אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלרמאוי קאהר עארף נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ ואח'

אלרמאוי קאהר עארף נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 18/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
1245-02
15/07/2010
בפני השופט:
יפעת שיטרית

- נגד -
התובע:
אלרמאוי קאהר עארף
הנתבע:
1. סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ
2. הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

רקע

1.התובע, קאהר אלרמאוי, יליד 1975 (להלן: "התובע"), עבד כקבלן עצמאי, יחד עם אחיו ודודו, בבניית גג בטון ביהוד. ביום 13.8.00, במהלך עבודתו, פרק התובע בטון ממשאית מערבל בטון (להלן: "מערבל הבטון"), אשר בבעלות הנתבעת 1 ואשר מבוטח אצל הנתבעת מס' 2.

2.בתהליך פריקת הבטון מחוברת שוקת למערבל הבטון (להלן: "השוקת"), וממנה זורם בטון לתוך מריצה מיוחדת להעברת הבטון (להלן: "המריצה"), הממוקמת, באופן ידני, בחלקו האחורי של מערבל הבטון ומתחת לשוקת (להלן: "תהליך הפריקה").

3.במהלך תהליך העבודה, באופן אשר שנוי במחלוקת בין הצדדים, נקטעה האצבע השנייה בידו הימנית של התובע (להלן: "התאונה") והוא נותר עם נכות רפואית אורטופדית צמיתה בשיעור של 10%, שנקבעה על ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

4.המחלוקת בין הצדדים, כאמור לעיל, הינה בשאלת אופן התרחשות התאונה וממילא האם יש בה כדי להיכנס תחת הגדרת "תאונת דרכים" כמובנה של זו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). עוד יצויין, כי התובע טוען עוד, כי היה וייקבע שהאירוע אינו מהווה "תאונת דרכים", כי אז עומדת לו עילת תביעה מכח פקודת הנזיקין.

5.זאת ועוד, במידה וייקבע, כי אכן קמה חבות לנתבעות לפיצוי התובע, הרי שהצדדים חלוקים גם ביחס להיקף הנזקים הנטענים על ידי התובע.

טענות הצדדים

6.לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה (המתוקן), ביום 13.8.00 הוא עבד ביציקת גג בטון ביהוד ושעה שהחזיק את מריצת הבטון לצורך שפיכת הבטון אליה מהמשאית, שוקת המשאית ממנה זרם הבטון למריצה זזה ממקומה, פגעה במריצה/ בידו של התובע והאצבע השנייה ביד ימינו של התובע, נמחצה ונקטעה.

7.כך טוען התובע, כי לאחר התאונה הוא הובהל לבית החולים "שיבא" בתל השומר, שם אובחנה פגיעה קשה מאוד באצבע השנייה בידו הימנית ובוצע בה חתך סרקולארי מלא. התובע מוסיף וטוען, כי הוא המשיך בטיפול בבית החולים "שיבא" עד ליום 3.9.01 ובהמשך קיבל טיפולים במרפאתו של ד"ר חסן אלרימאוי במקום מגוריו, שכן לא התאפשרה כניסתו לישראל.

8.לטענת התובע, פציעתו היא כתוצאה משימוש ברכב מנועי והתאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים ולפיכך, על הנתבעות לפצותו מכח אחריותם המוחלטת לפי חוק זה. לחילופין טוען התובע, כי הנתבעת 1 ו/או מי מטעמה התרשלו וחלה עליהם ועל מבטחתם, היא הנתבעת 2, לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו. לחילופין טוען התובע, כי מערבל הבטון ושוקת המשאית והמריצה הינם דברים מסוכנים וכי על הנתבעות להוכיח שלא הייתה מצידן התרשלות ו/או מחדל ו/או הפרת חובה חקוקה, לגבי הדבר המסוכן שיחובו בגינה. התובע טוען עוד, כי הוא אינו יודע ואין באפשרותו לדעת את הנסיבות הממשיות שגרמו לתאונה וכי הרכב המנועי וכל המחובר אליו נמצאים בחזקתה הבלעדית של הנתבעת 1 ו/או עובדיה ו/או קבלני המשנה שלה, אשר פעלו בשמה ובעבורה וכי אירוע התאונה מתיישב יותר עם קיום רשלנות מטעם הנתבעת 1, מאשר עם העדר רשלנות כזו ובנסיבות המקרה תהיה זו חובת הנתבעת 1 להוכיח העדר רשלנות מצידה ו/או מי מטעמה, אשר אמור היה לפקח על העבודה ו/או על החזקת המבנה ו/או הגג במידה ותעלה טענה כזו מצידה, חובת הראיה ברשלנות שהדבר מעיד על עצמו.

9.לחילופי חילופין טוען התובע, כי הנתבעות הפרו חובות שבחוק, כמפורט בסעיף 10 לכתב התביעה המתוקן.

10.כך מוסיף וטוען התובע, כי עובר לתאונה הוא היה גבר בריא בגופו ובנפשו, אשר עבד בעבודות קבלניות ליציקת בטון ושיפוצים ואשר פרנס את עצמו ואת בני משפחתו בכבוד. לאחר ובגלל התאונה והפציעה הקשה, טוען התובע, כי הוא חדל מלתפקד בידו הימנית, שהיא ידו הדומיננטית והוא נמצא באי כושר עבודה עד מועד הגשת התביעה, מאחר ואין לתובע כל הכשרה לעבודה מלבד עבודה פיזית. עוד טוען התובע, כי בשל התאונה והפציעה נגרמו וייגרמו לו נזקים, כמפורט בכתב תביעתו המתוקן.

11.לאור כל האמור לעיל, עותר התובע לחיוב הנתבעות לשלם לו סך של 306,000 ₪ עבור נזק מיוחד ליום הגשת התביעה, וכן נזק כללי כמפורט בסעיף 11 לכתב התביעה והכל בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן עותר התובע, לחיוב הנתבעות לשלם לו הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק.

12.לטענת התובע, כפי שהובאה בסיכומים בכתב, אשר הוגשו מטעמו, יש ליתן משקל רב להודעת אחיו, דאהר רימאווי, כפי שזו נמסרה במשטרה יום וחצי לאחר מועד התאונה. כן טוען, כי לא התגלו סתירות מהותיות בין דברי התובע ואחיו, אשר הובא להעיד מטעמו, הנתמכות בתיאור התאונה כעולה מהודעת האח במשטרה, כאמור. לעומת זאת טוען התובע, כי עדותו של נהג מערבל הבטון, אשר הובא להעיד מטעם הנתבעות, הייתה בעייתית. בהקשר זה מדגיש התובע, כי הנהג מודה שכלל לא ראה את אירוע התאונה ולמעשה כל עדותו הוא תיאור של מערבל הבטון ואביזריו. משכך, הרי שמלבד תיאורים "תיאורטיים" של מערבל הבטון והשוקת לא הובאה כל עדות מאת הנתבעות בעניין אופן קרות התאונה.

13.זאת ועוד, מוסיף וטוען התובע, כי גרסתו של נהג מערבל הבטון, כפי שזו נמסרה בבית המשפט, שונה מהגרסה כפי שזו נטענה על ידי הנתבעת 1 בכתב ההגנה. לטענת התובע, בכתב ההגנה, אשר הוגש מטעם הנתבעת 1, מודה הנתבעת 1, כי הייתה התנגשות בין העגלה לבין מערבל הבטון.

14.לטענת התובע, האירוע דנן הינו "תאונת דרכים" כהגדרת מושג זה בחוק הפיצויים, מאחר והתובע נפצע כתוצאה מניצול הכוח המכאני של הרכב, שלא שינה את ייעודו המקורי. לחילופין, אפילו במנוע כבוי, אם הייתה התנגשות בין חלק של המשאית, המשפך, או אפילו חלק אחר של המערבל לבין האצבע של התובע, כי גם אז מדובר ב"תאונת דרכים".

15.כך מוסיף וטוען התובע, כי אין לקבל את טענת הנתבעת 2 בעניין "חניה מותרת", שכן טענה זו לא בא זכרה בכתב ההגנה, מה גם שהמשאית חנתה באתר בנייה וחוקי התעבורה לא חלים עליה בעניין "חניה אסורה". זאת ועוד, כך לטענת התובע, המשאית במקום עמידתה בירידה מהווה "סיכון תעבורתי", על כל המשתמע מכך.

16.בעניין "הפריקה והטעינה" טוען התובע, כי גם טענה זו לא בא זכרה בכתבי ההגנה אשר הוגשו מאת הנתבעות, מה גם שעסקינן בשימוש בכוח המכאני של המערבל וכאשר התרחשה התאונה, הטעינה כבר הסתיימה.

17.לחילופין טוען התובע, כי אם בית המשפט יקבע שאין המדובר ב"תאונת דרכים", הרי שלטענת התובע, הנתבעות חבות בעילה לפי פקודת הנזיקין. בהקשר זה טוען התובע, כי אין ספק שהזזת המשפך על ידי נהג הנתבעת 1 והפגיעה באצבעו של התובע, מהווה רשלנות. כן טוען התובע, כי העמדת המשאית בירידה, תוך ידיעה שפועלים אמורים למשוך ולגרור עגלה השוקלת מאות קילוגרמים וכי עגלה זו עלולה להידרדר לכיוון המשאית, מהווה רשלנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ