אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלשווארמה(עציר) נ' מדינת ישראל

אלשווארמה(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 09/06/2010 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
33393-05-10
08/06/2010
בפני השופט:
אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
אמגד אלשווארמה (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשל"צ בתיק מספר 25474-04-10 מיום 3.5.10 (כב' השופטת זמיר) אשר החליטה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שהייה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952, בכך שבתאריך 13.4.10 נתפס כשוהה בישראל וזאת כשאין בידו אישור כניסה או שהייה כחוק. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על כך שיש ראיות לכאורה בעניינו ולכן הדיון התמקד בשאלה האם יש לשקול בעניינו חלופת מעצר אם לאו.

בימ"ש קמא החליט שלמרות שהעורר נאשם בעבירה של שהייה בלתי חוקית ללא עבירות נלוות יש לו עבר פלילי בעבירות על פי חוק הכניסה לישראל בצד עבירות רכוש, התחזות לאדם אחר וזיוף. כמו כן מדובר בעורר אשר ריצה מאסרים ממושכים בפועל ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 6 חודשים. העובדה שמדובר במי שניצל בעבר את שהייתו בארץ לביצוע עבירות פליליות יש בה כדי ללמד על מסוכנותו של העורר. כך גם קבע בית המשפט קמא שקיים החשש להימלטות מאימת הדין , חשש המתעצם בעניינו של העורר נוכח העובדה שאם יורשע צפוי הוא בנוסף לכל עונש שייגזר עליו שיופעל כנגדו מאסר על תנאי שנגזר עליו בתיק הקודם. מהנימוקים הללו החליט ביהמ"ש קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים ולא לשקול בענייננו חלופת מעצר.

ב"כ העורר המציא פסיקה לפיה קבע בית המשפט העליון כי ניתן לשקול בעניינו של העורר כפי שהדבר נשקל בעניינים אחרים שחרור בחלופת מעצר והדבר גם עולה מפסיקת בית המשפט העליון אשר הורה לשחרר נאשמים אשר הואשמו בכניסה שלא כדין לישראל ולחובתם היו הרשעות קודמות. כך למשל בש"פ 7136/04 וכן בש"פ 3794/06 ובש"פ 260/05.

מעיון בפסקי הדין שהציג ב"כ המלומד של העורר עולה כי בש"פ 260/05, המדובר היה בעורר אשר נשוי לאישה ישראלית תושבת מזרח ירושלים שלהם ילדים משותפים בעלי אזרחות ישראלית וביהמ"ש ראה לתת לנתונים אלה את המשקל הראוי כאשר הוא בא להכריע בעניינו של העורר ובפרט כאשר כתב האישום מייחס לו כניסה בלתי חוקית לישראל וזאת למרות הסיכון שנובע מאופייה של העבירה שביצע העורר דשם.

בבש"פ 3974/06 המדובר היה בעבירות של הסתננות לאחר גירוש לפי סעיף 3 לחוק למניעת הסתננות, התחזות לאחר, עבירות שונות מהעבירות שבפנינו.

בבש"פ 7136/04 גם שם מדובר בעורר שהיה נשוי לישראלית אשר מקום יישובה בירושלים מזה 14 שנים ולהם 5 ילדים.

ב"כ המשיבה הסתמכה על הודעה מיום 19.4.10 שורה 58 ואילך שממנה ניתן להבין שהעורר נמצא בארץ חודשיים לפני שנתפס בכף. יחד עם זאת מהודעות אחרות שלו הודעה מיום 13.4.10 שורה 15 עולה כי הוא אמר שהוא נכנס היום (13.4.10) לחפש עבודה. כך שמהנתונים בתיק לא ברור כמה זמן שוהה העורר בישראל.

מעיון בגיליון ההרשעות הקודמות של העורר עולה כי לעורר 3 הרשעות קודמות:

1.נגזר עליו ביום 13.1.04 מאסר למשך 6 חודשים , 10 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא יעבור עבירות רכוש מכל מין שהוא וזאת בגין פריצה לרכב בכוונה לגנוב אשר ביצע ביום 7.1.04 .

2.כניסה לישראל, התחזות לאדם אחר, זיוף ופריצה לרכב ונגזרו עליו בין היתר קנס בסך 2,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, מאסר למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא יעבור עבירות של התפרצות לרכב וכניסה לישראל שלא כחוק.

3.נגזר דינו ביום 8.7.07 למאסר למשך 6 חודשים, 6 חודשים מאסר על תנאי לשלוש שנים. המדובר בעבירה מיום 3.7.07 של כניסה לישראל שלא כחוק.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים אני סבור שבימ"ש קמא לא טעה , בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין אשר חלקם צוטטו על ידי בימ"ש קמא חזר על ההלכה לפיה כאשר מדובר במי שכבר הורשע בעבירה של שהייה בלתי חוקית ומאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו לא הרתיע אותו מלחזור ולעבור עבירה של שהייה בלתי חוקית פעם נוספת, אין מקום להסתפק בחלופת מעצר.

אמנם אין במגורים בשטחי הרשות הפלסטינית או קשרים אליה כשלעצמם, כדי להקים עילת מעצר או לשלול חלופת מעצר, אולם יש להביא נסיבה זו למכלול השיקולים להחלטה בעניין זה, ראה בש"פ 9193/99 מדינת ישראל נ' בוראן (1999) . בענייננו שוכנעתי כי העילה של הימלטות מהדין מתקיימת בענייננו, חשד זה מתעצם גם נוכח העובדה שתלוי ועומד כנגד העורר מאסר על תנאי ולכן הגעתי למסקנה שחלופת מעצר לא תוכל להפיג את המסוכנות והחשש מהימלטות ולכן אין מקום לבחון בעניינו חלופה קונקרטית. ראו למשל בש"פ 5543/06 חוצה נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 (2006). בוודאי שאין צורך להטריח בשאלות אקדמיות את שירות המבחן אשר ממילא ידיו עמוסות לעייפה, ראה בש"פ 95/05 אלאטרש נ' מדינת ישראל.

אשר על כן, הגעתי למסקנה כי לא נפלה שגגה בבימ"ש קמא ולכן ראיתי לדחות את הערר.

ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תש"ע, 08/06/2010 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר, שופט

הוקלד על ידי: רחלי עוז

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ