח" הם שמנעו ממנה לראות את האוטובוס שלהם. ב"כ הנתבעות ניסה להעמידה על סדרם הנכון של האירועים (כפי שבוטאו בפרוטוקולים), אך התובעת עמדה על טענתה. אז שאל ב"כ הנתבעות את השאלה המתבקשת, האם האוטובוס הראשון שראתה התובעת היה האוטובוס שממנו נפלה? בשלב זה פשוט התחמקה התובעת להשיב לשאלה כפי שהוצגה, בהתייחס לסדר הכרונולוגי של ה"עיון" באוטובוסים וחזרה לומר שלא נפלה מהאוטובוס של עין הנמר" אלא מהאוטובוס של "מטיילי ים המלח". בין עורכי הדין פרץ ויכוח בשאלה, האם העדה משיבה לשאלות שהיא נשאלה. דומני שניתן להכריע במחלוקתם בתשובה שלילית. מעבר לכך (ולהשלכות שיש לכך על מהימנות העדות) מלמדים הדברים על מגבלות הזכרון של התובעת, שהתגלה כבלתי מהימן גם בנוגע לאירוע משמעותי למדי שקרה רק שנה וחצי לפני המשפט וארבע שנים אחרי התאונה הנטענת.

בסיכומיה טוענת התובעת כי לאחר שראתה את שני האוטובוסים לא היה לה כל ספק שהאוטובוס שממנו נפלה היה האוטובוס של מטיילי ים המלח. היא מנתה ארבעה טעמים לזיהוי:

השוני במדרגות בין שני האוטובוסים – התובעת "זכרה היטב כי נפלה מהמדרגות של אוטובוס מטיילי ים המלח, שהינן תלולות וגבוהות יותר".

באוטובוס ממנו נפלה התובעת יש פס ברזל על המדרגות.

על האוטובוס ממנו נפלה התובעת היה כתוב "מטיילי ים המלח"

האוטובוס ממנו נפלה היה יותר מיושן מהאוטובוס השני.

עוד היא טענה שהיא "הציגה גרסה עקבית ביחס לבלבול שחל בנושא זהות האוטובוסים כאשר לאורך כל עדותה ציינה באופן ברור ומפורש כי זכרה שעל האוטובוס ממנו נפלה היה כתוב "מטיילי ים המלח" אולם לאחר הצגת דו"ח החוקר ובשל העובדה כי חברת "עין הנמר" עובדת באופן קבוע עם מקום עבודתה חל בלבול ביחס לזהות האוטובוס ממנו נפלה התובעת."

 

אף שענין לנו בהליך אזרחי, תהליך הזיהוי של האוטובוסים כפוף לאותו היגיון שיש ל"מסדר זיהוי". ככל שאדם מזכיר מאפיינים פיזיים לפני מסדר הזיהוי, יש להם ערך רב. הזכרתם בדיעבד בעת הצבעה על החשוד באולם בית המשפט, בעודו יושב אל ספסל הנאשמים, היא בעלת ערך ראייתי קטן בהרבה. רק במאוחר מאוד הועלתה טענת התובעת שהיא זוכרת שעל האוטובוס שבו נפלה היתה כתובת "מטיילי ים המלח", שמדרגותיו היו גבוהות ממדרגות האוטובוס האחר, שהיה מותקן עליהן "פס מתכת" שהוא שהכשיל אותה ושהוא היה ישן יותר מהאוטובוס האחר.

הצגת הדברים, כאילו ה"בלבול" נגע רק לשאלה המשפטית של הבעלות באוטובוס ולא למאפייניו, נראית כהתחכמות. אין לה כל זכר בדברים שנרשמו מפי התובעת ומפי באת-כוחה בכתבי הטענות ובמהלך הדיונים. השאלה מתי "נזכרה" התובעת בכתובת על האוטובוס ובמאפייניו הרלוונטיים, חשובה. אם זכרה אותם "תמיד", מוזר הוא שטענה זאת לראשונה רק אחרי ש"עיינה" באוטובוס של "עין הנמר". מן הראוי היה שטענה עובדתית כזו תופיע במפורש בכתב תשובה לכתב ההגנה המקורי שבו טענו "מטיילי ים המלח" שהתאונה קרתה באוטובוס של "עין הנמר".

המועד שבו היו הפרטים המזהים אמורים להחרט בזכרונה של התובעת היה יום הפציעה. לפחות חלקם היו אז בעלי חשיבות זניחה ולכן סביר היה לגמרי אם התובעת לא היתה זוכרת אותם. עניינים אחרים, שאמורים היו דווקא להחרט בזכרונה של התובעת בזמן אמת, לא נחרטו בזכרונה כלל. העדות השונות נחלקו בתיאור הפיסי של מקום הנפילה. אף אחת משש עדות התביעה לא ידעה לציין באיזה מקום בישראל קרה האירוע, או לקרוא בשמו של האתר שבו ביקרו!

 על עדויות חמש חברותיה של התובעת, עדיף להמעיט במילים. התרשמתי שהן אכן חברות טובות והן ניסו לסייע לתובעת. אחדות מהן טענו שראו את הנפילה, או שראו את התובעת סמוך לאחריה, אך רק אחת מהן, גב' אידל, טענה שהיא זוכרת "מצויין" שעל האוטובוס היה כתוב "מטיילי ים המלח". התברר שכל העדות מסרו את גרסתן במעמד אחד ולאחר שנים רבות ולפני עדותן הן שוחחו עם התובעת וללא ספק ידעו היטב מה העדות שנדרשת מהן. הגב' אידל היא חברה של התובעת מזה 27 שנים ואת גרסתה המתועדת הראשונה נתנה כחמש שנים לאחר מעשה. למרבה התמיהה גם היא לא ידעה היכן בארץ התרחש האירוע וגם היא לא זכרה פרטים משמעותיים מהטיול. לא אוכל לייחס לעדותה משקל ממשי.

 

לעיני המעיין בהשתלשלות הכרונולוגית שפורטה קודם, מצטיירת תמונה ברורה של גירסה "מתפתחת": בתחילה יש תיאור של כאבים ללא חבלה. באיחור מופיע סיפור של נפילה מאוטובוס. זיהוי האוטובוס נעשה בהדרגה, טיפין טיפין. בתחילה התובעת טוענת במפורש כי אינה יודעת מאיזה אוטובוס נפלה. כשמתברר לה שאם לא תדע מאיזה אוטובוס נפלה תכשל תביעתה היא "נזכרת" ומזהה את האוטובוס על-פי "פרטים" שאותם לא הזכירה קודם. וכאשר יש צורך להוכיח את טענתה "נמצאות עדות" - חברותיה, אשר אחת מהן "זוכרת מצויין" את מה שנחוץ להוכחת התביעה. בסיכומיה תוארה עדות התובעת כמעוררת אמון ועיקבית. אוכל לציין רק שמצאתי לנכון להפסיק את עדותה ולדחות את ישיבת ההוכחות על מנת שניתן יהיה להקליטה. הסיבה להחלטה כה חריגה היתה שתשובותיה ניתנו בדרך מתעתעת ובאופן שמנע רישומן המדוייק. למרבה התמיהה, כשהוקלטו הדברים גם השתנה לגמרי סגנון העדות. גרסאות של עדים לא אמורות להשתנות בהתאם לעונות השנה ולנוחות כאילו היו מלבושים. הדבר העיקבי היחיד שמצאתי בדברי התובעת היה מגמתיות בוטה ונכונות לומר את מה שמועיל באותו רגע. בין הסבריה בעדותה נמצאו "פנינים" של ממש (ורק מקצת הסתירות וההסברים המגוחכים צוטטו קודם). צר לי על שהתובעת לא התייחסה ברצינות לאזהרה שהוזהרה בתחילת עדותה (וגם במהלכה, כפי שמצאתי בפרוטוקול) והעידה באופן שכזה. איני מוכן לתת בעדותה אמון כלשהו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ