אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלשאער נ' עמותת גולן-לפיתוח הכפרים הערביים. ואח'

אלשאער נ' עמותת גולן-לפיתוח הכפרים הערביים. ואח'

תאריך פרסום : 20/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
2098-09-08
10/10/2011
בפני השופט:
ערפאת טאהא

- נגד -
התובע:
1. עמותת גולן-לפיתוח הכפרים הערביים.
2. מרעי תייסיר סלים
3. פאוזי חוסיין אבו ג'בל
4. אימאן האיל אבו ג'בל

הנתבע:
מנסור אלשאער

החלטה

לפני בקשה שהגישו הנתבעים 1-4 (להלן: "המבקשים") לחייב את התובע- המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

רקע וטענות הצדדים

1.המשיב הגיש נגד המבקשים ונגד נתבע נוסף תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב פרסום לשון הרע עליו באתרי האינטרנט המנוהלים על ידם. לטענתו, בפרסום הראשון שפרסמו הנתבעים 1-4 באתר שלהם ובתגובות של הגולשים (טוקבקים) שפורסמו בעקבותיו בשני אתרי אינטרניט המנוהלים על ידי הנתבעים (אחד על ידי הנתבעים 1-4 והשני על ידי הנתבע מס' 5) הכפישו הנתבעים את התובע, ביזו אותו, ופגעו בשמו הטוב.

2.בכתב הגנתם, הכחישו הנתבעים 1-4 את האמור בכתב התביעה מכל וכל, והוסיפו כי על פניו יש לדחות את התביעה על הסף היות ואינה מגלה עילה. לטענתם, גם אם יוכח כי מדובר בלשון הרע, דבר המוכחש מכל וכל, עומדות להם הגנות טובות לרבות הגנת אמת דיברתי ותום הלב.

בבקשתם טענו המבקשים, כי סיכויי התביעה קלושים ביותר, וכי אם התביעה נגדם תדחה וייפסקו להם הוצאות משפט הם לא יוכלו לגבות אותן מהתובע עקב מצבו הכלכלי הרעוע, וזאת לאחר שנודע להם כי הוא נמצא בהליכי פשיטת רגל וניתן צו לכינוס נכסיו.

התובע טען מנגד, כי סיכויי התביעה הם טובים מאוד, וכי התביעה שלו מבוססת ונסמכת על ראיות מוצקות.

דיון והכרעה

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בית המשפט "רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע". מאחר שזכות הגישה לבית המשפט הינה זכות חוקתית, ויש כאלה שהגדירו אותה כזכות על חוקתית, נקבע בפסיקה, כי יש לפרש את התקנה בצורה מצומצמת. לעניין זה התייחסה כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 2808/00 שופר הל בע"מ נגד אורי ניב ואח' פ"ד נד (2) 845, שם נקבע:

"-----השיקולים המנחים להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בהטלת ערובת הוצאות, פועל, בראש ובראשונה, השיקול כי אמצעי זה יופעל לעתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד. זאת, מן הטעם כי זכות האזרח לפנות לבית המשפט מוכרת כזכות קונסטיטוציונית".

בנוסף להגנה שיש להעניק לתובע ולזכותו ששערי בית המשפט יהיו פתוחים בפניו קיים אינטרס של הנתבע להבטיח גביית הוצאותיו אם התביעה נגדו תידחה.

שיקול הדעת של בית המשפט בנוגע לחיוב התובע בהפקדת ערובה, הוא רחב. בבואו להפעיל את שיקול דעתו, על בית המשפט לבדוק בין היתר, את סיכויי התביעה. כך נקבע מפי כב' השופטת נאור בע"א 8440/03 בן ציון כהן נ' חיה לחוביץ ואח' בפסקה 13 לפסק דין:

"...תקנה 519 לתקנות מאפשרות להגיע לאיזון בין הצורך להבטיח את הוצאותיו של הצד ה'נגרר' להליך משפטי, באופן הגורם לו לשאת בהוצאות שונות, ובין הרצון שלא להטיל מגבלות על המבקש לפנות לבית המשפט כדי לממש את זכויותיו, שיש בהן כדי לסכל את יכולתו להיזקק להליך המשפטי. תקנה 519 לתקנות נועדה למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאות הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים של התובע להצליח בתביעה, קלושים".

הנה כי כן, שניים הם השיקולים אשר על בימ"ש לשקול בעת מתן החלטה בבקשה להורות על הפקדת ערובה; האחד הוא השיקול בדבר היכולת של התובע לשלם את ההוצאות בבוא היום ולעניין זה, יובאו בחשבון העובדות הנוגעות לתובע כגון, מצבו הכלכלי, מגוריו בחו"ל וכיוצא באלה. השיקול השני נוגע לסיכויי התביעה. ככל שסיכויי התביעה קלושים יותר, כך יטה בית המשפט לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

7.לא צריכה להיות מחלוקת, כי בשל מצבו הכלכלי של התובע והעובדה שניתן בעניינו צו כינוס נכסים, אין באפשרותו לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט בהן הוא יחויב אם וכאשר תידחה התביעה נגדם. התובע לא הכחיש את העובדה, כי מתנהלים בעניינו הליכי פשיטת רגל וכי ניתן נגדו צו כינוס נכסים. מנגד הוא לא פירט בתגובתו או בתצהיר מטעמו האם בבעלותו נכסים, כספים, או זכויות אחרות שבאמצעותם יוכלו הנתבעים להיפרע את הוצאותיהם אם וכאשר תידחה התביעה נגדם.

העובדה שניתן בעניינו של התובע צו כינוס נכסים והעובדה שלא באה כל התייחסות מטעמו למצבו הכלכלי מביאות למסקנה, כי הנתבעים הוכיחו את התנאי הראשון למתן צו להפקדת ערובה ושעניינו העדר יכולת של התובע לפרוע את הוצאותיהם אם וכאשר תידחה התביעה נגדם. יחד עם זאת, העובדה שאין באפשרות התובע לפרוע את ההוצאות בהן יחויב אם וכאשר תידחה התביעה אינה מביאה אוטומטית לקבלת הבקשה שכן "הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד" (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נגד עיזבון המנוח באסל נעים אברהים. על כן, יש להמשיך ולבדוק אם מדובר בתביעה מופרכת שסיכוייה קלשים כטענת המבקשים.

8.הרקע לפרסומים הוא בכתבה שפירסם התובע באתר האינטרנט המנוהל על ידו ושבה הוא פונה למוסלמים ברחבי העולם בקריאה לעזרת "האחים שלהם ברמת הגולן". באותה קריאה מפרט התובע את העזרה לה זקוקים, לשיטתו, התושבים ברמת הגולן ואשר כוללת 25 מילין דולר לשחזור ובניית התשתיות שנהרסו מאז שנת 1967, 12 מיליון דולר לבניית בית חולים ברמת הגולן, 8 מיליון דולר עזרה למשפחות עניות וקשישים, ועוד.

בתגובה לאותה קריאה פרסמו המבקשים באתר אינטרנט המנוהל על ידם או ידי מי מהם הודעה שכותרתה "הודעה ציבורית" בה נכתב, בין היתר, כי התובע אינו מוסמך לפנות בקריאה לעזרה בשם תושבי הגולן, כי לא ידוע לאף אחד מתושבי הגולן על הפרויקטים שהוזכרו באותה קריאה, כי התובע לא הוסמך לייצג את תושבי הגולן בצורה כלשהי וכי הוא אינו מקובל על תושבי הגולן בהיותו מחזיק בתעודת זהות ישראלית מזה מספר שנים.

לטענת התובע, במסגרת אותו פרסום ציטטו המבקשים את הקריאה שלו לעזרה, אם כי הם הוסיפו ו"תיבלו" אותה בתוספות שיוחסו לו ואשר מהוות, לטענתו, פרסום לשון הרע. כך למשל, באשר לקריאה לעזרה בסכום של 25 מיליון דולר צוין כי העזרה נחוצה לשם בניית התשתיות שנהרסו "על ידי האויב הציוני משך כל תקופת הכיבוש". באשר לקריאה לעזרה בסכום של 8 מיליון דלור לתמיכה בענף החלקאות הוסיפו המבקשים, כי העזרה נחוצה "מאחר שהחלקאות הינה הדרך האידיאלית כדי לאחוז באדמות ולמנוע מהכובש הציוני להשתלט עליהן". לטענתו, תוספות אלו שאינן מהוות חלק מהקריאה שלו מהוות פרסום לשון הרע, שכן הן עלולות לבזות ולהשפיל אותו בעיני הבריות.

9.בעקבות הפרסום הראשון פורסמו שלוש תגובות; שתיים באתר האינטרנט של המבקשים- אחת תמכה בתובע ובשניה נכתב כי "יש לסקול אותו באבנים בכיכר מג'דל שמס עד מותו כי הוא …. נושא תעודת זהות ישראלית ואין לו זכות לדבר בשם הגולן הערבי הסורי הכבוש, מחמוד". התגובה השלישית פורסמה באתר המנוהל על ידי הנתבע מס' 5 ושבה נכתב, בין היתר, כי "יש להעמיד אותו לדין בבית משפט גולני בפומבי. זה הסוכן הישראלי שנמצא כדי להשחית את תמונת הגולן שלנו בשיטות עקומות ובהסתתרותו מאחורי כמה אנשים…"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ